עו"ד שלמה נס: "זה יהיה חסר אחריות אם אפריקה ישראל תובל להליכי פירוק"

ההודעה של בעלי קבוצת אפריקה ישראל , לב לבייב, מאתמול הייתה, בעיניי רבים צפויה. בשנה וחצי האחרונות רבים עצרו את נשימתם בתום כל רבעון והמתינו דרוכים לדוחות של החברות הגדולות, וחששו מהגרוע מכול. העובדה שאפריקה-ישראל המתינה עד הרגע האחרון כמעט (המועד הסופי להגשת הדוחות הוא היום, 31.8.09), כדי להגיש את דוחותיה לרבעון השני של 2009, הייתה אמורה לרמוז על הבאות. נראה כי התדהמה שהיכתה חלק מהשחקנים בשוק ההון לא נבעה מהערכות אופטימיות שהחברה נמצאת במצב הרבה יותר טוב, אלא משום שהפעם זו קורה לקבוצה גדולה ומשמעותית ביותר במשק. התרחיש הזה היה הפחד הגדול מכולם.

לדברי עו"ד גיל אורן, שותף בכיר במשרד עו"ד יגאל ארנון, "הודעות כאלה כבר לא מפתיעות איש בשוק ההון. מנובמבר 2008, יש כל הזמן הודעות של חברות שלא יוכלו לפרוע את התחייבויותיהן, רק בסדרי גודל קטנים יותר. כל הזמן פחדו שהמצב הזה יקרה לשלוש-ארבע קבוצות גדולות, בהן אי.די.בי, שכנראה לא קורים שם כאלה דברים; דלק, ששם מצאו גז ובינתיים יש שקט מצידה; קבוצות אזורים ואפריקה-ישראל - כיוון שזה משפיע על השוק בצורה משמעותית. ההודעה של אפריקה-ישראל מממשת את הפחדים הללו".

עכשיו, מוסיף אורן, עברנו משלב הפחדים לשלב התקוות. "התקווה היא שזה ייגמר באפריקה-ישראל ולא יהיה אפילו מקרה אחד שיתווסף אליה. כולם מקווים שלא יצטרפו אליה עוד קבוצות גדולות, כי אם זה יקרה בשתי קבוצות או יותר זה יעשה נזק משמעותי במשק. החברות האלה חשופות גם לבנקים וגם למחזיקי אג"ח במאות מיליונים - ומצב שכמה מהן לא יכולות להחזיר את החובות שלהן, מבשר על צרות אמיתיות וגדולות".

תמרור אזהרה גדול

לדברי עו"ד איתי גפן, מרכז תחום שוק ההון במשרד עוה"ד גורניצקי, ההודעה של אפריקה-ישראל מאתמול העירה לא מעט אנשים שחשבו שהמשבר כבר מאחורינו. "מישיבה לישיבה כולם מדברים על זה ואומרים 'התלהבנו מהר מדי'. אחד החתמים אמר לי אתמול 'שואלים אותי עד מתי החלון יהיה פתוח, ואני אומר שהחלון כבר נסגר, תראו את אפריקה-ישראל מהבוקר'. זאת אומרת, התחושה בשטח היא תחושה של תמרור אזהרה גדול, שמא האופוריה הייתה מוקדמת מדי. הדיבורים היום הם 'חבר'ה, המשבר עוד לא מאחורינו'. יותר מזה, זה מחדד את הקו המאוד ברור בין חברות שהן מוטות ישראל, לחברות שמוטות אירופה, שנפגעו הרבה יותר קשה מהראשונות. יש קו ברור שעובר באפריקה-ישראל, אזורים, קרדן, GTC, בחפציבה וכדומה".

הסדר - לא מילת קסם

ההכרה שלא הגענו לסיומו של המשבר לא נעימה לנו, אך כשבוחנים מה הן ההשלכות המשפטיות הפוטנציאליות של המצב שאליו נקלעה אפריקה-ישראל, נדמה כי בעתיד עלולה להצטייר תמונה עגומה הרבה יותר. לדברי עוה"ד המתמחים בשוק ההון, האופציות נראות כמו"lose-lose situation" , בין אם אפריקה-ישראל תגיע להסדר חוב עם נושיה וחלילה אם יקרה התרחיש הגרוע מכול: בקשה לפירוק החברה.

