קדבורי יכולה לקבל יותר

נישואים של קראפט פודס עם קדבורי נשמעים כמו משהו מזיל ריר, אבל קראפט תצטרך בכל זאת להמתיק את הצעתה ליצרנית הממתקים. ההצעה הנוכחית, 745 פני למניה, שנדחתה על-ידי קדבורי וגם על-ידי השוק, אינה אלא יריית פתיחה. גם חברות יריבות יכולות להיכנס לקלחת במחיר כזה, וזה כנראה מה שהן באמת עושות.

מיזוג בין החברות יפתח כמה תיבות אסטרטגיות. קדבורי מביאה עוצמה בשווקים המתעוררים שחסרה לקראפט, הודות למורשת חבר העמים הבריטי שלה ולרכישה מ-2003 של אדאמס, יצרנית גומי לעיסה גדולה בדרום-אמריקה.

הקבוצה המאוחדת תהיה כוח משמעותי בברזיל, ברוסיה ובהודו. בתחום אחר, העוצמה של קראפט מול רשתות כמו וול-מארט, יחד עם העוצמה של קדבורי ברשתות של חנויות נוחות וקיוסקים, אמורה להעלות את שורת ההכנסות.

שיתוף הפעולה עשוי לחסוך 625 מיליון דולר בעלויות. לפני מס ואחרי היוון, הסכום הזה יהיה שווה 4.4 מיליארד דולר - מה שכבר מכסה את הפרמיה שמציעה קראפט לשווי השוק של קדבורי.

קראפט, תשלובת מזון שמתאמצת לצמוח, זקוקה לעסקה יותר מאשר קדבורי. ההוכחה טמונה בהכרזה של קראפט שמיזוג עם קדבורי יעלה את הצמיחה של ההכנסות שלה מ-4% ל-5% ואת צמיחת הרווח למניה ב-2 נקודות אחוז. כל זאת כשקדבורי מהווה רק רבע מגודלה של קראפט.

קראפט מציעה ערך פעילות (שווי שוק בתוספת חובות) של פי-13 לרווחי ה-EBITDA החזויים ב-2009 - פחות ביחס לעסקאות שנחתמו באחרונה בתעשיית המזון. ההשוואה הטבעית ביותר היא לרכישת ריגלי על-ידי מארס בשנה שעברה, שנעשתה במכפיל של 19 ל-EBITDA.

השווקים היו אז תוססים הרבה יותר, אבל ייתכן שפוטנציאל הצמיחה של קדבורי גבוה יותר.

אין פלא, אם כן, שנסטלה והרשי בודקות כעת אם כדאי להן להיכנס לקלחת, אולי במשותף. המסקנה המתבקשת היא שבעלי המניות של קדבורי אינם צריכים להתפשר על קראפט. *