ביהמ"ש: דתייה שקיבלה פטור מגיוס והפכה לחילונית אינה צריכה להתגייס

נקבע כי שינוי בהשקפה הדתית לאחר קבלת הפטור אינו מביא לביטולו אלא רק בפסק דין פלילי מרשיע ■ "רק אי דיווח על שינוי בהכרה הדתית בתקופה שבין מסירת התצהיר לבין קבלת הפטור ייחשב להשגת הפטור במירמה"

בית משפט השלום באילת זיכה מחמת הספק צעירה שקיבלה פטור משירות צבאי על סמך הצהרתה שהיא דתייה, וכעבור חצי שנה נמצאה מנהלת אורח חיים חילוני. נקבע כי שינוי בהשקפה הדתית שחל לאחר קבלת הפטור אינו מביא לביטול הפטור, וכי הצעירה אף אינה חייבת לעדכן עליו את צה"ל.

כדי לקבל פטור משירות צבאי נדרשת המועמדת להצהיר כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, היא שומרת כשרות בבית ומחוצה לו ואינה נוסעת בשבת.

יפית סכורי הואשמה בעבירות של שבועת שקר, מסירת ידיעה כוזבת בכוונה להשתמט משירות ביטחון והשגת פטור משירות ביטחון בכוונה להשתמט ממנו.

סכורי חתמה על התצהיר, וכעבור חודש קיבלה את הפטור. במשפט התברר כי בתקופה שעד חצי שנה לפני ההצהרה וחצי שנה לאחריה היא נסעה בשבת. 10 חודשים לאחר ההצהרה היא אף הצטלמה באופן חושפני לעיתון. סכורי הסבירה כי היא החלה תהליך חזרה בתשובה, אותו הפסיקה חצי שנה אחרי ההצהרה.

השופט יואל עדן ציין כי הראיות שהציגה המדינה אכן מעידות על אורח חיים לא דתי, אולם אמיתות ההצהרה תיבחן בנקודת הזמן בה ניתנה. הוא פסק כי רק אי-דיווח על שינוי בהכרה בתקופה שבין מסירת התצהיר לבין קבלת הפטור ייחשב להשגת הפטור במירמה.

עוד נקבע כי לפקיד אין שיקול-דעת במתן הפטור למצהירה, ומשניתן הפטור הוא אינו מוסמך לבטלו, גם אם בפניו ראיות שהתקבל במירמה, והדרך היחידה לבטלו היא בפסק דין פלילי מרשיע.

משכך הסיק השופט כי אין חובה על מקבלת הפטור להודיע על שינוי בהכרתה הדתית. "לשינוי בהכרה הדתית אין כל משמעות ביחס לפטור", קבע. ועדיין, בחינת אמיתות ההצהרה יכולה להסתמך גם על ראיות ממועד מאוחר יותר.

בעבר הורשעו צעירה שנמצאה נוהגת בשבת כעבור חודשיים ושבוע ממסירת ההצהרה, וצעירה שנמצאה עובדת 3 חודשים לאחר ההצהרה.

"פרק הזמן המאפשר בחינה בדיעבד של קיום 'הכרה דתית' אינו עניין להגדרה כללית, ואין לגזור מאורך התקופה במקרה אחד למסקנה במקרה אחר", ציין עדן. במקרה זה, אמנם הראיות אינן מאפשרות קביעה פוזיטיבית של ממש בדבר שינוי הכרתה הדתית של סכורי, אולם חלוף הזמן (6 חודשים) עד ששינתה אורחותיה מקים ספק סביר, וכך גם העדות כי אכן היתה בתהליך חזרה בתשובה.

בעבר הותיר בית המשפט העליון פעמיים בצריך עיון את השאלה מה הדין כאשר אישה שקיבלה את הפטור שינתה את אורחותיה, בכל הנוגע לעבירת קבלת דבר במירמה. השופט החליט שלא להרשיע את סכורי בעבירה זו, לאור הפרשנות המתחייבת לחוק.

"הרחבת יסודות העבירות גם למקרה של שינוי ההכרה הדתית לאחר קבלת הפטור - משמעותה יצירת חובה שאין לה בסיס בדין להודיע על השינוי בהכרה הדתית. משמעות הדבר כי האיסור הפלילי יחול ללא הגבלת זמן, וכל אימת שנמצא כי מקבלת פטור שינתה את אורח-חייה - תהיה היא בבחינת מי שביצעה עבירה במחדל", קבע. (ת.פ. 1216/06).