אפריקה-ישראל ספגה מיד את השלכות הודעתה. מניותיה שצנחו בבורסה הכבידו על השוק כולו. הודעתו של לב לבייב מאתמול, שלפיה החברה תנסה להגיע להסדר חוב עם נושיה לא ממש עוזרת להרים את המורל הלאומי.

לדברי עו"ד אורן, הסיבה לכך פשוטה: "הסדר חוב הוא לא מילת קסם. יש פה ערימת נכסים ברוסיה, שאם מישהו עוד קיווה שתהיה התאוששות והוא יוכל להיפרע מהם, עכשיו ברור לו שבתרחיש נגטיבי הכסף לא יחזור משם בכלל, ובתרחיש פחות גרוע, יחזור רק חצי מהסכום. הסדר החוב בסך הכול מסדר את המצב הקיים. זה אומר שהבנו את המצב ואנחנו מסדרים את מה שיש, אבל זה מממש תרחיש שלילי שאומר שיכול להיות שרוב הכסף, חצי ממנו או 30% ממנו לא יחזור.

"אם הכסף לא יחזור הוא יהיה חסר לי ולכל אחד אחר בקופת הפנסיה שהשקיעה שם, והוא חסר לבנק שמוחק אותו בהון העצמי שלו - וזו בהחלט דרמה. להסדר החוב יש יתרונות על פני פירוק בסיטואציות מסוימות, כשיש סיכוי להחזיר יותר כסף בדרך יותר טובה בלי לממש נכסים בלחץ, אבל הוא לא פותר את כל הבעיות, הוא לא תרופה, הוא בסך-הכול משכך כאבים".

הדרמה האמיתית עלולה לקרות דווקא במקרה שבו מחזיקי האג"ח לא יסכימו לקחת את משכך הכאבים הזה. התרחיש הגרוע ביותר, הוא כזה השולל הידברות. לדברי פרופ' ידידיה שטרן, מומחה לדיני תאגידים - ומחבר הספרים "תכלית החברה העסקית" ו"הבעלות בחברה העסקית" - "תיאורטית, הנושים יכולים לא להסכים לכלום, לעמוד על חובם, ולדרוש את מימוש החוזה כפי שהוא. המשמעות עלולה להיות שאם הם יתעקשו במימוש החוזים הללו, בסופו של דבר החברה תגיע לחדלות פירעון".

צריך לזכור, שלבייב ומנכ"ל אפריקה-ישראל, איזי כהן, הודיעו אתמול, כי החברה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות, אך הזהירו כי תהיה בעיה בהחזר החוב החל מ-2011. האם זה משנה את התמונה מצד הנושים?

אין הצדקה לפירוק

לדברי פרופ' אסף חמדני, מומחה לדיני חברות מהאוניברסיטה העברית, זה מסבך את המצב, אך לא בהכרח מסייע לאפריקה-ישראל. העובדה שההודעה מתייחסת לעתיד, הופכת את הסיפור לקצת יותר מורכב מבחינת המחזיקים. זה אומר, שצריך לבדוק לגופו של עניין את מצב החברה כדי לראות מה הזכויות של הנושים ולשאול עד כמה ההפרה הצפויה הזו אמיתית, אך זה לא אומר שאין אפשרות לבקש פירעון מיידי".

עו"ד גפן מוסיף: "ישנם סעיפי סל כלליים בחוק ניירות ערך שמאפשרים העמדת אג"ח לפירעון מיידי, כמו למשל הודעה של החברה שיש לה ספק לגבי יכולתה לפרוע את ההתחייבויות, או איזושהי הרעה כללית באיתנות הפיננסית של החברה. באפריקה-ישראל אומרים באופן כללי 'אנחנו צופים אי שם בעיה בעוד שנתיים' - סוג הודעה כזה יכול להוות בסיס לטענה מכוח הסעיפים הכלליים הללו".

