מומחה לניהול הסדרי חוב: "לבייב לא צריך להזרים כסף; הוא צריך לחכות עד הרגע האחרון שממנו אין מוצא"

אמנם מאחורי ההצהרות הלוחמניות שנזרקו בימים האחרונים לאוויר מסתתרת כוונה לגיטימית של המוסדיים להשיג כמה שיותר בהסדר הצפוי, אך לא כולם סבורים שגישה מיליטנטית היא הפתרון הנכון. "המוסדיים צריכים לצאת עכשיו לחופש", אומר ל"גלובס", דניס סיימון מייסד ומנהל קבוצת XRoads העוסקת בייעוץ לחברות, הבראתן וניהול הסדרי חוב. "כשהמוסדיים רבים עם אפריקה באופן פומבי הם מכניסים לעצמם גול עצמי. ההצהרות שלהם מאותתות לקונים הפוטנציאלים של נכסי אפריקה לא לקנות עכשיו, אלא לחכות שהעסק יתפוצץ ואז הם יוכלו לקנות במחיר זול יותר את נכסי החברה", הוא מסביר.

סיימון צבר לאורך השנים ניסיון בשינויים אסטרטגיים בחברות, בהבראתן ובניהול הסדרי חוב מורכבים מהסוג של אפריקה ישראל. בין החברות עימן עבד בעבר ניתן למנות את פעילות המלונות והקזינו של דונלד טראמפ, מלונות ריביירה ותאגיד האגרוכימיה פארמלנד.

בחודשים האחרונים הוא פעיל גם בשוק הישראלי, ועובד בשיתוף פעולה עם קרן אוורסט, בניהולו של נני מעוז, המשקיעה בחברות בקשיים. סיימון נפגש עם חברות ישראליות ועם משקיעים מוסדיים ומייעץ להם כיצד להתמודד עם נושא הסדרי החוב.

"המאבק שאנחנו רואים עכשיו באפריקה ישראל הוא קרב רחוב קלאסי המתנהל בין שני צדדים אינטליגנטים. זהו משחק שח בין מחזיקי האג"ח לבעלי המניות כשהפרס הוא מניות החברה".

סיימון, כאמור, מסתייג מהקרב הפומבי בין אפריקה למחזיקי האג"ח, שלטעמו רק מזיק לשני הצדדים: "עבודה מסודרת ללא התלהמות שווה להערכתי במקרה של אפריקה בין חצי מיליארד שקל למיליארד שקל, שזה פער המחירים שניתן להשיג על נכסי החברה מצד קונים פוטנציאלים שרואים כיום שיש מריבות פנימיות, ומחכים לשלב בו תהיה מכירה תחת לחץ".

*אז מה המוסדיים צריכים לעשות לנוכח הצעות ההסדר של אפריקה?

"מחזיקי האג"ח צריכים לדעת שהם חייבים לבנות קונצנזוס. איחוד בין סדרות האג"ח יהיה נכון למוסדיים, זה נותן להם יותר כוח במו"מ מול החברה. לעומת זאת, כשהם בסדרות שונות, זה טוב לחברה, שיכולה לעשות הפרד ומשול.

"הפיתרון נמצא בפרטים הקטנים. צריך לבחון כל נכס של החברה ולבדוק מה ניתן לעשות איתו כדי להפיק ממנו את המירב. בארה"ב נהוג לשכור יועץ כלכלי שמנתח את הנכסים ועוזר למחזיקי האג"ח לגבש תוכנית פעולה, ואז מגישים לחברה רשימת דרישות כמה לשלם ומתי וההצעה המתבססת על הצעדים שניתן לעשות עם הנכסים השונים".

*מה ניתן לעשות עם הנכסים חוץ מלממש אותם?

"יש הרבה דרכים לשחק עם נטל החוב. לדוגמא בהלוואות נון ריקורס (הלוואה בה השעבוד היחיד הוא הנכס עבורו נלקחה ההלוואה, ע.א), אפשר למחוק את החוב ולתת לבנק את הנכס. אולם במקביל, החברה ממשיכה לנהל את הנכס ומקבלת אופציה מהבנק לרכוש אותו בעתיד, או זכות סירוב במקרה שהבנק מחליט למכור אותו. הבנק בדרך כלל מסכים לכך כשללווה יש ערך מוסף בניהול הנכס, מה שבמקרה של לבייב עשוי לקרות במזרח אירופה".

