סערה בנמל חדרה: תיירות וארנונה, או רק פחם וחשמל?

חלומות לפיתוח תיירות עירונית - בקשה סבירה למדי לעיר ענייה השוכנת על שפת הים התיכון ומנסה סוף סוף לפרנס את עצמה - הביאו את עיריית חדרה לבקש מוועדת הגבולות במשרד הפנים לספח את נמל חדרה, המשרת את תחנת הכוח "אורות רבין", לשטח שיפוטה. העיר חיפה עשתה זאת רק ב-2007, וכעת מרגישה חדרה שהגיעה גם תורה, מהסיבה התיירותית ובשל דאגתה, לדבריה, לשמירה על איכות הסביבה. רק שבחברת החשמל בטוחים מנגד, כי כל מבוקשה של העירייה הוא לגבות ממנה יותר ארנונה, באמצעות סיפוחו של הנמל המשרת את החברה.

למרות שמו ומיקומו הפיזי, שטח נמל חדרה הוא 'שטח גלילי', כלומר שטח שאינו מצוי בתחום שיפוטה של אף רשות מקומית - הן בצפונו של הנמל, הן בדרומו והן בתחום המים. תחנת הכוח "אורות רבין", לעומת זאת, מוגדרת בוועדה כשטח בתחום שיפוטה של העירייה.

לפי הגדרתו על ידי העירייה בדיוני הוועדה, השטח המבוקש ממוקם צפונית-מערבית לתחנת הכוח "אורות רבין" ובנוסף לתחנת הכוח הוא אמור לשרת בקרוב גם את מתקן ההתפלה של רשות המים. השטח מתייחס לנמל עצמו, לרצועת החוף והמים, למתקנים ולתשתיות שבו ולרציף באורך ק"מ וחצי הנמתח לתוך הים ומשרת אוניות לפריקת פחם. מתחת למים עוברים מתקני תשתית, כמו מתקן חשמלי תת ימי וצינור דלק שמזין את תחנת הכוח. מדרום מונח קו הגז שמגיע מאשקלון.

מדוע העירייה כל כך רוצה שטח תשתיתי שכזה לעצמה? בדיוני הוועדה סיפר ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, כי "אנחנו עובדים היום על תוכניות פיתוח רצועת החוף בכדי למנף את העיר. לצערי הרב, במשך הרבה מאוד שנים לא חלו שום תוכניות מבחינה תכנונית לגבי רצועת החוף. סיימנו עכשיו קילומטר וחצי תכנון של טיילת בשיתוף משרד התיירות ואושרה תוכנית מתאר עירונית לעוד 20-30 שנה. אנחנו מבקשים רצף טריטוריאלי. מבחינת נושא האכיפה, נושא איכות הסביבה ונושא הפיקוח, אין לנו שום גישה למקום הזה. בכל מקום הוא נקרא נמל חדרה, גם בשילוט וגם בכתובים, אבל הוא לא בתחום השיפוט שלנו".

את החוף הצפוני, שנמצא דרומית לנמל, מייעדת העירייה לאזור מגורים שימנה 10,000 יחידות דיור וכ-2,600 חדרי מלון. תוכנית זו נשענת על אלמנטים שמעוגנים בתוכנית המתאר של העיר שהופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה בתחילת אוגוסט. באחד מדיוני הוועדה הועלה אף הרעיון לפתח מרינה סמוך למתחם המבוקש.

"אנחנו מתכננים הרבה מאוד אטרקציות", ציין אביטן בדיונים, "ולכן רצועת החוף נמצאת בראש סדר העדיפויות שלי. היום, האזור היקר ביותר בכל העולם, הוא רצועת החוף. בחדרה, לצערי הרב, רצועת החוף היא המקום הכי זול". לחיזוק טענות הפיתוח, שמתגבש היום בעיר, הזכיר מהנדס העירייה בני ממקה בפני חברי הוועדה כי "בין כביש מספר 2 לבין מסילת הברזל, אנחנו מפתחים פארק עסקים והיי-טק, כאשר המנה הראשונה שאושרה לנו היא בסדר גודל של כ-400 אלף מ"ר".

"אם ישתמשו שם בחומרים רעילים בצורה לא בטיחותית ולא מסודרת, מי שייפגע הן גם רצועות החוף של חדרה, הרצועה הדרומית וגם הרצועה הצפונית שאינה שייכת לחדרה, והתושבים", ציין יועץ העירייה, אבי ממן, "נדרשת אכיפת עירונית כדי להבטיח איכות חיים. החוק החדש של איכות הסביבה מטיל אחריות על העירייה גם אם זה לא בתחום השיפוט שלה. לכן, מן הראוי שהשטח הזה יעבור לתחום השיפוט של העירייה כדי שהיא תוכל לקבל אחריות ולטפל באיכות הסביבה. במתחם הקטן הזה יש את כל המאפיינים האורבאניים של עיר. מאחר שהשטח חסר מעמד מוניציפאלי הוא גם נשען על תשתיות חדרה, העירייה מספקת שירותי פינוי אשפה גם למתחם".

