אובמה צריך לכפות את ההסדר

איפוא בדיוק מצאו הפרשנים אצל ברק אובאמה משהו שדומה אפילו לאזהרה? בואו נבדוק את הדברים שאמר הנשיא. "זה הזמן להפסיק לדבר על פתיחת משא-ומתן ולהתחיל לנוע קדימה".

יפה, אבל אובאמה הרי עושה בדיוק את ההיפך. מאז נבחר לנשיאות, אובאמה לא מפסיק לדבר, ולא זז אפילו סנטימטר אחד קדימה. זה שהוא שולח שליח, ששרת החוץ מתרוצצת לפה ולשם אם לזה הוא קורא עשייה, אז הוא לא מכיר את היסטוריית המגעים בין הצדדים באזור. כל הנסיעות הללו מסתכמות בדיבורים, שלא לומר ברבורים.

דיבורים בעלמא

"זה מה שאמרתי למנהיגים שיושבים כאן: למרות העבר, למרות האי-אמון, למרות הבעיות - צריך למצוא את הדרך שתוביל קדימה. עלינו לבחור צעדים ראויים ולהתקדם". שוב באמת דיבורים יפים, אבל באופן מעשי, מה זה "צריך למצוא את הדרך"? מה זה "צעדים ראויים"? אלה דיבורים בעלמא שכלליותם מאפשרת לצדדים לא לעשות דבר. זה בדיוק סוג הדיבורים שאובאמה צריך להפסיק לאומרם כדי לנוע קדימה.

מי רצה להיות "כאן היום"?

"אנחנו כאן היום כי זה הדבר הנכון לעשות". זאת, כמובן, אמירה שהיא פשוט לא נכונה. היה הרבה יותר אפקטיבי אם אובאמה היה אומר את האמת, כלומר שחוץ ממנו אף אחד לא רצה להיות "כאן היום". ואחר כך להשמיע את דעתו על חוסר הנכונות של הצדדים. זה יותר נכון, יותר אמיתי, יותר מכובד, ובעיקר יותר יעיל.

רשיון לרבוץ

מתי צריך "לעשות את הדבר הנכון?" "בשבועות הבאים, בחודשים הבאים ובשנים הבאות", אמר הנשיא. נו, זה בכלל רשיון לצדדים לרבוץ על מקומם ולא לזוז. חודשים ... שנים ... אלוהים גדול. בתקופה כזאת יכולם למותר גם הפריץ וגם הכלב - ומכל מקום בוודאי שלא כל מי שהיה אתמול ב"פיסגה" עדיין יהיה בתפקידו.

"צריך סבלנות"? להיפך

הקלישאה אומרת ש"צריך סבלנות". ואני אומר שאם יש סיכוי כלשהו, וספק אם יש, התהליך זקוק לנשיא מאד חסר סבלנות. אם אובאמה יחכה שהצדדים יעשו שלום, או אפילו יתקדמו, אז סופו באזור יהיה כמו של קודמיו. הנסיון והמציאות מלמדים שהעסק יכול לזוז רק אם ארה"ב תפגין חוסר סבלנות שאינו מילולי אלא מעשי. במלים אחרות: כפיה. כמה שזה לא נעים, כמה שזה מסוכן, זו האמת ההסדר האפשרי היחיד הוא הסדר כפוי. האם אובאמה מבין זאת, או שהוא ימשיך רק לדבר?