בן-זאב: "יכול להיות שאם לבייב היה יודע ש-800 מיליון שקל שהזרים לא יספיקו, לא בטוח שהיה מכניס יד לכיס"

יתרה מכך, השנה שחלפה, כשהסיכונים כבר היו ברורים וכתובים על הקיר, הביאה עימה המלצות השקעה באג"ח של אפריקה ישראל, אפילו ברמת סדרות ספציפיות, בסקירות של האנליסטים. והנה, באה אפריקה וטרפה את הקלפים. אפילו העובדה שיש לה כסף לשנתיים הקרובות לא נוסכת ביטחון במחזיקי האגרות שאמורות להיפדות בשבועות הקרובים.

שי ליפמן מאי.בי.אי: "זהו לקח שנצטרך להפנים אותו בעידן 'פוסט אפריקה', העובדה שצריך להסתכל על יכולת ההחזר הכוללת של חברה. חברה שחוזים שהיא תיתקע בעוד שנתיים והיא בבעיה תזרימית, סביר להניח שלא תצליח לגייס גם בתקופה הזו. השאלה היא רק מתי החברה תבוא ותוציא את זה החוצה ותבקש להגיע לסוג של הסדר".

"פחות שמים לב לסיכונים"

"לחברה שעסוקה בלרדוף אחרי החזרי החוב שלה אין כל כך יכולת קיום. בגדול, חברת נדל"ן שלא יכולה לגייס כסף היום או בטווח של שנה נמצאת בבעיה מאוד חמורה, כי הקלישאה הכי שחוקה היא ש'בנדל"ן אתה חייב למחזר כל הזמן'", מוסיף ליפמן.

אלון גלזר מלידר שוקי הון: "הבעיה הגדולה של אפריקה ישראל הייתה הדרך - מעבר לרכישות שהם עשו בארה"ב ובמקומות אחרים, החברה לא ידעה איך או לא גייסה נכון את החוב - לפריסה ארוכה יותר, מתוך מחשבה מתי משלמים את החוב ומתי נוכל לראות תזרים מזומנים מהנכסים. להבדיל ממנה, גזית גלוב היא דוגמא נהדרת. גם אלוני חץ ידעה לגייס מתי שצריך".

בסקירות שלכם מלפני שנה ושנתיים כמעט לא ראינו התייחסות לפרמיית המחיר בקורלציה לתקופת החזר החוב.

גלזר: "ידענו לתת פרמיה לחברות עם חוב שפרוס נכון, כמו גזית גלוב, אלוני חץ ואלביט הדמיה - שידעה לממש ולשמור על קופת מזומנים גדולה. ידענו גם לבוא ולסמן חברות שהן קצת יותר בעייתיות מהבחינה הזאת".

ליפמן: "צריך גם להיות הוגנים. לא חושב שמישהו מאיתנו, או בכלל בשוק, חשב שיכול להיות מצב שלא ניתן יהיה לגייס בשוק".

דן הרווארד מדויטשה בנק: "זה הזמן לעשיית חשבון נפש גם בקרב המוסדיים. באופן כללי, האנליסטים שמכסים מניות נוטים להסתכל על ההזדמנויות ועל פוטנציאל עליית הערך, ופחות שמים לב לסיכונים. אני הנחתי שתהיה יכולת עתידית לגלגל חוב ולמחזר אותו. לא תיארתי לעצמי שהשוק יהיה סגור עבור חברות, וכמובן שנקלענו למשבר נדיר. לאחר קריסת ליהמן ברדרס אשתקד, הורדתי המלצה (למניית אפריקה ישראל, א"ו), כי הערכתי ששוק המשרדים במנהטן ייפגע. ויחד עם זאת, צריך לזכור שלא הכריחו אף אחד לקנות פה אג"חים בסיכון גבוה, לאו דווקא של אפריקה ישראל. בסופו של דבר, כל משקיע וגם כל מנהל השקעות צריך לתמחר סיכונים בצורה נכונה".

אולי סמכנו יותר מדי על הכיסים של "טייקונים" מסוגם של תשובה ולבייב?

יובל בן זאב מכלל פיננסים: "מעולם בסקירה שלי לא נאמר שלבעל שליטה כזה או אחר יש מגע זהב, שהוא רק מצליח או שהוא יכניס את היד לכיס ושצריך לסמוך על זה. אני גם בספק אם זה יקרה עכשיו. גם לבייב, שהכניס את היד לכיס בעבר, יכול להיות שאם הוא יודע מה יהיה וש-800 מיליון השקל שהזרים לא יספיקו, לא בטוח שהוא היה מכניס את היד. בכל מקרה, יכול להיות שהיינו צריכים לתת יותר ביטוי כמותי להנהלות של חברות שניהלו בצורה שמרנית ומאוזנת את פעילותן. יש לפחות שלוש עבודות מחקר שלי בהן אני מביע ביקורת על חילופי ההנהלה התכופים באפריקה".

גלזר: "להעניק פרמיה ללבייב היה מהלך שנכון היה לעשות. האם נכון היה להוריד את ההמלצה על אפריקה ישראל ב-2004, לפני הנפקה סופר-מוצלחת של הפעילות ברוסיה? הייתה תקופה שראינו שהייזום מצליח, ושאפריקה ישראל יודעת לייצר שווי מאוד משמעותי ברוסיה. אנחנו לא צריכים לבוא ולהסתכל מעכשיו רק על מה יקרה כשהחברה תפשוט את הרגל'".