פסיכודרמה

ביומו השני של האירוע נפתחו ארובות השמיים, והגשמים אילצו את המארגנים להורות מיידית על ביטול אירועי והצגות החוצות. בתוך דקות התרוקן מתחם המופעים בעיר העתיקה מאלפי המבקרים, ופרט לרוכשי הכרטיסים להצגות שהתקיימו באולמות הסגורים נותר המתחם מיותם.

ועדיין, פרנסי פסטיבל עכו מאמינים שבמהלך הפסטיבל הנוכחי הצליחו לתקן ובעיקר להשכיח מעט את האווירה העכורה בעקבות המהומות שפרצו בעכו בשנה שעברה, גם אם הסיכוי לעמוד בצפי המוקדם של 150 אלף מבקרים ומכירת כל 12 אלף הכרטיסים להצגות השונות לא יתממש בפועל.

"מכרנו 60% מהכרטיסים עוד לפני תחילת האירוע", מצהיר מנכ"ל פסטיבל עכו לתיאטרון אחר אלברט בן שלוש. "עמדנו בכל ההתחייבויות הכלכליות שלנו כלפי אמנים ואנשי צוות, למרות חוב של 300 אלף שקלים מאמנות לעם שטרם שולם לנו עוד מהפסטיבל הקודם, ותקציבים שעיכבו לנו שוב ושוב.

"אני חושב שבהתחשב בנסיבות זה הישג גדול. העובדה היא שהפסטיבל חי וקיים, והקהל ממלא שוב את האולמות. בשנה שעברה קיימנו אירוע מינורי בחנוכה, בעיקר בגלל שידענו שאסור לבטל את פסטיבל עכו לחלוטין.

"זו הייתה יכולה להיות מכה שממנה לא היינו מתאוששים שנים. גם ההחלטה להעביר השנה את רוב פעילות החוצות ממתחם העיר העתיקה לטיילת, למרות שהתקבלה במקור בלית ברירה בגלל עבודות בנייה, הפכה בדיעבד להצלחה גדולה. בערב הפתיחה הגיעו אלפי מבקרים לטיילת. זה מתחם פתוח ומרווח בהרבה, ונשתמש בו גם בשנים הבאות".

שעת המבחן של המנהלים האמנותיים החדשים

מתוך ההצגה "סנטוריום"

"עשינו עבודת הכנה יסודית שנמשכה שנה תמימה כדי להבטיח, עד כמה שניתן, שמה שקרה בשנה שעברה לא יחזור על עצמו", מוסיף ראש עיריית עכו שמעון לנקרי. "הפעילות שלנו כללה סדנאות יצירה ואמנות משותפות לילדים יהודים וערבים תושבי העיר, ושעות רבות של פעילות למען סובלנות בכל מוסדות החינוך ובקרב ראשי הקהילות.

"אני אישית בחרתי באחינועם ניני ובמירה עווד להוביל את מופע הפתיחה הרשמי של הפסטיבל, כי היה חשוב לעירייה להעביר לתושבים ולמבקרים אצלנו מסר חד-משמעי שלפיו דו-קיום הוא אפשרי למרות הקשיים. אם בשנה שעברה לא ישנתי בכלל בחגים, השנה כבר הרגשתי רגוע בהרבה אחרי שיום הכיפורים עבר ללא אירועים מיוחדים, ועכשיו אני יכול לומר בלב שלם שפסטיבל עכו חזר לעצמו".

פסטיבל עכו השנה ייזכר, בין השאר, גם כשעת המבחן הראשונה של המנהלים האמנותיים החדשים סמדר יערון ומנשה (מוני) יוסף. השניים, העוסקים מזה 25 שנים בעשייה תיאטרלית אלטרנטיבית באזור הצפון, הצהירו מראש על כוונתם להחזיר בגדול את המילה "אחר" להגדרה "פסטיבל עכו לתיאטרון אחר".

כך, לצד הצגות ואירועים שזכו לתגובות קונצנזוס לאהדה או שלילה, בלטו בתוכנית האמנותית הצגות שעוררו תגובות קיצוניות לחיוב ולשלילה. כך "אבו אובו בשוק הקצבים", עיבוד של פרנסואה אבו סאלם לסיפור מאת אלפרד ז'ארי על אב, אם ובן הזוממים להשתלט על משפחתם המורכבת המוכרת בשר למחייתה. במהלך ההצגה צולים השחקנים בשר על האש ומשליכים חלקי בשר נא ומדמם על הקהל.

