קרן אור בקצה העדשה

מראשית המאה ה-21 הקולנוע הישראלי מראה סימני שיפור והבזקי מצוינות. השיפור הוא זה שהיווה את שינוי התדמית, כאשר מדי שנה יצאו להקרנות מסחריות שלושה-ארבעה סרטים טובים שהפכו לשוברי קופות. בד בבד, הקולנוע האירופי החל לגלות עניין בתעשייה, ובשנים הללו הופקו עשרות סרטים בהפקה משותפת לחברות ישראליות ולקרנות קולנוע מחו"ל, חברות הפקה וגופי שידור בינלאומיים.

שיתופי הפעולה הביאו מועמדויות לאוסקר ("בופור", "ואלס עם באשיר"), והצלחה מסחרית חובקת עולם ("ביקור התזמורת" עשה 13 מיליון דולר סביב הגלובוס, מספר דומה עשה "ואלס עם באשיר") והשתתפות מתמדת בעשרות פסטיבלי קולנוע מדי שנה, והפכו את ישראל הקטנה לתעשיית קולנוע בעלת פוטנציאל הולך ומאמיר.

זה היה רק עניין של זמן עד שהשוק הפרטי יתחיל להשקיע בקולנוע הישראלי. הדבר לא היה קורה אלמלא מדינת ישראל הייתה מכירה בחשיבותו של ענף הקולנוע המקומי ככלי קידום תרבותי, תיירותי ותעשייתי, כזה העשוי להגדיל באופן שאינו מינורי את התל"ג המקומי.

ממשלות ישראל האחרונות מחוקקות חוקים לעידוד הפקות סרטים בישראל ולעידוד סרטים ישראליים - חוקים המגדירים הטבות מס משמעותיות למשקיעים בתעשייה המקומית.

פועל יוצא: בשנתיים האחרונות החלו פועלות בישראל שתי קרנות השקעות פרטיות הפועלות בתחום הקולנוע בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים. האחת היא קרן JVP של אראל מרגלית, שייסדה את "המעבדה לאנימציה" ונמצאת מזה כשנתיים בהפקת סרט אנימציה ישראלי - הוליוודי בשם "החבורה הפרועה" (ראו טבלה).

השנייה היא קרן הון הסיכון "פיגמליון", שהוקמה לצורכי השקעה ייעודית בקולנוע הישראלי. "הקמנו את הקרן לפני כשנה וחצי", מספר נעם יוספידיס, המייסד ומנכ"ל הקרן, בראיון ל"גלובס", למחרת כנס למשקיעים ולקולנוענים שהפיקה הקרן שבניהולו בשבוע שעבר בסינמטק ת"א.

יוספידיס: "זיהינו חלל ריק: יש פה בישראל יופי של תעשייה קולנועית, ישראל היא מקום נהדר להפיק בו סרטים: הרבה נופים מגוונים, הכול קרוב, ובזכות החוקים החדשים שמקנים הטבות מס למפיקים זרים, ישראל מהווה אלטרנטיבה למדינות כמו רומניה ומלטה. אנחנו רוצים להיות מרכז של עשייה, ולהביא לישראל הפקות ענק, עם פוטנציאל רווח של 200 מיליון דולר לסרט, ולא רק סרטים עצמאיים".

אנימציה לילדים. מתוך הסרט: "מעלה קרחות"

מפזרים סיכונים

יוספידיס מדבר על פריצת דרך בתחום מימון סרטים, כשהוא משחזר את הכותרת שבה השתמש בכנס: "הקולנוע הישראלי פורח ואיתו מגיעות ההזדמנויות העסקיות".

*תסביר.

"התחום הפך לאפיק השקעה מעניין כיוון שהמודלים העסקיים החדשים מיטיבים עם גופי ההשקעה הפרטיים יותר מתמיד, והופכים את ההשקעה בהפקות קולנוע ישראליות להשקעה אטרקטיבית בעלת פוטנציאל רווח גדול".

*מה אטרקטיבי כל-כך באפיק ההשקעה הזה?

"קודם כל, למשקיע אין כמעט סיכון. צריך שסרט ממוצע יחזיר שביעית מהתקציב כדי שהמשקיע יפסיד כסף אמיתי שייצא לו מהכיס. אם יש רווחים, ההפקה מחזירה למשקיע, אחר כך לקרן. נדבך נוסף הוא החזר על הוצאה: נניח שהבן אדם משלם 46% מס שולי, הוא מקזז את ההשקעה כנגד השכר - כלומר, הוא בעצם סיכן חצי מההשקעה שלו".

*תפרט איך מראים החזר השקעה.

