הביומד משתלם: נהנה מתשואת יתר על מדדי המעו"ף והיתר

האם הוא עמיד למשבר או פגיע? האם הוא נחלש מאוחר או מוקדם יחסית לממוצע בשוק? האם הוא מצליח להתאושש מהר, או סוחב את המשבר הרבה אחרי שסקטורים אחרים שכחו ממנו?

סקטור חברות הביומד הצעירות בבורסה בתל-אביב קיים רק מ-2005 ועבר מחזור אחד בלבד של גאות-משבר-התאוששות. ניתוח התנהגות מניות הביומד בתקופה הזו לא יכול עדיין לנבא מה יעשו המניות במשברים הבאים, אבל הוא עשוי לרמוז על כך.

בעולם הגדול, ענקיות התרופות והמכשור הרפואי נחשבות באופן מסורתי כהשקעה דפנסיבית מול המשבר. לעומת זאת, חברות הביומד הצעירות הן תנודתיות יותר מאחרות ומאבדות שווי רב יותר בשיא המשבר. יוצאות דופן הן החברות שמדווחות על חדשות טובות, שזוכות לעליות גם בשיא המשבר.

משקיעי הביומד מרוויחים

ומה בישראל? לשם הניתוח "גלובס" בנה, בשיתוף עם גורמים בתעשיית הביומד, אינדקס לבחינת התנהגות המניות הישראליות בתחום.

המדד פשוט למדי: בחנו מה היה קורה למי שהשקיע שקל אחד בכל אחת מחברות הביומד הצעירות שנכנסו לבורסה מאז 2004, עם שינוי חוק המו"פ.

בחרנו במכוון לכלול במדד את כל החברות בתחום (ולא רק את הגדולות) ולא לתת משקל יתר לגדולות שביניהן, שכן רצינו שיתקבל הביטוי המלא לתנודתיות האדירה שאפיינה את המניות הללו בשנה האחרונה.

נניח שמשקיע לקח 32 שקל והשקיע מתוכם שקל בכל אחת מ-32 חברות הביומד הצעירות באחד העם, ובמקביל הוא נטל 32 שקל והשקיע אותם במכשיר העוקב אחר המעו"ף. הנחנו שאותו משקיע נכנס לשוק ביום הראשון של 2008, כבר לא בגאות, אבל רחוק מהמשבר.

מעניין לראות שהמשקיע בחברות הביומד מרוויח יחסית להשקעה במעו"ף. זאת, אף שהשקיע בכל חברות הביומד הקיימות, ולא באופן סלקטיבי.

בעוד משקיע המעו"ף איבד 20% מהשקעתו מתחילת 2008, משקיע הביומד הרוויח באותה עת 10% על השקעתו. תופעה דומה מתרחשת בארה"ב, שם המשקיע במדד הביומד (NBI) שבנאסד"ק רשם מתחילת 2008 תשואה של 40% מעל מדד S&P.

ראוי להדגיש: מניות הביומד נפגעו דרמטית במשבר. בהשוואה למעו"ף הן ביצעו צניחה חופשית באוקטובר-דצמבר 2008. ואולם, סל הביומד הישראלי שב להתנוסס מעל המעו"ף באפריל 2009, ומאז הוא מכה אותו בכל יום.

ומה לגבי השקעת שקל בכל חברת ביומד שנסחרת בתל אביב, לעומת 32 שקל במדד היתר, המאופיין אף הוא בחברות קטנות ותנודתיות יחסית? מהניתוח עולה שההשקעות בשני המדדים הניבו תוצאות דומות עד אפריל 2009. מאז ועד סוף ספטמבר, מדד הביומד עלה משמעותית על מדד היתר. כעת הוא שב ומתקרב אליו, אבל עדיין יש פער.

נועה ויסברג, אנליסטית לתחום מדעי החיים בבית ההשקעות IBI מציעה את ההסבר הבא לנסיקת הביומד: "משקיעים אמרו לי שמצב החברות בתחום הוא כה קשה, שכמעט ואין מה להפסיד". אולם, גם מחירי שאר מניות היתר ירדו בצורה חדה, ולאלה לא הייתה אותה התקומה.

לוטו או השקעה מחושבת

האם המשקיעים חזרו אל חברות הביומד אחרי המשבר מתוך חיבה לסיכון המוגבר ולחלום שמציעות החברות הללו, או שמא מתוך אמונה אמיתית בעתידן?

