בוחנים שהעבירו "טסט" תמורת שוחד הורשעו בסיכון חיי אדם

הפרשה נחשפה במארס 2008 באמצעות סוכן סמוי שהפעילה המשטרה. הבוחנים נחשבים לעובדי ציבור, ולכן ניתן היה להאשימם בקבלת שוחד. 8 בוחנים מ"מכון הדרום" שבדרום תל-אביב הואשמו בכך שהתעלמו מליקויים ברכבים, תמורת שוחד של עשרות שקלים בלבד שקיבלו מ"מאכערים".

הפרקליטות חזרה מכתב האישום נגד חלק מהבוחנים. כמה אחרים הודו בקבלת השוחד במסגרת הסדרי טיעון. גם יוסי פלוריס ואחמד עומר הודו, במסגרת הסדר טיעון, בקבלת שוחד תוך ידיעה שהענקת הרישיון לרכב מבלי לתקן את הליקויים (צמיגים יבשים וסדוקים, נקישות בהגה, תקלות בבלמים, קרע בגומיות צירייה ועוד) מהווה סיכון בטיחותי של הנוסעים ברכב ובכביש.

המחלוקת היתה האם מעשיהם מגבשים גם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (ואם לא, באיזו עבירה ראוי להרשיעם), וכן האם קמה להם הגנה מן הצדק, נוכח האכיפה הסלקטיבית נגדם - התברר כי זו הפעם הראשונה שהפרקליטות דורשת להרשיע בוחנים שקיבלו שוחד, גם בעבירה האמורה של סיכון חיים.

מעשים בוטים

השופט חאלד כבוב הרשיע אותם גם בסיכון חיי אדם, ואף קבע כי אם הפרקליטות לא תאשים בוחנים שקיבלו שוחד בעבירה זו - יהיה בכך עיוות כוונת המחוקק. זאת, לאור היותם "פוסקים בלעדיים" במתן רישיונות רכב, מומחיותם בתחום ומודעותם לסיכון, העובדה שביטלו את שיקול-דעתם המקצועי תמורת בצע כסף, העובדה שאישרו רכבים מסוכנים שנפסלו לשימוש ועוד.

השופט כבוב סבר כי נסיבות אלה מצדיקות להחיל לגביהם את הלכת הצפיות (ראייה מראש את התרחשות התוצאות כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן).

הוא ציין כי הוא מבין את טרונייתם, מדוע המדינה המתינה לתיק זה כדי לבקש לראשונה להרשיע בעבירה זו, אך אין בכך להועיל להם. לדבריו, הפרקליטות מחויבת להאשים בעבירה זו, משום שהמעשים נעשו בצורה בוטה ותוך התעלמות מהסיכון.

המדינה יוצגה על-ידי עוה"ד איל כהן, רלי בן-אהרון ומאיה בראל מפרקליטות מחוז תל-אביב. (ת.פ. 40112/08).