מנכ"ל לאומי פרטנרס: "להערכתי אילן בן-דב פועל נכון"

היה צפוף מאוד בקומה ה-36 של המגדל המרובע בעזריאלי ביום חמישי, ה-11 ביוני, כאשר לאומי פרטנרס השיק את משרדיו החדשים. כיאה לאירוע של זרוע האחזקות הריאליות של בנק לאומי, הבנק הגדול במדינה, היו שם כל בכירי המגזר העסקי, משיקים כוסיות ומסתודדים האחד עם השני. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, עלתה לברך ולא הכבירה במילים, "קיבלתם משרדים חדשים, עכשיו לעבודה, לכו תעשו כסף", אמרה.

"לכו תעשו כסף, כמו שגליה אמרה, זה להביא לידי ביטוי קונספציה שלמה של בנקאות השקעות: נאמנות ללקוח, ייצוג לקוח, נוכחות מהותית בשוק וחיבור לשוק", אומר אבי זלדמן מנכ"ל לאומי פרטנרס (עד לאחרונה לאומי ושות') מאז שנת 2000. "קחו למשל את עסקת פרטנר. אני מסתכל על המשק, על דברים שיכולים לצוף, ומכאן הגיעה העסקה".

לא בכדי פותח זלדמן את השיחה עם פרטנר. שני דברים העסיקו אותו בחודשים האחרונים - חתונת בנו המתקיימת השבוע ופרטנר. לא מובן מאליו ממה הוא מתרגש יותר.

לאומי פרטנרס, זלדמן וסגנו ירון בלוך, עסקו באינטנסיביות בליווי העסקה בה רכש אילן בן דב את השליטה בפרטנר מהאצ'יסון תמורת 5.3 מיליארד שקל. לאומי פרטנרס אף רכש 4.9% מהמניות בעצמו, כאשר בנק לאומי הוא המממן המרכזי של בן דב בעסקה.

"לא כל יום יש בישראל עסקה של חברה ששווה מעל 10 מיליארד שקל", מסביר זלדמן. "נכון שפרטנר נמצאת על המדף הרבה זמן אבל לפני כמה חודשים הגענו להבנה שהצ'יסון הפעם באמת מתכוונים למכור. איך אני יודע את זה? כי הם לקחו בנק השקעות, ולקחו את עמיקם כהן ללוות את העניין. אז אתה מבין שהם מתכוונים ברצינות".

*ומה עשיתם כשהגעתם למסקנה שהפעם זה קורה?

"קיבלנו החלטה שזה מעניין אותנו, ושניצור תנאים לפיהם כשהעסקה תהיה רלוונטית נהיה שותפים בה, אם נרצה. התחלנו במחקר, למפות אילו גופים יהיו מעוניינים להשתתף ברכישה כזו".

*ללא מינוי רשמי של אף אחד מהצדדים.

"נכון, אף אחד לא פנה אלינו ולא קיבלנו מינוי רשמי. אני מחבר בין גופים שרוצים למכור ולקנות. אני רואה קונה, רואה מוכר, ומחבר ביניהם. התחלנו ליצור באזז ומהר מאוד הבנו מי רוצה ומי לא רוצה. פנינו לאילן בן דב והוא לא היה מודע לעסקה. אחרי שפנינו אליו, אילן התחיל לחשוב על העניין ונוצרה השרשרת שבסופה הרכישה".

"אילן הוא אדם עם מעוף, יוזמה ורגש"

כשזלדמן מתאר מה התרחש מאחורי הקלעים של עסקת פרטנר, הוא יוצא מתבנית הבנקאי המעונב וניכר כי הוא מעורב אישית ובעיקר רגשית. לא כל יום אפשר לשמוע בנקאי מתאר את לקוחותיו כפי שזלדמן מדבר על בן דב.