כדי לבחון זאת חלקית, הפרדנו בין חברות ביומד שיש להן מכירות (לרוב, מתחומי המכשור הרפואי והדיאגנוסטיקה), לבין חברות ביומד עם פוטנציאל וחלום, אבל שרחוקות ממכירות (לרוב מתחום התרופות).

מהנתונים עולה, שחברות המכשור הרפואי שקרובות למכירות או כבר מוכרות, "משעממות" את השוק. כקבוצה הן מתנהגות באופן דומה למדד היתר, ומציגות מאז תחילת 2008 תשואה שלילית של 17%.

אף שרוב החברות המוכרות נפגעו מהמשבר, בכל-זאת ניתן לסמן חברות מסוימות מקטגוריה זו שנהנו מעליות משמעותיות הודות לחדשות טובות שהגיעו מכיוונן, כמו MCS, מדיגוס ובריינסווי. האחרונה, מעולם לא נפגעה והיא אחת משיאניות התשואה בתקופה זו, עם זינוק של 300% בשווי המניה.

אפשר להבין זאת: בהציגן דו"ח אחר דו"ח עם מכירות של מיליוני שקלים בודדים ברבעון והפסדים, חברות אלה נתפסות אצל המשקיעים כעוד מניות יתר לא מיוחדות, וממד החלום שלהן לא מתומחר.

תמונה הפוכה מתגלה כשבוחנים רק את חברות החלום, שעוד אין להן מכירות. חברות אלה נפגעו עמוקות עם פרוץ המשבר, אבל התאוששו מוקדם ובצורה חזקה. השקעה במניות חלום בלבד, קבוצה המכילה חברות קטנות כמו נסווקס לצד ענקיות כמו כת"ב, מניבה היום תשואה של לא פחות מ-39%.

נתונים מרשימים אלה מתקבלים אף שנטרלנו ממדד חברות החלום את מניית ביונדווקס המשתוללת, שהגיעה במהלך השנה גם לעליות של 1,200%.

זאת, עקב שכנוע מצד משקיעים שהיא קרובה לפיתוח חיסון לשפעת החזירים, ואף שהחברה עצמה הכחישה זאת בהודעות רשמיות.

אורי הרשקוביץ, מנהל בקרן ספרה המשקיעה בחברות ביומד ציבוריות, בעיקר בחו"ל, מרגיש גם הוא שמשקיעי הביומד הישראלים רודפים אחרי חלום. "תחום הביומד תנודתי בכל העולם, אבל בישראל הוא תנודתי פי 5-10", הוא קובע.

לדבריו, "רק 25% מהמשקיעים, או פחות מכך, הם מוסדיים. היתר הם משקיעים פרטיים. התחום מונע על-ידי ספקולנטים, שמגיבים להודעות שהם לא יודעים לפענח". הדבר נכון יותר לגבי חברות הביומד הקטנות, אבל נכון פחות עבור הגדולות.

נתלי גוטליב, אנליסטית ב-IBI, מציינת כי "אחרי הנפילה הגדולה בשוק, המשקיעים בכלל לא רצו להיכנס למניות היתר, כולל הביומד. לא היו מחזורים ולא היה עניין. ב-2009 התחלנו לראות ריצה מטורפת אחריהן. יש עליות לפני ההודעות וברור שיש מידע פנים. שחקני יום פועלים בהן.

לדבריה, "יש משקיעים שבטוחים שהם מפספסים את הראלי ואז הם קונים דווקא את המניות שטרם הגיבו".

קניה כזו יכולה ליצור באזז כאילו יש מידע פנים במניה, שעלולה להתחיל לדהור ללא כל סיבה ממשית. גוטליב אומרת כי "יש להיזהר מהשקעה במניות שנמצאות במחיר רצפה, כי מתחת לכל רצפה יש גם מרתף".

האם האכזבה נשכחה?

כמה מחברות הביומד אכזבו את השוק באופן טראומטי קצת לפני התקופה המדוברת או במהלכה. אכזבה יכולה לנבוע מכישלון בניסוי, מאי הצלחה ניכרת בפיתוח מכירות, או מכך שהן נאלצו לבצע הסדר אג"ח כתוצאה מבעיית מזומנים.

חלק מהמאכזבות הן עדיין חברות טובות עם פוטנציאל, אבל מעניין מה קורה למשקיעי הביומד כאשר הם עומדים מול חלום שהתנפץ.

