גם גוזמן וגם מנירב מכריזים: אני אנצח בבחירות ללשכת רואי החשבון

הבחירות ללשכת רואי החשבון יחלו ביום א' הקרוב, כש-12 אלף חברי לשכה יבחרו את חברי הוועד המרכזי והמרחבים, ויסתיימו ביום שלישי, אז יוכרע מי יהיה נשיא לשכת רואי החשבון: עופר מנירב, שכיהן בעבר כנשיא הלשכה במשך שתי קדנציות - או יגאל גוזמן, שמבטיח שינוי.

מערכת הבחירות היתה באופן מפתיע רוויית יצרים ודרמות. מחנה גוזמן פתח במתקפה חריפה על המחנה היריב כבר בשלב מוקדם של הקמפיין, כאשר בכנס תמיכה נאמר כי הלשכה היא "חונטה ש-20 שנה 'מחליפה תחתונים' אחד עם השני", ודורון קופמן הוא ממשיך דרכה.

באמצע אוגוסט הסיר קופמן את מועמדותו, בעקבות הפרסום ב"גלובס" בדבר כוונת הפרקליטות להעמידו לדין בתיק מס הכנסה נגדו בכפוף לשימוע. את מקומו תפס מנירב, ובמחנה גוזמן מיהרו לתקוף את המועמד החדש במילים חריפות: "חבורת העסקנים שוב מחליפה תחתונים אחד עם השני... מנירב וקופמן הם אותה היד שמנענעת את אותה העריסה".

בראיון ל"גלובס" ערב הבחירות פורסים המעומדים את מצעם, ושניהם בטוחים בניצחונם.

* מה אתה יכול לומר על האופן שבו התנהל הקמפיין?

גוזמן: "היתה מערכת בחירות לא פשוטה. לצערי, היא גלשה לפעמים לרמות מעבר למה שהיה צפוי. אבל זה מה שקרה, צריך לשכוח מכל זה ולהתרכז בעתיד".

מנירב: "בושה וחרפה. הצד שכנגד בחר בדרך של הוצאת מסרים אנונימיים: אימיילים, מסרונים, טוקבקים - רק כדי להכפיש בלי להעביר מסרים ממשיים, כאשר הוא מסתתר מאחורי משהו אנונימי. אני בחרתי בדרך של אי-הכפשה, ואני גאה על כך".

* מה הדבר הראשון שתעשה אם תיבחר?

גוזמן: "אחדות השורות קודם כל, התמקדות מיידית בהבאת מקצוע ראיית החשבון חזרה לקדמת הבמה; מינוי צוות שיגבש תוכנית לימוד ארוכת-טווח, ובה נאפשר לרואי החשבון להיות מעודכנים בחידושים של המקצוע בכל התחומים. אני מאוד מאמין כי המהלך הזה ייתן גאווה לרואי החשבון במקצוע שלהם ובלשכה, ייתן להם גם אפשרות להגן על קהל הלקוחות ולתת את השירות הראוי, ויפתח להם פתח גדול מאוד להגדלת מעגל ההכנסה".

מנירב: "עשיתי את זה 6.5 שנים, ובשבילי להיכנס חזרה לתפקיד זה כלום. זה להתחיל לעשות מה שצריך לעשות. הדברים הכי בוערים זה: הקמת מחלקה מקצועית בלשכה. רו"ח חיים אסייג התנדב לעמוד בראשה, ניקח 10 רואי חשבון ונעשה את זה. החברים משוועים לעזרה כזו, וצריך לתת להם אותה.

"דבר נוסף זה לטפל בנושא של אי-תלות. הכוונה שהלשכה תצטרף לעתירות שהגשתי בנושא, ונעשה את זה בצורה יותר רחבה, כי התקנות כפי שהן היום - אי-אפשר לחיות איתן. זה מכריח אנשים לעבור על החוק גם ללא ידיעה. כל הקונספט של התקנות הוא שקודם כל רואה החשבון אשם. המציאות הוא שקודם כל רואה החשבון נקי-כפיים, וצריך לשנות את התקנות ברוח הזו".

* מה לדעתך מעמדו של רואה החשבון כיום?

גוזמן: "פחות ממה שהיה ראוי. מספיק להסתכל על שכר-הטרחה שמקבל רואה חשבון מהמגזר הציבורי לעומת עורך דין: שכר-הטרחה של עורך דין מגיע לעד פי 3. האם זה סביר? האם עורך הדין למד יותר? האם הוא יודע יותר? האם האחריות שלו גדולה יותר? ברור שלא. אני חושב שהשכר מעיד על הסטטוס. השכר במגזר הציבורי לא משקף נכונה את הידע והסיכונים של רואי החשבון, וכנראה שמעמדו פחות טוב. המגזר הציבורי הוא סיגנל מאוד ברור לכל השוק. ברור שזה מקרין על כל המשק".