"אילן הוא אדם עם מעוף, יוזמה ורגש, אדם שיודע לדבר גם באופן כלכלי וגם ברגש אל רגש, יש לנו קשר אישי איתו".

ואכן, מהר מאוד אילן בן דב חבר לזלדמן וללאומי פרטנרס. האצ'יסון עוד לא הוציאו מכרז אבל לאומי פרטנרס כבר התחילו להתקדם. "אמרנו, 'בוא ננסה להקים קבוצת משקיעים כדי לבוא לרכישה עם כסף'. בתוך כך פגשנו את עמיקם כהן, הבנו שאנחנו מבינים נכון, ופגשנו את UBS שייצגו את האצ'יסון. בשלב הזה, כבר ליווינו את אילן כבנקאי השקעות, אלוביץ' לקח את ג'יי.פי מורגן, ופרימיירה לקחו את דויטשה בנק", הוא משחזר.

*אבל לא היית מקובע על שותפות עם בן דב דווקא.

"רציתי ליצור מבנים אפשריים לעסקה, כשהמבנה הבסיסי הוא עם אילן וסקיילקס. אבל לכל אורך הדרך אמרנו לכולם, מישי דוידי ועד אלוביץ, 'אם תזכו, אותנו מעניין להיכנס כשותפים אתכם'".

*ובן דב הסכים לסידור הזה, שבו אתם עשויים לחבור למתחריו?

"כל זה בידיעתו ובהסכמתו, שאני הולך עם כל מי שזוכה - אם ירצה אותי, כמובן. יצרנו מתווה עם אילן, למדנו את נתוניו, אבל אם מישהו אחר יזכה, לא קרה כלום, נלך איתו. לכן לא הגשנו הצעה, לא הצטרפנו למתמודדים, וגם לא נכנסנו לחדר המידע. אפילו לא היינו בתמונת המו"מ שלו עם הסינים".

*בעצם אתה טרמפיסט

"אני עובד מול קבוצה מצומצמת של מועמדים. למי שזכה אני אומר: אני פה, אותי זה מעניין, אני יכול לבנות לך את המימון".

*העסקה נסגרה במחיר של 67 שקל למניה. האם הערכת המחיר הפנימית שלכם הייתה קרובה למחיר הסופי?

"סביבת המחיר בהחלט דומה. חשבנו על 60-65 שקל, ובן דב זכה במחיר של 67 שקל. את ההבדל עשו תנאי הלוואת הגישור, ה-Lending Vendor, שנתנה האצ'יסון לבן דב".

*אתה לא רואה סיכון בעסקה?

"פרטנר היא חברה תשתיתית בניהול מצוין, ואני מאמין שיהיה אפסייד. אני גם מסכים שהאספקט החשוב ביותר בבדיקת פרטנר אינו האפסייד, אלא ההפסד האפשרי. יש כמה סיכונים, כמו סיכון של ירידה בהכנסות משירותי נדידה (רומינג) או הכנסת מפעיל רביעי. מהבדיקה שלנו עולה שגם בדאון סייד עד גבול מסוים, תהיה תשואה ראויה, ואני לא מתכוון ל-2%".

*עדיין זה סיכון גדול. בן דב לקח מינוף של 80%, ועם הון עצמי של מאות מיליוני שקל בלבד הוא מרים עסקה של 5 מיליארד שקל

"מבחינתי זה לא שייך. אני השקעתי בפרטנר ולא בסקיילקס. למיטב הניתוח שלנו, התוכניות של בן דב אפשריות לביצוע, ואפילו עם שולי בטחון טובים יותר מהמצופה כשהחזר החוב יהיה בקצב יותר טוב מהמתוכנן. הוא עובד עם יועצים טובים, שבדקו וראו שזה בסדר. לא אומר שאני לא מוטרד, תפקידי להיות מוטרד, אבל להערכתי בן דב עושה פעולות נכונות שמוסכמות עלינו כמשקיעים בפרטנר".

