זה לא גשם

כביש רטוב מסוכן לרוכבי אופנוע, אבל לא גשם הוא שניתך מכיוון מש' האוצר בירושלים

ייתכן שרוב האזרחים במדינה לא יודעים בדיוק מי הוא עובד הציבור ידין ענתבי, אבל האיש הזה הצליח לאחרונה להפגין אטימות ויהירות יוצאי דופן. לעמדתי, מדובר באיש מנותק מעמו, שממש בעוד מספר שבועות נפסיק לשלם לו את המשכורת.

ענתבי יעזוב את השירות הציבורי ואת תפקידו כממונה על הביטוח באוצר כדי "לעשות לביתו". אדגיש, אין לי מושג לאן פניו מועדות, אבל נדמה שלא יהיה מסובך לנחש היכן יהיה מקום העבודה הבא שלו: האם במקום "הממונה על הביטוח" זה יהיה סתם משהו עם "ביטוח"? ימים יגידו.

את ההודעה על הכוונה להעלות עוד את פרמיית הביטוח לכלי רכב דו גלגלי פרסם ענתבי בערב החג במה שניתן להגדיר לדעתי כניסיון מחטף אלים, וכששני חברי כנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן שהם להבדיל ממנו - נבחרי ציבור - ביקשו להעביר את חוק החצייה שיחלק את עלויות הפיצויים בין חברת הביטוח של הפוגע והנפגע, קפץ ענתבי וניסה לתקוע את החוק בסעיף נידח בחוק ההסדרים.

אני דווקא אמור ליהנות במידה מסוימת מהתקנות החדשות. אני זקן ונטול תביעות. הבעיה היא שכוונת האוצר היא לפגוע, הפתעה הפתעה, דווקא בצעירים ובחלשים. למשל באותו סטודנט בן 22 שצריך טוסטוס שייקח אותו בבוקר לאוניברסיטה, או באותה צעירה שהשתחררה מהצבא ורוכבת מחולון לעבודת המלצרות שלה בת"א.

האבסורד הוא שהמדינה, זו שלא באמת מספקת לנו תחבורה ציבורית נאותה, היא זו שדורשת משני החבר'ה האלו לקנות פיאסטה 82' חבוטה, מזהמת ומייצרת פקקים. והכול משום שענתבי חושב שאפשר לדרוש מצעיר כזה שחסך, נאמר 5,000 שקלים, לרכישת קטנוע, לשלם סכום דומה מידי שנה כסכום ביטוח החובה.

הבעיה היא שעובד הציבור ענתבי, כמה אופייני, רואה את הדברים רק דרך החרך הצר כל כך של כמה גרושים תעשה המדינה כרגע. האנשים שנוסעים בכלי רכב דו גלגלי מקצרים גם לכם את הפקק בבוקר, מפנים גם לכם עוד מקום חניה, מייצרים פחות זיהום אוויר וחד משמעית תורמים לכלכלה. הערכה היא שישנם כבר היום כמה אלפים שרוכבים בלי ביטוח חובה משום שכיסם אינו מאפשר להם.

אבל זה כנראה לא חשוב. גם לא חשוב שביטוח חובה הוא ביטוח שבו המדינה מכריחה אותך לבטח את עצמך, שביטוח חובה מה שנקרא "ביטוח סוציאלי" מהסוג שאמור להגן דווקא על החלשים. מה זה משנה , העיקר הכסף.

נכון, רכב דו גלגלי הוא מסוכן יותר אבל במרבית המקרים האשם בתאונה הוא דווקא כלי רכב בעל ארבע צמיגים. ובכל זאת, לפי ההיגיון העקום של פקידי האוצר נהג טוסטוס ישלם פרמיה יקרה מזו של מי שנוהג ברכב שטח יקר , פרמיה דומה לזו של נהג משאית. ואני תוהה מדוע לעצור כאן? הרי הסבירות שנהג סמי טריילר יי?גע בתאונה הוא נמוך למדי. אם כך בואו נלך עם ההיגיון הכלכלי הנפלא של האוצר ונבטל לו לגמרי את תשלום ביטוח החובה.

מה שעצוב הוא שאנשים כמו ענתבי נערצים היום במגזר הכלכלי שלנו. אלו הלוחשים "הוא גאון" בארוחות העסקיות היקרות ומוכרות המס שלהם, הם כנראה גם אלו שיציעו לו את מקום העבודה הבא שלו. חבריי ואני הרוכבים לא נוכל לעשות זאת. לענתבי, לשר האוצר ולשר התחבורה נותר לי לומר: כמו ההומואים, החרדים והערבים, אנחנו הרוכבים מרגישים כמיעוט נרדף בארץ הזו, וכשדוחקים מיעוט נרדף לפינה הוא מתחיל להרגיש שהוא נלחם על זכותו לחיות כאן את חייו כמו שהוא רואה אותם.

כל אופנוען יודע שגשם מסוכן לרכיבה אבל נדמה שהפעם הנוזל שניתך עלינו מחלונות משרד האוצר הוא צהבהב ומסוכן בהרבה. הפעם לא נשתוק. *

הכותב הוא מגיש חדשות סוף השבוע והמהדורה המרכזית בחדשות ערוץ 2, ובעל אופנוע