יו"ר קבוצת רוזנטל קולינס: "צפויות עוד תנודות בשוק הסחורות"

אולם אם תשאלו את סקוט גורדון, מנכ"ל ויו"ר קבוצת רוזנטל קולינס (RGC), שמתמחה במסחר בחוזים עתידיים על סחורות, הסיכונים והטלטלות בשוק הסחורות עדיין לא חלפו.

"אמנם אינני כלכלן, אך מהניסיון שלי בשוק אני יודע שאחרי שמתרחש בשוק מהלך כל כך קיצוני במחירים, כמו זה שראינו בשנה שעברה, אי אפשר לצפות לתקופה של שקט", אומר גורדון בריאיון ל"גלובס". "התחושה שלי היא שנמשיך לראות תנועות מחיר חזקות של הסחורות. אני לא בטוח שהן יהיו חריפות כמו אשתקד, אך אנחנו עדיין לא מחוץ ליער מבחינה כלכלית, ולכן סביר להניח שעוד צפויה לנו דרך להגיע לשם. עם זאת, קשה לדעת מי מהסחורות ילכו לאיזה כיוון".

*חווית כבר משברים, נכנסת לשוק אחרי משבר האנרגיה של 1973. זה המשבר המשמעותי ביותר שראית?

"בשוק המניות ובשוק איגרות החוב - ללא ספק. הייתה דאגה כלל עולמית לגבי המערכת הבנקאית בארה"ב, ובשוק החוזים העתידיים ראינו תנועות מחירים חדות. אבל שם לא הייתה דאגה מקריסה של השוק, או מחדלות פירעון של הגורמים הקשורים אליו. בגלל שהשווקים הללו שקופים לציבור המשקיעים, החוזים העתידיים נמצאים היום במצב טוב מאוד ביחס למשבר שעברה הכלכלה הגלובלית".

גורדון הגיע השבוע לביקור ראשון בישראל, במהלכו הוא מרצה בכנס לקוחות פלטינום של מיטב בית השקעות, המשתף פעולה עם קבוצת רוזנטל קולינס. לפני מספר חודשים החלה מיטב ניהול סיכונים, בניהולו של אורן קפלן, לשווק בארץ את קרנות רוזנטל קולינס, המתמחות בהשקעה בחוזים עתידיים, וההשקעה המינימלית הנדרשת בהן היא 50 אלף דולר.

אסטרטגיית החוזים העתידיים נחשבת לאחת החמות בשווקים בשנה החולפת, כשהקרנות המתמחות בתחום הצליחו להניב למשקיעים בהן תשואה ממוצעת של 18.3% בשנת 2008, בעיצומו של המשבר הכלכלי.

לחוזים אין קורלציה למניות ואג"ח

מבחינת גורדון, זו ההוכחה, בה' הידיעה, לכך שחוזים עתידיים הם תחום השקעה רלבנטי לכל משקיע. "מדובר בהשקעה אלטרנטיבית, ולכן קשה לקבוע את הפרופורציה הנכונה שלה בתיק, אבל גם אחוז קטן מהתיק, נניח 10%, זה מקום טוב להתחיל בו", אומר גורדון.

*מה כל כך טוב בחוזים עתידיים?

"אלו נכסים שאין להם קורלציה למניות ולאיגרות חוב, ולפיכך זו דרך טובה להשיג פיזור בתיק ההשקעות. כשאנשים מסתכלים על מניות ואג"ח תמיד יש דיון, איזה משקל לתת לכל אחד מהם, והתשובה תלויה בהגדרת המשקיע - האם הוא שמרן או הרפתקן, ובאיזו מידה. במקרה של חוזים עתידיים, הסיבה היחידה לכך שאני נוקב במספר 10% היא שזו מידה קטנה מספיק שמאפשרת חשיפה לאפיק הזה. אין פרופורציה נכונה ולכן כל חשיפה שתבחר תהיה טובה".

*חוזים עתידיים מתאימים לכל משקיע או רק לבעלי כיסים עמוקים?

"ללא ספק, יש להם מקום בכל תיק. כמו בכל הנכסים הפיננסיים, יש סיכון ועל המשקיע להבין מהו ולמצוא את הדרך להקטין אותו. כמו שראינו ב-2008, נכסים מסורתיים כמו מניות ואיגרות חוב סבלו מתנודתיות גבוהה ומרמת סיכון עולה. אז כן, יש מקום לאפיק הזה.