"החוב של סקיילקס הוא לא ענייני"

*החשש הוא שהמינוף הגבוה של סקיילקס, שממנו נגזרת מדיניות דיבידנדים אגרסיבית בפרטנר, יבוא על חשבון ההתפתחות של החברה.

"למדנו את המינוף של בן דב וצרכיו, והגענו למסקנה שפרטנר יכולה לשלם את זה, לא בקלות אבל בהיגיון כלכלי רב. גם בדקנו את תוכנית העתיד של פרטנר בתחום ההשקעות, ואף אחת לא תיפגע בגלל הדיבידנד. רמת החוב של פרטנר תהיה בעתיד כמו של חברות מתחרות בארץ ובעולם. לגבי החוב של סקיילקס לשוק ההון ולבנקים - זה לא מענייני. בין לאומי פרטנרס לחלק האשראי של בנק לאומי יש חומות".

*אם זה כל כך טוב, מדוע מגדל לא רצתה לרכוש מניות בפרטנר?

"אני לא מייצג את מגדל, אבל להערכתי כבר לא יהיה גוף נוסף שייכנס כשותף".

*בוא נדבר על פרטנר עצמה. מדוע ביקשתם למנות דירקטור ומה טווח ההשקעה שלכם בחברה?

"אנחנו נכנסים לפרטנר לטווח ארוך. בסלקום ההשקעה הייתה לטווח קצר, לעשות רווח ולמכור. פה זה אסטרטגי, השקעה שמתאים לנו להחזיק לטווח ארוך. ובמצב כזה אנחנו אוהבים להיכנס לחברה כשיש לנו נציגות בדירקטוריון. כך נוכל להביע את דעתנו".

*אז למה רכשתם רק 5%? בגלל הצורך באישור רגולטורי?

"לא האחוזים קובעים כאן אלא הסכום. סיכמנו מראש כי נשקיע כ-125 מיליון דולר. נכון שרכישת 4.9% בלבד הקלה על התהליך, כי לא היה צורך באישור רגולטורי".

*מי ינהל את פרטנר, האם דוד אבנר יישאר מנכ"ל? יש סיכוי שחיים רומנו יחזור?

"נכנסנו לפרטנר בידיעה שבן דב יהיה היו"ר ויעקב גלברד סגן יו"ר. זו החבילה שנקבעה מראש, כך שאני לא יכול להטיל וטו או לקבוע תנאים. ליציאה של רומנו מאל על אין שום קשר לפרטנר, והייתי רוצה שההנהלה הנוכחית תישאר. אני מרגיש נוחות גדולה עם דוד אבנר ויש רצון עז שהוא יישאר. מאוד מעריכים אותו".

"אני לא רץ לנדל"ן"

חוץ מפרטנר יש ללאומי פרטנרס אחזקות כמעט בכל ענף משק אפשרי. מקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, ועד עסקי ספנות. כמעט כל ענף - כי מקומו של הנדל"ן נפקד.

"היינו עם אחזקות באפריקה ישראל, נשארנו באפריקה נכסים וכרגע אין לנו אחזקות נוספות. אני לא פוסל חשיפה לנדל"ן, אבל זה לא הענף שאני רץ אליו כענף מוביל. באופן כללי אני לא מחפש הזדמנויות, לא מחפש את הרגע שהחברה במצב גרוע, ואז תופס אותה - אלא מעדיף לרכוש חברה יציבה, במצב טוב ועם עתיד", מסביר זלדמן.

*במבט חטוף נראה שעיקר ההתעסקות שלכם בשנים האחרונות היא בטלקום - מוכרים בזק והוט, קונים סלקום ופרטנר. זו אסטרטגיה?

"יש פיזור ביצים ולא הכול בסל אחד. אין החלטה שאומרת שנתרכז בתקשורת, אבל זה תחום שמעניין אותנו. עכשיו לקחנו חשיפה של 5% בפרטנר ולא נשקיע בעוד חברה בגודל זה".

