מימוש משכנתא בתום לב

התובע נקלע לקשיים והחל לפגר בתשלום החזרי המשכנתא. בטרם הבנק החל לממש את המשכנתא, התובע חתם על הסכם למכור דירתו הממושכנת כדי לפרוע את החוב. הבנק החל במימוש המשכנתא חרף המכירה, והתובע דרש פיצויים על התנהגות זו של הבנק, וקיבל

הסיוט של כל לווה הינו חוסר יכולת לשלם את החזרי המשכנתא, ושייאלץ למכור זכויותיו בלחץ. אך מסתבר כי לסיוט זה יש פנים רבות, ונמשך גם אחרי שהלווה ההגון שנקלע לקשיים מתכוון למכור את זכויותיו כדי לא להתעמת עם הבנק.

בשנים האחרונות המחוקק החל בחקיקה שנועדה להגן על לווים מעין אלו, וחייב את הבנק בנקיטת צעדים מקדימים לפני הליך המימוש ומכירת הדירה, וכל זה מטעמים סוציאליים ברורים כדי לתת עד כמה שניתן הזדמנות לבעל החוב להסדיר את תשלום החוב בכוחותיו הוא, מבלי שהבנק יתערב בנדון. על בנק הנוקט בהליכי משכנתא להיות ערני וזהיר ביותר בהליך מימוש המשכנתא ולוודא היטב כי הוא לא מקפח את זכויות הלווה, שגם כך נמצא במצוקה.

בית משפט השלום בקרית גת התמודד לאחרונה בסוגיה של התנהגות בחופזה של בנק אשר גרם להפסדים, נזקים ועוגמת נפש ללווה שנקלע למצוקה כלכלית. העניין היה בת.א 1208/04 אילן שוורץ נ' בנק טפחות למשכנתאות בע"מ, בפני סגנית הנשיאה, השופטת טלי חיימוביץ'.

התובע ורעייתו לשעבר נקלעו לקשיים כספיים, וימים ספורים לפני שהבנק החל להפעיל הליך מימוש משכנתא חתמו על הסכם ומכרו את דירתם הממושכנת כדי לשלם את החוב. דא עקא, הבנק החל בהליך מימוש מבלי להוציא נסח מקרקעין עדכני, כדי לראות שאכן דירה זו נמכרה. כך יצא שבמקביל הכונס מטעם הבנק החל במימוש, ואלו מצד שני התובע המשיך בעסקה.

בפי התובע טענות קשות ביותר כנגד התנהלות הבנק. בית המשפט קיבל את עמדת התובע בעניין התנהגות פזיזה של הבנק. השופטת חיימוביץ' קבעה: "פתיחתו של הליך מימוש כרוכה בהוספת חיובים משמעותיים לחוב הקיים, ומאחר ומדובר היה בשלושה חודשי פיגור, ראוי היה כי ההודעה על העמדת ההלוואה לפירעון מיידי ופתיחת תיק הוצל"פ לא יעשו בחופזה (8 ימים מיום שליחת המכתב)".

מכלל הנזקים שתבע הלווה, השופטת חיימוביץ חייבה את הבנק בכ-80% מהתביעה, וכן הוצאות משפט. המעיין בפסק הדין יוכל להבין מהתלאות שעברו התובע ורעייתו לשעבר, כי עוגמת הנפש שעברו עולה על כל נזק.

חיים של לווה המוכר דירתו בשל חוב גם כך הם חיי גיהינום, וכשלכך מצטרף גוף ענק כמו בנק בהליך מימוש משכנתה, העניין חמור שבעתיים. הגיע הזמן כי בתי המשפט, רגע לפני מתן פיצויים בגין עגמת נפש (במקרה דנן התובע דרש 10,000 שקל, ובית המשפט פסק 5,000 שקל), יחשבו על מאות או אלפי שעות של מתח, פחד, חוסר שינה שעובר לווה כזה, ורק פסיקה שיש בה פיצוי הולם על עגמת נפש מלאה יש בה כדי לשדר למי שהתנהג באופן שלא ראוי שלא יעשה כך . יש לחנך את הציבור כי אמנם על עגמת נפש אין קבלות וחשבוניות, אך האומדן שלה יכול להגיע לסכומים שכדאי להימנע מהם. *

הכותב הינו מומחה לדיני מקרקעין, ומחבר הספר "דיני מקרקעין עקרונות והלכות".