"בעיני זו אחת ההצגות המעולות השנה", מבהיר מנשה (מוני) יוסף, "חוויה תיאטרלית אמיתית. אני וסמדר דרשנו, וקיבלנו, יד חופשית. המטרה הייתה להביא לפסטיבל עכו הצגות שבאמת אי אפשר יהיה לצפות בהן במסגרת אחרת ו'אבא אובו' היא הצגה כזו.

"רוב הצגות התחרות השנה עוסקות, במידה זו או אחרת, במחאה חברתית מנקודת מבט אישית. קו אמנותי המאפיין את תושבי האזור, שאני וסמדר חלק מהם".

סיפורים על צעירים שהלכו לאיבוד

אחת מהצגות התחרות המסקרנות היא "חוויה מתקנת", שיצרו אביגיל רובין ויואב ברתל, המתארת סדנה קבוצתית שאותה מעביר קואוצ'ר לכמה מתושבי עכו שנטלו חלק במהומות בשנה שעברה. ההצגה מותחת ביקורת נוקבת גם על עיריית עכו, הנמנעת בשיטתיות מגיוס תקציבים לקידום פעילות תרבותית בעיר בכל ימות השנה ומצד שני מתהדרת בפסטיבל תיאטרון אליטיסטי.

מתוך ההצגה "חוויה מתקנת"

"בעיריית עכו ידעו על ההצגה הזו, ועל התכנים שלה, ולמרות ששאלו אותי כמה פעמים במה בדיוק מדובר לא נעשה ולו ניסיון בודד לצנזר או לשנות אותה. 'חוויה מתקנת' היא דוגמה ייחודית לפרויקט בימתי שנוצר במיוחד בעקבות המהומות בשנה שעברה. חשבנו שזו תהיה סגירת מעגל מעניינת להשתמש דווקא בבמה של פסטיבל עכו להעלות שוב לסדר היום את האירוע ההוא והנסיבות מתוכן פרץ".

ואולם, נראה כי יהלום הכתר של פסטיבל עכו השנה הוא "ג'ננה", המחזה שכתב וביים השחקן יפתח קליין בהשתתפות עינת ויצמן ושאדי סרור המגלמים בוירטואוזיות שרשרת דמויות המתחלפות בקצב תזזיתי. "ג'ננה" הוא כל מה שפסטיבל לתיאטרון אחר אמור להיות, ולפחות על-פי תגובות הקהל נראה כי מדובר במועמדת מובילה לזכייה בכמה קטגוריות בולטות מבין הצגות התחרות, אולי אפילו פרס ההצגה הטובה ביותר.

"ג'ננה" מתאר, במקביל, כמה סיפורים של אנשים צעירים שהלכו לאיבוד בתחילת החיים. חייל צעיר שירה בילד ערבי במחסום, אמו של הילד הדורשת להתעמת עם היורה, צעירה המנהלת רומן אובססיבי עם חברו הטוב של אביה המת, צעיר המאבד את עצמו בעולם של מסיבות סמים ועוד.

עינת ויצמן בהצגה "ג'ננה"

"עבדתי כמעט שנה על המחזה", אומר קליין. "רציתי לכתוב עלילה המתחילה מנקודה אחת ונפרסת בקצב זהה לכל הכיוונים כמו קורי עכביש. אם זה אכן עובד על הקהל, קשה לי לומר. כל עוד ההצגות רצות אני מודה שאני לא אובייקטיבי. אני יושב באולם ולא מפסיק לשאול את עצמי: 'זה עובר? מבינים את זה'? באחת הביקורות נכתב שהטקסט שטחי. אני לא יודע, אבל בכל פעם שמישהו ניגש ואומר לי כמה המחזה ריגש אותו אני מאושר. אני באמת מקווה שזה מצליח לגעת".

הצגות בולטות נוספות בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר השנה הן "הבית של מתוקו" מאת משה מלכא ובבימויו, על אזרח קטן המגלה שבתו וכלתו המיועדת נעלמו, "מילות מפתח" מאת אלדד גלאור, המבוססת על כתבותיו של גדעון לוי בעיתון "הארץ" על המתרחש בשטחים תחת שלטון הכיבוש, ו"סנטוריום" מאת עופר עמרם ובבימויו המציג באמצעות תנועה בלבד את המתרחש בין כתליו של מוסד לחולי נפש.

הזוכים בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר יוכרזו מחר (יום ה') בלילה, בסיום הצגות התחרות של האירוע. *