*כלומר, בזק לא מעניינת אתכם.

"אין לנו פוזיציה לקנות בזק. זה היה יכול לעניין אבל עכשיו אנחנו כבר בפרטנר".

*בעסקת הוט מכרתם במחיר נמוך מעסקת המכירה לנטוויז'ן, שהתבטלה.

"בהוט יש חשיבה על שווי. האחזקה נוצרה מחוב של לקוח, אבל אותי זה לא מעניין. יש לי נכס ואני בודק מה כדאי לעשות, מה נכון, באיזה מחיר לממש. נכון שבסוף מכרנו במחיר יותר נמוך מנטוויז'ן. זו הייתה עסקה נהדרת שלצערי לא אושרה. אחר כך חיפשנו משקיעים נוספים ומצאנו את פטריק דרהי".

*באיזה תחום אתם כרגע מחפשים השקעות?

"הדבר הבא בו נתעסק הוא אנרגיה, בדגש על אנרגיה ירוקה. ענף שמעניין אותנו הוא תחנות כוח, ונעשה מאמץ להיות שם. כרגע אנחנו בוחנים מספר מיזמים חדשים באפיון של דוראד. מעבר לכך גם נבדוק התפלה, וכמובן את כל סוגי האנרגיה הירוקה".

*אחת ההשקעות הוותיקות שלכם היא החברה לישראל, ועכשיו יש בעיות קשות עם צים. איך אתה כבעל מניות רואה את המצב?

"אנחנו נהנים מאוד מתשואות החברה לישראל ובעיקר מכי"ל. הבעיה בצים קיימת וידועה, סייקלים בספנות היו קיימים גם בעבר, אבל אנחנו נמצאים בחברות גם בימים קשים לא רק בימים טובים".

*רשות ניירות ערך אסרה על לאומי להצביע בעניין הזרמת ההון לצים. אם היית יכול להצביע מה הייתה עמדתך?

"אני לא יכול לעסוק בזה כי רשות ניירות ערך אסרה עלינו להצביע. זאת עמדת הרשות, ולפעמים זה טוב שאתה לא חייב להצביע".

*מה עמדת בנק לאומי לגבי ספין-אוף, בו החברה לישראל תחלק את מניות צים כדיבידנד בעין לבעלי מניותיה?

"כשזה יעלה על השולחן ננתח את המצב ונביע את דעתנו. עכשיו זה תיאורטי".

"סופר פארם תלך להנפקה"

*ההשקעה הגדולה האחרונה שלכם, לפני פרטנר, הייתה של 180 מיליון שקל בסופר פארם. זו הייתה השקעה כדאית?

"אני לא צריך למדוד את עליית השווי של סופר פארם כי זו חברה פרטית. אני מעריך שסופר פארם תלך להנפקה עוד כמה שנים, אולי חמש שנים, אבל בסוף תהיה הנפקה שתיתן לנו אפסייד".

*בעבר השקעתם בקרנות הון סיכון. המדיניות השתנתה?

"בשנים קודמות השקענו בסדרה ארוכה של קרנות הון סיכון שלא צלחו, ויש קרנות שאנו מאוד לא מרוצים מהביצועים שלהן.

"הדגש שלנו היום אינו בהון סיכון אלא בפרייבט אקוויטי, בדגש על קרנות גלובליות כמו איפקס, אפולו, גולדמן זאקס והרבור ווסט. בארץ אנחנו מושקעים בטנא של אריאל הלפרין, במוסטנג, קרן המזנין של דן טהורי ויאיר סרוסי (שפרש ממנה לאחר מינויו לבנק הפועלים - ע.פ, ג.פ), טכנורוב של אלפרד אקירוב וגם בקרנות כמו ויולה, פורטיסימו, פימי ושמרוק. היקף ההשקעות הוא 700 מיליון שקל".