עונשו של האדם הזכאי

כך אפשר להבטיח שאדם ייצא ממשפט זכאי אך מרושש

השבוע כתבתי על דברים שאמר עו"ד רם כספי לגבי ג'קי מצא. כידוע מואשם מנהל רשות המסים לשעבר בעבירות שונות הקשורות לתפקידו הקודם. כספי הוא עורך דינו של מצא, יחד עם נבות תל-צור.

כספי אמר כך: "מן הראוי שהחברה שיודעת להעמיד אותם (משרתי ציבור) לדין, תעמיד לרשותם את האמצעים הנדרשים למימון ההגנה". במאמר התגובה ביקרתי את הצעתו של כספי, שלחלופין תוקם עמותה שתאסוף תרומות עבור כספי. כתבתי שיש עוד שתי אפשרויות: שמצא ישכור עורכי דין ששכרם נמוך יותר; שיסתפק בפרקליט אחד; ושכספי-תל-צור יעשו מחיר מיוחד למצא.

לשונות רעות

לדברי כספי, כאשר פנה מצא אליהם, הוא ביקש מתל-צור "ללכת לקראתו עד כמה שאפשר". מה זאת אומרת? "אם היינו לוקחים ממנו מחיר נמוך במיוחד", אומר כספי, "היו אומרים שכנראה הוא עשה משהו בשבילנו בעבר".

כלומר, "עד כמה שאפשר מבלי שזה ייראה נמוך באופן מוגזם". עם זה אני לא מסכים, כי אם כספי ותל-צור מעולם לא זכו לטובת הנאה ממצא, ואני מאמין שכך הוא, אז גם לשונות רעות לא יוכלו להזיק להם. בכל מקרה, אני סבור שגם לו היה כספי צודק בכל דבריו, והוא לא, הרי לא הוא, כפרקליטו של מצא, היה צריך לכתוב את הדברים שנראים כאילו הוא מחפש מקורות מימון לשירותיו.

בקושי מספיק לצילום

אבל הנקודה הזאת אינה עיקרו של מאמרי. תוך כדי שיחה עלתה השאלה של הגנת עובדי ציבור במקרה של אישום פלילי נגדם. החוק מאפשר למדינה היום להשתתף בהגנתם בסכום שתקרתו 30 אלף שקל. כספי צודק שזה אפילו, או בקושי, מכסה את ההוצאה על צילום המסמכים הרבים במשפט. ללא ספק סכום שהוא בטל בשישים. אבל, אמרתי לכספי - והוא הסכים - למה רק עובדי ציבור? הרי כל אדם שאינו בעל אמצעים מופלגים, יכול להגיע אל פת לחם בגלל תביעה פלילית נגדו.

קל לומר ולכתוב

מדובר, כמובן, בשלב שבו עדיין לא ידוע אם רשע האיש או צדיק, כלומר בטרם חריצת הדין. בכל מקרה, הוא צריך סנגור. מצא אינו אדם עשיר, וקל לומר את מה שאכן אמרתי ללא מחשבה יתרה, "אז שייקח לו סנגור זול, או אפילו מהסנגוריה הציבורית". אבל פה לא מדובר בסכסוך מסחרי.

בתחום הפלילי מדובר בגורלו של אדם - הוא ומשפחתו. קשה לומר לאדם הנלחם על חייו - לא על כספו - שיוותר על ההגנה הטובה ביותר האפשרית. כלומר, קל לומר, וגם לכתוב - כשמדובר באדם אחר. ספק אם מישהו מאיתנו היה נוהג אחרת.

זכאי עם חיים הרוסים

הבעיה, כמובן, לא קיימת אם הנאשם מורשע בדין; במקרה כזה, שיאכל אותה, לא מגיעה לו שום התחשבות. אבל מה אם הוא יוצא זכאי? איך אפשר להבטיח שאדם לא ייצא ממשפט פלילי כשהוא זכאי - אבל מרושש ועמוס בחובות גדולים? החברה, ולא רק הישראלית, לא מצאה תשובה לשאלות אלה. אנחנו שומעים על אנשים המובאים לדין ולא נותנים את דעתנו למה שקורה להם בכלל, ובתחום הגנתם המשפטית בפרט.

אז מה אפשר לעשות? כספי מציע שהמדינה תשלם, ואם הנאשם מורשע הוא יצטרך להחזיר. זה לא מעשי, כי אולי לא יהיה לו ממה להחזיר. אבל מה אם הנאשם יוצא זכאי? אני חושב שלמקרה כזה כן אפשר, וצריך, לספק פתרון. אפשר להחזיר למזוכה סכום שווה לשכר טרחה ממוצע. ובהחלט לא רק לעובדי ציבור - אלא לכל אדם שיוצא זכאי בדין. אם לעשות פארפראזה לדברי כספי, אז "מן הראוי שהחברה שיודעת להעמיד אנשים לדין, תעמיד לרשותם את האמצעים שנדרשו למימון ההגנה - אם וכאשר ייצאו זכאים".

מי כמו יעקב נאמן יודע

כי לא כולנו מושחתים, רבותי. אבל כל אחד מאיתנו הוא נאשם בפוטנציה. כל אחד ואחד. מי כמו שר המשפטים נאמן, נגדו הוגש אישום מופרך, חש זאת על בשרו. אלא שלרשות הגנתו של נאמן עמדו מיטב עורכי הדין - הוא עצמו ואנשי משרדו. ובחינם. דווקא הוא צריך להיות האדם שיפעל עכשיו למען אחרים שאינם בני מזל כמותו.

matigolan@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988