שפת השוק: מדוע כדאי לעקוב אחר בעלי העניין?

פעילות בעלי העניין בשוק ההון משפיעה לא מעט על התנהגותו מי הוא בעל עניין, מה הם חובותיו, ומדוע כדאי לעקוב אחר פעולותיו

אין כמעט שבוע שבו לא יוצא לנו לכתוב על עסקת בעלי עניין שעומדת להתרחש באחת החברות שנסחרות בשוק ההון המקומי.

למען האמת, עסקאות בעלי עניין ופעילות (קנייה או מכירה של ניירות ערך) של בעלי עניין הפכו לחלק מהנוף של שוק ההון המקומי, וכך לבעלי השפעה לא מעטה על התנהגותו. לכן, את המדור הנוכחי נקדיש להם.

מי הוא בעל עניין

"בעל עניין", לפי חוק ניירות ערך, הוא בעל מניות שמחזיק בשיעור של 5% ומעלה מהון המניות של חברה ציבורית. בנוסף, מוגדרים כ"בעלי עניין" גם מנכ"ל אותה חברה, חברי הדירקטוריון וכל אדם אחר בעל משרה ניהולית המעורב בניהול השוטף של החברה.

הנחת המוצא היא שמי שמגיע לאחזקה של 5% בחברה אינו מעוניין "רק" להרוויח מעליית ערך המניה כי אם להיות גם מעורב בניהול החברה, ובמיוחד בשוק ההון המקומי, שנחשב ריכוזי למדי ולרוב החברות הציבוריות הנסחרות בו יש בעל שליטה שמחזיק למעלה ממחצית מהון המניות.

עם זאת, יש לא מעט בעלי עניין בעלי שיעור אחזקה של 5% ומעלה שאינם מעוניינים להיות מעורבים בניהול החברה, ורוצים רק להרוויח מעליית ערך המניה.

מה הן חובותיו

לציבור המחזיק במניות מיעוט של החברה חשוב לעקוב אחר פעולותיהם של בעלי העניין בחברות הציבוריות, ובמילים אחרות - לשים לב מתי הם קונים או מוכרים מניות שברשותם. לכן, קובע חוק ני"ע כי חברה ציבורית תדווח על כל מהלך שבעל עניין מבצע בני"ע של החברה.

כל מי שמחזיק 5% ומעלה מהון מניות של חברה ציבורית (או מוגדר כ"בעל עניין" מעצם תפקידו בחברה) מחויב לדווח לחברה על כל פעולה של רכישה או מכירה של ני"ע שהוא מבצע, והחברה עצמה מחויבת לדווח על כך לרשות לני"ע ולבורסה, וכך חושפת את המהלך לציבור המשקיעים הרחב.

לחברה עצמה יש חלון זמן של שבוע ימים במהלכו היא צריכה לדווח לציבור המשקיעים על המהלך שביצע אותו בעל עניין.

יש בעלי מניות רבים שאינם רוצים להיחשב בעלי עניין (לדוגמה, אלפרד אקירוב שמחזיק כמעט 5% ממניות בנק לאומי), ולהיות כפופים לדרישות החוק בהקשר זה, והם דואגים שלא לעבור את הרף של 5%.

מה מאותתים המהלכים

תנועות של בעלי עניין הן לעתים קרובות סממן לבאות. נהוג לחשוב שבעלי עניין תמיד מוכרים מניות בשיא (וההיסטוריה הוכיחה את שזה נכון) וקונים מניות בשפל. לכן, מעקב אחר תנועות של בעלי עניין יכול ליצור לציבור המשקיעים רווח או לפחות לסייע להם להימנע להפסד.

מעקב אחר פעילות של בעלי עניין יכול ללמד לא מעט על עמדתם ביחס למחירן של מניות החברה שבהן הם מחזיקים. ברוב המקרים, בעל עניין שמדווח כי הוא רוכש בעקביות מניות של החברה בה הוא בעל עניין, מאותת למשקיעים כי הוא מאמין בחברה, ולפיכך הוא סבור שמחיר מנייתה יעלה בעתיד.

יכול גם להיות שמעצם היותו "בעל עניין" הוא מודע למידע שעדיין לא נחשף בפני ציבור המשקיעים, ומאמין שמחירה הנוכחי נמוך יחסית למצבה האמיתי.

בעל עניין שמדווח כי הוא מוכר בעקביות מניות של החברה שבה הוא בעל עניין, מאותת למשקיעים כי אינו מאמין שמניית החברה תמשיך לעלות (לפחות בטווח הקצר) ולכן הוא מממש את אחזקותיו עכשיו ולא מאוחר יותר.

ואכן, יש לא מעט מקרים בהיסטוריה של השוק המקומי שבעלי עניין מכרו חלק מאחזקותיהם, ולאחר זמן מה התבררה לציבור המשקיעים הסיבה - פעילות החברה הידרדרה ומנייתה נפלה במורד ההר.

צריך לסייג ולומר כי במקרה של מכירה, יש שיטענו כי לא תמיד מדובר באיתות כי אם ברצון של בעל העניין לפזר סיכונים או להשיג נזילות (כסף מזומן) לצרכים שונים.

איך מגלים תנועות של בעלי עניין

תנועות בעלי העניין הפכו למידע נגיש לציבור בזכות אתר ה"מאיה". בכל פעם שחברה מגישה דיווח על שינוי בהחזקות בעלי עניין, ניתן לצפות בו דרך רשימת ההודעות שמפרסמת החברה באתר. נוסף לכך, בסוף כל יום מסחר, מפרסמת הבורסה לני"ע דו"ח שנקרא "שינוי החזקות בעלי עניין", וזה כולל את כל תנועות בעלי העניין שנעשו באותו היום, החל משם החברה, שם בעל העניין, מספר המניות שמכר או קנה, לפי איזה שער הן נמכרו או נקנו ועם איזה שיעור אחזקה נותר אותו בעל עניין לאחר המהלך שביצע.