האיש שהגיע לעשות סדר בסימנטק

כל הקריירה הייתה אז לפניו. אבל התפקיד הניהולי המשמעותי הראשון שלו, בו הריץ יחידה עסקית תחת אחריותו, הראה כמה חשוב להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

במשך שלוש השנים בהן כיהן בתפקיד הפכה פעילות האבטחה לכוח המוביל של סימנטק. היא צמחה פי 2.5 להיקף מכירות של חצי מיליארד דולר, והפכה את סאלם לאחד הכוכבים העולים של עולם התוכנה.

מאז, נעצרו הרבה וירוסים על-ידי תוכנות האבטחה של סימנטק. החברה, שוק התוכנה, וגם סאלם עצמו עברו דרך ארוכה, ובאפריל האחרון הוא הפך למנכ"ל סימנטק - חברת התוכנה החמישית בגודלה בעולם, ששווי השוק שלה הוא כ-13 מיליארד דולר. קריירה מטאורית, שהושיבה אותו בכסא המנכ"ל בגיל צעיר יחסית.

"כבר ב-1996 הבנתי שאני רוצה לנהל משהו", אומר סאלם בראיון בלעדי ל"גלובס". "האם ציפיתי לכך שיום אחד אתמנה למנכ"ל סימנטק? תמיד קיוויתי שתהיה לי הזדמנות לנהל משהו גדול. לא ידעתי אם זה יהיה סימנטק, או משהו אחר. זה אתגר פנטסטי, מסוג הדברים ששווה לקום בשבילם בבוקר ולהיות מרוכז בהם".

קפיצות ותנודות בקריירה

בחודש אוקטובר יגיע סאלם יגיע לביקור ראשון שלו בישראל, אבל גם ראשון בהיסטוריה של מנכ"ל החברה: ג'ון תומפסון, שהוא היום היו"ר, לא הגיע לישראל בכל שנות כהונתו. מטרת הביקור, ככל הידוע, היא פגישות אינטנסיביות עם לקוחות, כחלק מסיבוב פגישות שהוא מבצע כרגע סביב העולם.

סאלם עשה דרך ארוכה מאז הילדות בקולומביה, המדינה הדרום-אמריקנית אותה עזבה משפחתו כאשר היה בן 4, ועד לתפקידו הנוכחי. הקריירה שלו גם מלאה בתנודות: הוא עזב את סימנטק בסוף 1999 לחברת האינטרנט Ask Jeeves; בתחילת 2001, עבר ל-Oblix, וכשנה לאחר מכן קפץ לכסא מנכ"ל חברת האנטי-ספאם, Brightmail. זו, נרכשה ב-2004 על-ידי סימנטק, וכך הוא שב לשורה של תפקידים בכירים בחברה הרוכשת.

הקריירה הזו היא מה שמעיד על השינוי בהנהגה ובאסטרטגיה של סימנטק. תומפסון, המנכ"ל הפורש, היה איש של חברות ענק, של אמריקה התאגידית. התפקיד האחרון שלו לפני סימנטק היה מנכ"ל IBM באמריקה, והוא ידע באמצעות המון כריזמה - וגם לא מעט כוחנות - כיצד לנהל את החברה כגדולה.

סאלם, לעומתו, הוא איש של סטארט-אפים זריזים יותר, מנהל שחושב מהשטח ושנחשב לנגיש יותר עבור עובדים ולקוחות.

לכן הוא נראה כבעל רקע מתאים לעשות סדר בפורטפוליו המוצרים של סימנטק, אחרי עשור של רכישות אינטנסיביות וכניסה למגוון תחומים חדשים. "המוצרים שלנו נמצאים אצל כמעט כל חברה בעולם", הוא אומר, "כעת, הלקוחות שלנו מרוכזים מאוד בהפחתת עלויות. הם לא רוצים שנביא להם את הדבר הגדול הבא, אלא מצפים מאיתנו לפשט את מה שיש כבר".