"ויש עוד דבר מעניין: לרוב המשקיעים מוסדיים יש אפשרות להיכנס לאפיקי השקעה מגוונים, בזכות צוותי האנליזה וההשקעות שלהם, שמחזיקים במומחיות. היופי בחוזים עתידיים מנוהלים הוא שגם משקיעים ללא רמת המומחיות הזו יכולים להיחשף לאפיק באמצעות ניהול מקצועי. זה לא שונה מהדרך בה אנשים נחשפים לשווקים המסורתיים, כמו שוק המניות או שוק איגרות החוב הגלובלי, באמצעות מנהלי השקעות מקצועיים. הקונספט הוא אותו הקונספט".

*חוזים מנוהלים מיועדים רק להקטנת הסיכון או גם להגדלת תשואה?

"הם יכולים לשמש לשתי המטרות, אך בסך הכול, הן נועדו לאזן את התיק, ויש מקום בכל תיק ליותר מרמת נכסים אחת".

*החוזים העתידיים מתייחסים בעיקר לסחורות, שנחשבות לתחום ספקולנטי יחסית. זה לא מגדיל את רמת הסיכון?

"היו הרבה דיבורים על חלקם של הספקולנטים בשוק. ספקולציה היא לא מילת גנאי. יש מקום לשחקנים הללו בשוק, והם מספקים לו נזילות. יש הרבה לחץ סביב הספקולנטים, אבל אי אפשר להתייחס רק לחלק אחד מהשוק ולא לכולו".

אבל אי אפשר להתעלם מכך, ששוק הסחורות פתוח יותר לספקולציות.

"כשמסתכלים על מחירי סחורות שונות בשנתיים האחרונות, כמו מחיר הנפט, זה בכלל לא ברור שהספקולציה היא הסיבה לעליית מחיר הנפט. לכן גם אי אפשר להתגונן כנגדה.

"אחד הדברים היפים בשוק החוזים העתידיים הוא שפעולת התמחור מאוד שקופה. ניתן לראות בכל נקודת זמן נתונה מהם מחירי ההיצע והביקוש, ומה המרווח ביניהם. זה שונה משוקי OTC (Over the Counter) אחרים, שאינם שקופים למשקיעים. שקיפות, לטעמי, היא דבר חשוב וטוב בשווקים - למשקיעים, לברוקרים ולעושי השוק".

"השחקנים, לא הספקולנטים, קובעים"

*מצד שני, יש מומחים שרואים בשוק הסחורות איום על האיזון הכלכלי בעולם, בגלל האינפלציה במחירי הסחורות.

"ללא ספק יש זמנים של לחץ בשווקים, בהם המחירים עולים יותר מדי או מהר מדי, והרבה מעל לציפיות של האנשים. זה קורה במניות, זה קורה באג"ח ובהחלט קורה גם בסחורות. מה שקובע את המחיר בסופו של דבר הוא מחירי ההיצע והביקוש של השוק. ברור לגמרי היום שאלו לא השווקים עצמם שקובעים את המחירים, אלא התנועות בכלכלה הגלובלית. יש גורמים חיצוניים שקובעים את המחירים, ואלו לא הספקולנטים או הסוחרים, אלא כל השחקנים שמעורבים בשוק. לטעמי, זה היופי בשוק הסחורות".

*לסחורות היה חלק במשבר?

"אם תסתכל על שוק הסחורות במהלך קריסת השווקים בשנה שעברה, תראה שלשוק הסחורות לא היה חלק בקריסה הכוללת של השוק. לא היו שם מקרים של חדלות פירעון או בעיות אשראי. שוק החוזים העתידיים תפקד טוב מאוד תחת סביבה כלכלית קשה מאוד בעולם".

*לא היו שם בועות שנופחו והתפוצצו?

"כמובן שהיו. היו מחירים גבוהים בהרבה נכסים פיננסיים אשתקד. בנקודה מסוימת, הייתה עלייה במחירי הסחורות, שהתבססה על גורמים מאקרו-כלכליים גדולים, כמו הצמיחה בסין ובהודו והצריכה המוגברת שלהם את הסחורות. אני בטוח שהיו ספקולנטים שהיו מעורבים בשוק הסחורות, אני בטוח שהיו גורמים מסחריים, כמו חברות תעופה, שהיו מעורבים בשוק. אבל קשה למצוא חוץ מהגורמים הכלכליים גורם אחר שהביא לעליית מחירי הסחורות". *