ערכנו גם מדד של "מאכזבות הביומד" ומצאנו שהוא ירד ב-38% מערכו בתחילת 2008, לפני האכזבות. זו לא ירידה נוראית, בהתחשב בכך שהמעו"ף איבד 18% מערכו באותה תקופה. נראה, שהמשקיעים מוכנים לתת לחלק מהחברות המאכזבות צ'אנס נוסף.

יש בכך היגיון מסוים: חברות שנכשלו בעבר בניסוי, משילות מעליהן את המשקיעים המאוכזבים, מנסחות חלום חדש וכובשות איתו משקיעים חדשים. זאת, בתנאי שהן מצליחות להאשים בכישלון את הביולוגיה ויד המקרה, ולא את ההנהלה.

לצד החברות המאכזבות, היו חברות ביומד שהציגו בשנה וחצי האחרונות התקדמות משמעותית, שהצדיקה עליות בהן. כך למשל ביוסל, שמחזיקה בפרוטליקס, שקיבלה כמעט-אישור לשיווק המוצר שלה בארה"ב; כת"ב, שנכנסה למספר ניסויים מתקדמים; אבוג'ן, שחתמה על הסכם משמעותי ו-MCS (מדיקל קומפריישן) סיימה בהצלחה ניסוי מהותי.

בשוק משברי, שבו קשה לחברות קלאסיות עם מכירות ורווחים להציג חדשות טובות באמת, החברות הללו בלטו למרחוק. אם נוסיף לכך שלושה אקזיטים גדולים שרשמו בשנה האחרונה חברות ביומד מקומיות, אם כי לא מאלו שנסחרות באחד העם, אפשר להבין מהיכן לקחו המשקיעים את הכוח להמשיך לחלום.

יותר מאשר בגלל אכזבות, מניות ביומד נענשו אם הן שעממו או ירדו מתחת לרדאר. חברות שמיעטו לפרסם הודעות לבורסה נפגעו אף יותר מכאלה שפרסמו לסירוגין הודעות חיוביות ושלילות.

ראשונות בהנפקות

מעניין לציין גם שהראשונות שניצלו את הראלי של קיץ 2009 בשוק המניות כדי לגייס כסף, היו חברות הביומד. כן-פייט הייתה הנפקת ההון הראשונה אחרי המשבר ודי-פארם ביצעה את ההנפקה הראשונית שלה. גם בחו"ל, למרבה ההפתעה, הצליחו מספר הנפקות ביומד להשתחל כשנפתח חלון ההנפקות.

אסתר קורן, שותפה וראש מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות במשרד עורכי הדין גרוס ושות', שניהל את ההנפקה של די-פארם, לא רואה בכך סימן חשוב לתחום. לדבריה, "החברות הללו פונות ראשונות לבורסה, בין היתר כיוון שהן יותר זקוקות לכסף, שקשה עדיין להשיגו ממקורות אחרים".

לילך גבע-הראל, שותפה באותה המחלקה, מוסיפה שהחברות הללו נוטות לגייס הון על-פני חוב והיו הראשונות לעשות כן, כיוון שהעדר התזרים שלהן בהיותן בשלבי הפיתוח, לא מאפשר להן לגייס אג"ח.

איתן עקיבא, סמנכ"ל בכלל חיתום, דווקא רואה ייחוד לטובה בחברות שהונפקו. לדבריו, "מחכות אצלנו הרבה הנפקות, גם של חברות ביומד, אבל לא כל חברה יכולה לצאת עכשיו". הוא מוסיף כי, "לא בטוח שמה שראינו בדי-פארם, מסמל תחילתו של גל". *

הביומד בתל אביב: החלום, דעיכתו ותחייתו

השקעה לא סלקטיבית של שקל בכל אחת מחברות הביומד, מניבה תשואה של 10% מתחילת 2008 (טרום המשבר)

זאת, לעומת ירידה של כ-20% בהשקעת סכום דומה במדד המעו"ף או מדד היתר

חברות הביומד נפגעו קשה יותר במשבר, אבל מאז אפריל הן גם נסקו גבוה יותר וכעת הן רושמות תיקון קל

החברות שרושמות מכירות, מתנהגות כקבוצה בדומה למדד היתר

דווקא חברות החלום, שרחוקות ממכירות, מכות את השוק ובגדול

חברות ביומד ,שהצליחו לדווח על חדשות טובות בזמן המשבר, תוגמלו על-ידי השוק גם בתקופה הקשה

חברת שנמנעו מלדווח, נפגעו אף יותר מכאלה שפרסמו לסירוגין הודעות חיוביות ושלילות

חברות הביומד היו הראשונות להנפיק עם פתיחת חלון ההנפקות