"תקנות המס מאפשרות לך לקבל החזר השקעה יחסית די מהר. להבדיל מהשקעה בהון סיכון, שבה עד שאתה לא מממש את ההשקעה, שזה יכול לקחת חמש שש שנים, אתה למעשה לא מקבל את החזר ההשקעה. בסרטים זה שונה. אתה בתקופת הפקת הסרט כבר מקבל החזר כמעט עד גובה ההשקעה שלך. כמובן שזה תלוי בגובה ההפקה ובאופן צבירת העלויות, אבל סטטיסטית אתה מקבל החזר, בין אם הסרט הצליח ובין אם לא. זה מה שחשוב להבין".

*מהי נקודת האפס, ה-BREAK-EVEN, שבה לא הרווחתי אבל גם לא הפסדתי?

"אתה מכוסה כשהסרט עצמו בהפסד של 66%. אבל באופן כללי אנחנו מציעים לפזר את הסיכון על כל מיני ז'אנרים של סרטים - דוקומנטארי, אנימציה, עלילתי - מאשר לשים את כל הקלפים על סרט אחד. כלומר, לפזר את הסיכון".

מחפשים את הערך המוסף

עם הקמתה, "פיגמליון" הקימה חברת הפקות בשם "סיריוס הפקות" וחברת אנימציה דיגיטלית "פיגמליון דיגיטל". מה שמבטיח לה יתרון על פני חברות הפקה מתחרות: המודל ההיררכי של "פיגמליון" מבטיח אחיזה בשתי קרנות השור: קרן פיגמליון מגייסת משקיעים, חברת סיריוס תפיק. מה יקרה כשחברת הפקות מן המניין תפנה לקרן פיגמליון לשיתוף פעולה, ללא חברת ההפקות של הקרן?

יוספידיס: "אנחנו לא רוצים להיתפס כבנק. אנחנו באופן עקרוני עובדים כמערכת, כזו שמעורבת בתוכן, במכירות, בקשרים בינ"ל, ייעוץ עסקי. מערכת שבודקת את המבנה הפיננסי - מה התקציב של הסרט, מי עוד בפנים, מה האפשרויות להחזיר השקעה, התחייבויות קודמות. אנחנו תמיד מחפשים את הערך המוסף שלנו".

יוספידיס מספר כי הקרן בניהולו מעורבת כעת ב-12 פרויקטים, ארבעה מהם בשלב הפקה מתקדם (ראו טבלה), וייצאו להקרנות מסחריות בטווח של שנה עד שנה וחצי מהיום. "אנחנו מתעניינים בסרטים שמתאימים גם לחו"ל. סרט חוצה גבולות, בשפה אנגלית, שניתן לדיבוב", אומר יוספידיס ומדגיש כי המעורבות המינימלית של הקרן בהשקעה בכל פרויקט לא נופלת, לדבריו, מ-30% מסך עלות ההפקה. מסיבה שאינה ברורה יוספידיס מסרב לפרט כמה כספים גייסה הקרן. הוא גם מסרב לחשוף את זהות המשקיעים.

*יוספידיס, מה הסיבה?

"בגלל שאני לפני כמה סגירות, אני מנסה להיזהר בימים הקרובים". *

סרטי קרנות הון סיכון, בקרוב על המסך הגדול

"האזרח פרס": סרט דוקומנטרי על נשיא המדינה שמעון פרס. הסרט מקיף עשר שנים של ליווי מצולם. הסרט עדיין מצטלם. קרן: פיגמליון. מועד יציאה משוער: 2010.

"החבורה הפרועה": סרט אנימציה מושקע ודובר אנגלית. קרן: JVP. מועד יציאה משוער: 2010.

"מעלה קרחות": סרט אנימציה לילדים על-פי הספר והמחזה של אפרים סידון. דובר אנגלית. קרן: פיגמליון. מועד יציאה משוער: 2010.

"ירושלים": הסרט הראשון בישראל בטכנולוגיית איי- מקס, בהשקעה של כ-8 מיליון דולר, יתעד את ירושלים בתלת מימד. חברת ההפקה הישראלית "סיריוס" מקבוצת פיגמליון תחבור לחברת MacGillivray Freeman Films ההוליוודית. קרן: פיגמליון. מועד יציאה משוער: 2011.

"משחק חוץ": סרט הרפתקאות לילדים המשלב אנימציה דיגיטאלית, על חבורת ילדים ששטה לקפריסין ברפסודה כדי לראות משחק כדורגל של ישראל נגד אנגליה. קרן: פיגמליון. מועד יציאה משוער: 2011. *