סימנטק מזוהה יותר מכל כחברה של אנטי-וירוס ויישומים אחרים סביב נושא האבטחה למחשב האישי, אך היא צמחה במקור ממקומות אחרים. כאשר יצאה החברה לדרך, ב-1982, היא הוקמה כחברת תוכנה בתחום זיהוי הדיבור והאינטליגנציה המלאכותית, אך הייתה זו סדרת הרכישות האינטנסיבית - שכללה 60 רכישות עד היום, מהן 30 בעשור האחרון - שהכניסה אותה עמוק יותר לעולם ניהול תשתיות מחשוב ארגוניות, ולאחר רכישת חברת נורטון, גם לניהול המחשב האישי.

סאלם, על אף ההתמקדות עליה הוא מכריז בפורטפוליו הפתרונות הקיים, איננו מתנגד לרכישות באופן מוצהר, אבל גם אומר: "צמחנו באמצעות רכישות למחזור מכירות של 6.1 מיליארד דולר, ונמשיך לרכוש עוד חברות. אבל אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות סבלניים ולהתרכז בביצוע של אינטגרציה בין המוצרים".

אחרי כל השנים של צמיחה המבוססת בעיקר על רכישות ומיקוד סביב הרכישות, יש לחברה בכלל דנ"א של צמיחה ממקורות פנימיים?

"יש לנו 5,000 מהנדסים בעולם, כך שיש לנו את היכולות. אבל זו יותר שאלה של מיקוד - נמצאים אצלנו הרבה מן המוחות המבריקים ביותר בתעשייה הטכנולוגית, ועם הפוקוס המתאים לא תהיה לנו בעיה גם לצמוח עם פיתוחים פנימיים".

וריטאס - המיזוג הגדול ביותר וקו פרשת המים

סימנטק למדה בדרך הקשה שרכישות הן לא בהכרח מתכון אינסטנט לצמיחה, ודאי לא של מחיר המניה. המשקיעים לא אהבו את עסקת הרכישה מ-2004 של וריטאס, שסיפקה תוכנות לניהול מערכות אחסון וגיבוי, תמורת 13.5 מיליארד דולר, ומאז נחתך שווייה של סימנטק בחצי.

ההימור היה גדול: זה היה מיזוג התוכנה הגדול ביותר שהתבצע עד כה, ועד היום סימנטק סובלת מכך, וברבעון האחרון של 2008 היא גם מחקה מוניטין בהיקף 7.5 מיליארד דולר, שהעביר אותה להפסד בהיקף דומה.

יכול להיות שהיה עדיף בלי הרכישה?

"לא. היא אחת מאלה שהביאו לשינוי משמעותי בפרופיל של סימנטק, במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים. היו בעסקה הזו אתגרים, והלקח הוא שהיינו צריכים לזוז הרבה יותר מהר באינטגרציה וכך לחלץ מהרכישה יותר ערך".

היית מבצע שוב את העסקה לו יכולת לבחור?

"בהחלט כן. הערך שקיבלנו מהרכישה, היחסים עם הלקוחות וכוח המכירות שיש לנו היום - אלו דברים שלא היו לנו אחרת".

בשנים שחלפו מאז הרכישה, סימנטק אמנם הסתמכה יותר על הטכנולוגיות שנרכשו מוריטאס, אך ההערכות הן כי היא תמכור או תעביר חלק מהנכסים שנוספו לה ברכישת הענק, לצד שלישי. אחד הנכסים שהחברה כבר הוציאה החוצה היה עסקי ניטור ביצועי האפליקציות (ה-APM), תחום אליו נכנסה כתוצאה מרכישה ישראלית שביצעה וריטאס, של פריסייס.

סימנטק כנראה כשלה בניהול הפעילות, שוריטאס רכשה מבעלי המניות של פריסייס ב-540 מיליון דולר. על-כן, היא מכרה אותה לקרן וקטור תמורת סכום שהוערך ב-20 מיליון דולר בלבד.

לאן נעלמו מאות מיליוני הדולרים הללו? ועד כמה הייתה חוסר ההצלחה באינטגרציה של וריטאס משמעותית בהחלטה לוותר על פריסייס? סאלם לא עונה על שאלות אלה אבל מוכן לומר: "גם התחום וגם פריסייס, לא השתלבו בחזון של אבטחה וניהול המידע. בשנים האחרונות יצאנו מתחומים נוספים, כמו התקני חומרה, שלא התאימו לפורטפוליו שלנו, וכך קרה גם במקרה זה".