"לבייב לא צריך להזרים כסף"

אחד הדברים שמרגיזים את המוסדיים הוא העובדה כי נכון לעכשיו לבייב לא הצהיר על נכונות להזרים כסף לחברה במסגרת הסדר החוב. סיימון לא חושב שהזרמה כזו היא חלק הכרחי מהסדר כזה. "לטעמי, לבייב לא צריך להזרים כסף במסגרת ההסדר. הוא צריך להיות כמה שיותר נזיל, ולחכות עם הכסף עד לרגע האחרון שממנו אין מוצא. כי אם בעתיד מצב החברה ימשיך להידרדר, הוא כבר לא יוכל להזרים עוד כסף", אומר סיימון.

מלבד ביקורת על התנהלות המשקיעים המוסדיים, לסיימון יש גם לא מעט ביקורת על אפריקה והגורמים שהביאו למצבה הנוכחי, ובראשם מצב ההנהלה. "באפריקה ישראל יש חוסר יכולת בשימור ההנהלה. לחברה יש חזון נהדר, אבל כדי להפוך אותו למציאות צריך לדעת להוציא אותו לפועל", הוא אומר.

"חשוב לחזק את ההנהלה בעיקר בחו"ל. הייתה תחלופה רבה, בעיקר של הנהלת החברה בחו"ל, ונוצר חלל. בלי הנהלה חזקה ומגובשת, אפשר להמשיך ולהתווכח עם בעלי האג"ח עד שהמשיח יגיע".

בעיה נוספת הוא רואה בהיבט הנדל"ני. "אפריקה הייתה לאורך זמן חברת פיתוח, והיא הפכה בתקופה האחרונה לחברה קבלנית. יש מאפיינים שונים לסוג כזה של חברות. כמו כן אנחנו רואים לאורך זמן גם דחייה בביצוע הפרויקטים כמו הקניון במוסקבה שהשלמתו מתעכבת, וגם התנהלות מסוג זה היא בעייתית".

*ומה באשר להשפעה של גורמים חיצוניים?

"החברה מתמודדת עם בעיות חיצוניות כמו חשיפה לשינויים בשער המטבע של הרובל, הדולר והשקל שמשפיעים על התוצאות. השאלה היא האם היא מגדרת עצמה מפני סיכונים אלו. יש לאפריקה גם חשיפה גבוהה לשוק המסחרי בארה"ב. כדי להקטין סיכון מכניסים בדרך כלל שותפים, אבל אפריקה ברוב המקרים נמנעה מזה".

להיזהר מציידי הפגרים

*האם אפריקה עשתה נכון כשהלכה להסדר למרות שיש לה עדיין כסף לתשלומי החוב לשנתיים הקרובות?

"אם החברה לא תלך להסדר ותמשיך לממש נכסים במחירים הנוכחיים, היא תצטרך שערך הנכסים שיישאר בידיה יעלה בשיעור חד יותר, כדי שאלו יספיקו לכסות על שארית החוב. לכן שם המשחק הוא להרוויח זמן.

"מצד שני, סתם לנסות להרוויח זמן בלי אסטרטגיה אמיתית, זה רעיון ממש גרוע שלא מביא לתוצאות. חשוב גם לזכור כי הבעיה המרכזית היא בשוק הנדל"ן האמריקני, שהמחירים בו מאוד ירדו, אולם במקרה הזה אין יותר מדי משמעות לזמן ולציפייה לעליית מחירים, כי רוב ההלוואות שם הן נון ריקורס עם זמן ברור לפירעון. כאשר ההלוואות לא נפרעות, החברה פשוט מאבדת את הנכס".

סיימון מתריע גם כי אפריקה צריכה להיזהר כעת מ"ציידי פגרים", תחום שכמעט ולא היה קיים עד כה בישראל. "זה נפוץ בעיקר בשוק האמריקני, אבל יכול שבמקרה של אפריקה גם השוק בארץ יכיר את 'ציידי הפגרים'. מדובר בקרנות או משקיעים שרוכשים אג"ח במטרה ברורה להשתלט באגרסיביות על המניות. בעיניי, זה הדבר שלבייב הכי צריך לחשוש ממנו. חשוב שאפריקה תגיע להסדר מהר, לפני שהציידים יגיעו, כי אחרת הוא יגלה שלעומת הציידים האלה, מחזיקי האג"ח הם נערי מקהלה".