מנירב: "לצערי, בשנים האחרונות מעמדו של רואה החשבון נשחק. היה לנו מצב גרוע מאוד בתקופת אנרון. היינו אז בשפל, ואני גאה שבסוף הקדנציה שלי המעמד של רואי החשבון היה גבוה מאוד ללא ספק. אפשר היה לשמוע את זה מכולם. לצערי, בלי להאשים אף אחד יש שחיקה בשנים האחרונות, ואנו צריכים להחזיר את זה למצב שהיה קודם ואפילו מעבר לכך, ואין לי ספק שאפשר לעשות זאת".

* מה אתה חושב על האחריות ההולכת וגוברת על רואי החשבון?

גוזמן: "זה נושא קריטי. רואה חשבון יכול להיתבע בהיקף שהוא גדול לאין ערוך משכר-הטרחה שקיבל. צריך להיות יחס ראוי בין שכר ועונש. זה אחד הדברים המיידים שאני מתכון לטפל בהם.

"אנו נהיינו הקורבן התורן, שמעמיסים עליו עוד ועוד: חשבוניות מקוונות, עוד ועוד מטלות על רואי החשבון. זה כמו חמור שאפשר להעמיס לו על הגב עוד ועוד. צריך לסדר את היחסים עם הרשויות במישור יותר נורמלי מבחינת המשימות והאחריות".

מנירב: "האחריות על רואי החשבון היא אדירה, וזה נכון כי העבודה היא אחראית, והעוסקים במלאכה צריכים לדעת שיש עליהם אחריות. מה שכן, אין שום היגיון לחשיפה מבחינת אפשרות תביעה אזרחית. צריכה להיות קורלציה בין שכר-הטרחה לבין החשיפה. צריך להגביל את זה לפי 50 מהשכר. מכיוון שזה תהליך שייקח זמן, בשלב הביניים צריך לפתור את זה באמצעות ביטוח ברובד שלישי שבו מעל הסכום של פי 50 - יהיה ביטוח. ברגע שאבחר, איישם את זה".

* מי דורש יותר טיפול - המשרדים הקטנים או הגדולים?

גוזמן: "ברור שהמשרדים הקטנים והבינוניים דורשים יותר תשומת-לב, מאחר שהמשאבים שלהם יותר מצומצמים, לכן החשיבות של הלשכה לטפל בהם. הלשכה צריכה להיות בית חם, לשמוע את המצוקות שלהם ולתת להם פיתרון. אך לא צריך לשכוח שיש גם משרדים גדולים שגם להם יש המצוקות שלהם. אנו רוצים לראות לשכה הטרוגנית. אנו רוצים להיות לשכה של גדולים של קטנים, של יהודים, ערבים, חרדים, חילוניים, נשים וגברים".

מנירב: "יש הרבה נושאים שרלוונטיים גם לקטנים וגם לגדולים, כמו נושא האי-תלות, הגבלת אחריו, קביעת שכר מינימום. אני אפנה לממונה על הגבלים עסקיים ונטפל בזה, כי השכר הנמוך פוגע באיכות הביקורת. חייבים לעשות שכר מינימום, וזה לטובת המשק מעבר לטובת רואי החשבון עצמם.

גם נושא הגיבוי מול הרשויות רלוונטי לכל המשרדים: רואה חשבון צריך לדעת כי הלשכה תגבה אותו בכל מקרה של פגיעה או התנהגות בלתי ראויה".

* האם נשיא לשכת רואי החשבון צריך לקבל שכר-טרחה?

גוזמן: "לא, זה צריך להיות אדם עם הרצון לעשות שליחות ציבורית, עם הרצון לפעול למען הכלל ולא למען ביתו".

מנירב: "חד-משמעית כן. עם זאת, אני לא אחיל את זה עליי, כי יהיה בזה טעם לפגם. הכוונה היא לעשות משאל בין החברים, ואם זה עובר - להחיל את זה אך רק מהקדנציה הבאה".

* אתה מעריך כי תהיה התמודדות צמודה?

גוזמן: "האינדיקציות שלנו שאנו מנצחים. איך וכמה אני לא יודע, אבל הפוטנציאל לניצחון מצוי אצלנו בידיים, ואנו צריכים לממש אותו ביום הבחירות".

מנירב: "לפי הנתונים שלנו, ההתמודדות לא תהיה צמודה. הפער יהיה מהותי. כמו שאנו רואים את המצב היום, יש לנו יתרון של 20% - אך אסור להיות שאננים, וצריך שאנשים יבואו להצביע".