האוצר מציע: טיפולי שיניים בסל על חשבון תרופות חדשות

סמנכ"ל לענייני ביטוחים משלימים בשירותי בריאות כללית הגדיר את הכללת טיפולי השיניים במסגרת ביטוח הפרמיום כמהפכה ■ מנכ"ל קופ"ח לאומית אמר כי לאור ההצעה הוא אינו סבור שרפואת השיניים תיכנס לסל

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רביב סובל, טוען כי הגיע הזמן שמערכת הבריאות הישראלית "תעשה היסטוריה", ותשנה את סדרי העדיפויות שלה כך שטיפולי שיניים יכנסו לסל הממלכתי. סובל, שלא יהיה ספק, לא הציע להגדיל את תקציב מערכת הבריאות לצורך העניין, אלא המליץ כי ועדת סל התרופות תעדיף את טיפולי השיניים על פני תרופות חדשות. "אנחנו בהחלט תומכים בהכנסת רפואת השינייים לסל הממלכתי, אבל זה דורש שוועדת הסל תפסיק להתמקד בהכנסת תרופה כזו או אחרת", הוא הבהיר.

סובל, שאמר את הדברים במסגרת הכנס השנתי של ענף ביטוחי הבריאות והסיעוד שעורכת קבוצת "עדיף", הדגיש כי לא ניתן יהיה להכניס את כל רפואת השיניים לסל, אולם ניתן יהיה להכניס קשישים ברמות מסוימות וכן גם ילדים. "ברור שלא נוכל לקחת מחר בבוקר את אותם 5 מיליארד שקל שמוציא הציבור מכיסו הפרטי על טיפולי שיניים, ולהעביר אותם לסל הממלכתי", הבהיר סובל. "זה מצריך שינוי בסדרי העדיפות של מערכת הבריאות ולא בטוח שהפנימו במערכת את הצורך בשינוי הזה", הוא הוסיף.

נסים אלון, מנכ"ל קופ"ח לאומית, אמר כי לאור ההצעה של סובל הוא אינו סבור שרפואת השיניים תיכנס לסל הממלכתי שכן אין כוונה להגדיל את התקציב של הסל הממלכתי. "באופן חד משמעי הייתי מעדיף שרפואת השיניים תיכנס לסל הממלכתי, אבל אם זה לא מתאפשר אני חושב שצריך לאפשר את הכללתה במסגרת הביטוחים המשלימים. אם שואלים אותי האם זה קריטי שילד בן 14 סובל מעששת ולא הולך לרופא? כן, זה קריטי מאוד".

גוזה פרץ, סמנכ"ל לענייני ביטוחים משלימים בשירותי בריאות כללית, הגדיר את הכללת טיפולי השיניים במסגרת ביטוח הפרמיום של הקופה (פלטינום) כמהפכה. "בזכות המהלך הזה העלנו את המודעות לסוגיית השיניים ולכן גם הדיון הזה עכשיו". גם פרדי רוזנפלד, המשנה למנכ"ל חברת הביטוח הראל, הודה כי המהלך של הכללית מרעיד את הענף: "נכנסה עכשיו נושאת מטוסים לתוך הזירה, ושום דבר שהיה לא יהיה. ברור שגם הקופות האחרות יכנסו לשוק ומבחינתנו השוק ישתנה לחלוטין". איך יתמודדו חברות הביטוח עם המהלך? "אנו נצטרך לחדד את העובדה שהביטוחים שלנו מציעים הרבה יותר מרפאות שיניים לעומת אלה של הקופות", הסביר רוזנפלד.

שחיקה בהוצאה הממשלתית

הדיון בכנס עסק בהרחבה בהוצאה הלאומית לבריאות ובעובדה כי ההוצאה הפרטית בישראל נסקה למימדים דרמטיים (42% לעומת 27% במדינות ה=OECD), בעוד שההוצאה הממשלתית נשחקה. ד"ר אודי פרישמן, מומחה לביטוחי בריאות, ציין כי אם לוקחים בחשבון שמס הבריאות שמשלמים האזרחים הוא למעשה הוצאה פרטית הלכה למעשה על אף שהוא נחשב כיום לחלק מההוצאה "הציבורית", הרי שההוצאה הפרטית על בריאות גבוהה משמעותית מזו הממשלתית (30% בלבד). פרישמן, כמו גם סיגל עצמון, מנכ"לית חברת מדיקס, ביקרו את העובדה שההוצאה לאומית בישראל נותרה בעשור האחרון על 7.7% מהתל"ג של ישראל, בעוד שבכל שאר המדינות ההוצאה גדלה בשיעור של 1% לפחות. "אם היו מתחשבים בעובדה שהאוכלוסייה הישראלית צעירה יותר משאר המדינות המערביות, שצורכות יותר בריאות בשל אוכלוסייה מבוגרת יותר, היינו מגלים שהנתונים הרבה יותר מאוזנים", אמר על כך סובל, וגרר תגובה נגדית של עצמון: "תמיד לאנשי האוצר יש הסברים בנוסח הנתונים לא נכונים. אם אני הייתי אומרת דבר כזה לדירקטוריון שלי, היו אומרים לי תירוצים תירוצים".