מרכז הפיתוח עשוי לקום מחדש

"אנחנו מסתכלים באופן די רציני על חברות ישראליות לרכישה"

לקראת הביקור הראשון של מנכ"ל סימנטק בישראל, ואחרי שהיא נפטרה מפעילותה של פריסייס, שהייתה הנציגות הישראלית שלה, אין לחברה מרכז פעילות בישראל - אך המצב עשוי להשתנות, ואפילו די בקרוב. כיום, יש לחברה בישראל מרכז מכירות ותמיכה שמנוהל ע"י שמוליק אנג'ל.

סימנטק אולי לא תחזור בקרוב לאסטרטגיית רכישות אגרסיבית כפי שאפיינה אותה בעבר, אך סאלם מאמין כי היא תבצע רכישות אופורטוניסטיות בתחומים שונים כמו SaaS (תוכנה כשירות), אבטחה וניהול מידע. בסוף הרבעון השני יש לחברה כ-2.2 מיליארד דולר בקופה.

"אנחנו מסתכלים באופן שוטף על הסטארט-אפים בישראל שיכולים להפוך לחלק מסימנטק", אומר סאלם, "נתקלתי בחברות רציניות בתחום האבטחה ו-DLP (מניעת זליגת מידע או איבוד נתונים), ואנחנו מסתכלים עליהן באופן רציני. אני לא מעוניין לפרט במי מדובר אבל יש כמה חברות אבטחה ישראליות שהצוות שלי בילה איתם זמן רב בחודשים האחרונים". החברה לא רכשה מעולם חברה ישראלית באופן ישיר.

סאלם מציין כי סימנטק עשויה לבצע רכישה מקומית או להקים מרכז פיתוח באופן ישיר בישראל. בשנתיים האחרונות החברה רכשה שתי חברות עם גנים ישראליים אך ללא בסיס פעיל בישראל - את AppStream ב-2008 תמורת כ-55 מיליון דולר, ובאפריל שעבר את Mi5, תמורת כ-15 מיליון דולר, שבשתיהן היו מעורבים ישראלים.

תרופה לאיומים המשתנים

שורשי האנטי-וירוס המפורסם הם בטכנולוגיה ישראלית

סימנטק התפרסמה בעיקר כחברת אבטחה המספקת תוכנות אנטי-וירוס. סאלם עבד על המוצר שנועד לאתר וירוסים, ויש לו פרספקטיבה של 20 שנה על שוק זה. אחד היסודות של פעילות האנטי-וירוס בסימנטק הגיע ממקורות ישראלים: חברה אמריקנית בשם "מערכות הדור החמישי", שנרכשה ב-1993, ושיווקה את האנטי-וירוס של BRM בימי אלי ברקת ויובל רכבי.

האסטרטגיה לטיפול בווירוסים הייתה במשך שנים באמצעות טבלה שמכילה את אפיוני הקוד של הווירוס החדש. אלא שלוקח זמן עד שמעדכנים את החתימות באיומים החדשים, מה שיכול להביא לפגיעה בכמות גדולה של מחשבים שחושבים כי הם מוגנים.

"האנטי-וירוס השתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות, והיום החתימה אינה מתאימה עוד להתמודדות עם וירוס חדש", אומר סאלם. סימנטק עובדת בשנתיים וחצי האחרונות על טכנולוגיה בשם Reputation-Based, שאמורה להתמודד עם איומים לא ידועים שמגיעים מהרשת על-ידי עדכון במוניטין בעייתי של קבצים או יישומים.

בסימנטק פונים היום לשוק הצרכני, שאחראי לכ-30% מהכנסות החברה, עם חבילות מוצרים להגנה על משתמשי הקצה שכוללות אנטי-וירוס, Anti-Spyware, פיירוול אישי והגנה מפני חדירות עוינות. על-פי הערכות IDC, בשנת 2008 היה לסימנטק נתח שוק של כ-50% בתחום אבטחת המשתמש הסופי.

הגישה של החברה היום, אומר סאלם, מביאה יותר בחשבון את הצרכים של המשתמשים, שרוצים להשתמש במקורות מחשוב וגישה לרשת חיצוניים מהמחשבים הארגוניים. "התפקיד שלנו הוא לוודא שהשינוי באיומים, הגידול במידע והפיכת המשתמשים לטכנולוגיים ומנוסים יותר, לא יפריע להם", הוא אומר.