* ומה יקרה אם אכן הנושים יבקשו זאת?

גפן: "פירעון מיידי של האג"חים יהיה קטסטרופה לאפריקה-ישראל, וגם לכלכלה בישראל. זה יכול לגרום לזעזוע כזה במשק, שאף אחד לא רוצה אותו. יש לכך השפעות לכל הרוחב על כל מי ומה שקשור לאפריקה-ישראל, על שוק נדל"ן, על הלקוחות שלה, ויותר מכול על מצב הרוח בשוק".

אך לא רק מצב הרוח הלאומי ומי שקשור לאפריקה-ישראל ייפגע מקריסה של חברה בסדרי גודל כאלה. עו"ד שלמה נס, מהמומחים המובילים בארץ לשיקום חברות ומי שהציל את רשת קלאבמרקט מקריסה, לא רוצה לדמיין את הסיטואציה הזו בכלל. "ברמה הלאומית, אם חס וחלילה אפריקה-ישראל תקרוס, זה לא רק היא קורסת, זה הרבה מעבר לזה. יש לזה השלכות רוחב עצומות. יש אלפי ספקים, קבלנים, קבלני-משנה, עובדים ובנקים שייפגעו קשות מקריסה כזו".

אלא שלדברי נס, "אין שום סיבה, וזה יהיה חסר אחריות מצד כל הגורמים המעורבים, אם החברה תובל להליכי פירוק. אפשר וצריך למצוא פתרונות והסדרים שיביאו למצב שאפריקה תוכל להמשיך לפעול ולהתקיים ובמקביל לפרוע את החובות שלה, כולל האג"חים באופן סדיר. זאת תהיה טעות ללכת לכיוון של פירוק. מעבר לכך, אין הצדקה לזה".

עו"ד אביחי ורדי, מעוה"ד המובילים בתחום הפירוקים והקפאות הליכים, מסכים עם נס לגבי ההשלכות של פירוק חברה בסדר גודל של אפריקה: "אין להן סוף. יש לזה השלכות בכל המערכות. על שוק העבודה, הנושים, הבנייה, על פרויקטים אדירים בחו"ל ועל השותפויות האינסופיות שיש לחברה הזאת עם 1,001 גורמים אחרים. אם חס ושלום זה יגיע למצב כזה, יהיה כאן שבר נורא. מספיק להסתכל על מה שקרה לאחר שחפציבה, שהייתה הרבה יותר קטנה מאפריקה-ישראל, קרסה, כדי להבין את גודל הבעיה".

ורדי מעריך, כי אפריקה-ישראל לא תגיע להליכי פירוק. "אני לא מאמין שההליך הזה רלבנטי כרגע. "אני מעריך שלבייב יפתור את זה. מדובר בבן-אדם מאוד רציני שלא יאפשר שהתיק שלו יגיע למצב של חדלות פירעון. אני רחוק מלחשוב שיש מה להספיד את אפריקה-ישראל. רחוק מלהספיד ונקווה שאני צודק".

ורדי מוסיף, שגם אם החברה לא תגיע להסדר עם נושיה, בית-המשפט לא ימהר להחיל הליכי פירוק או הקפאה. "כמו שנעשה בהרבה מאוד תיקים אחרים של חברות ציבוריות שיש להן בעיות עם האג"חים ובעיות אחרות, בית-המשפט עושה כל מאמץ לאפשר לאותו גורם למצות את המו"מ, כי כולם מבינים שזה עדיף על הליך משפטי, שיוצר מציאות שהנזק שלה ברוב המקרים הוא לא רוורסבילי".

פרופ' שטרן, בכלל לא בטוח שכדאי לנושים לפנות לבית-המשפט. "ההתעקשות של הנושים על פירעון מיידי אפשרית, אבל עלולה להיות, בסופו של דבר, לרעתם. היא עלולה להביא לאובדן החברה כולה, כולל אובדן ההשקעה של בעלי המניות. כיוון שכולם מבינים את הסכנה הגלומה בכך, יש לחץ רציני להסכים להסדר נושים".