העירייה מדברת כאמור רק על השאיפה לרצף טריטוריאלי, לצורך פיתוח ופיקוח. אולם, יו"ר הוועדה, חנניה גיבשטיין, ניחש שהעירייה חפצה גם בארנונה. אביטן הודה כי העירייה חפצה גם בארנונה מהשטח העצום. "נכון מאוד, נכון מאוד", הוא אמר לגיבשטיין, שאמר לו שמדובר בהרבה כסף, "מי כמוך כראש עירייה לשעבר (ראשון לציון - מ.מ) יודע מה המשמעות של נמל או מתחם אחר שמייצר הכנסות ומקורות עבודה".

נושא הארנונה צץ שוב כשחברי הוועדה ביקשו לדעת האם גובה העירייה תשלום בגין פינוי האשפה. גזבר העירייה, בועז חריף, הסביר כי "אנחנו גובים ארנונה מחברת החשמל, על השטח, אנחנו מפנים את האשפה בלי שום קשר. אנחנו מפנים שם 30 מכולות כל יום", ומאוחר יותר הוסיף כי "מתקן ההתפלה היא פעילות תעשייתית שצמחה בשטח ריק שעמד שם. זהו מתקן התפלה של מאות אלפי מ"ר והשטח שלו, שבתוך הים, לא קיבל מאיתנו היתר וגם לא משלם לנו ארנונה".

ממן ציין, כי העירייה "תיהנה גם מההכנסות וגם כמובן תיתן שירותים". מאוחר יותר, לאחר שפירט את שטחי הנמל, סיכם כי "אנחנו אומדים את ההכנסה בין 10 ל-15 מיליון שקל ארנונה".

גורם בכיר בעירייה הדגיש בפני "גלובס", כי "נושא הארנונה הוא שולי. לחדרה יש שבעה ק"מ רצועת חוף עם שמורות טבע. אחד הטיעונים החשובים הוא שכמו שעיריית חדרה ואיגוד ערים לאיכות הסביבה מטפלים בצורה אדוקה בתחנת הכוח ומתריעים כשיש בעיות, כך יש צורך ברשות אחראית ומסודרת שתטפל בנמל, כולל ניטור, כי פורקים בו הרבה אוניות פחם שעלולות ליצור בעיות סביבתיות. מי אחראי אם פחם מזהם את הים? ומי עלול להיפגע מהיעדר פיקוח נאות? אלו תושבי חדרה. תוכנית המתאר העירונית שהופקדה לא מדברת רק על כמה נבנה, אלא גם על שימור שמורות הטבע, יצירת טיילת רחבה לאורך החוף, פיתוח רוצעות ירוקות ופיתוח של פארק נחל חדרה. פיקוח יותר אינטנסיבי על הנמל יבטיח פיתוח החוף תוך שמירה על אלמנטים סביבתיים".

לא דומה לחיפה

חברת החשמל לא שותפה כמובן לתוכניות ולכוונות של עיריית חדרה. לדברי נציג החברה בדיונים, זהר לביא, "אין רצף תכנוני כי מצפון השטח לא שייך לחדרה. רצועת החוף היא רצועה אסורה למעבר הציבור. בעבר רצועת החוף היתה פתוחה לציבור בהחלטת המועצה הארצית ובמסגרת תמ"א. היא נאסרה למעבר הציבור בהחלטה של המועצה הארצית ב-1989, כלומר, הוא לא נגיש לציבור. מצפון לתחנת הכוח שייך השטח לתחום אחר ויבואו השכנים מצפון ויגידו שכדי ליצור רצף תכנוני הם רוצים שהנמל יהיה שייך להם. לכן אני אומר שטיעון זה איננו נכון.

"אני לוקח את נמל חיפה, התקדים שניתן כדוגמא, והסיטואציה שם שונה לגמרי. כל התחבורה שם עוברת בתחום שיפוט העיר, קשרי המסחר בראש ובראשונה, עמילי מכס וכל מה שמייצר הנמל הוא בתחום העיר. ההגבלות התכנוניות שם, ההשפעות הסביבתיות ולמעשה כל התשתיות הן בתחום העיר חיפה ולכן קיבלה ועדת החקירה החלטה ב-2007 לצרף את נמל חיפה לתחום השיפוט של העיר. כאן המציאות שונה לגמרי. כל התשתיות לנמל חדרה הן אספקה עצמית של הנמל או מחברת החשמל. מובן מאליו שקשרי מסחר אין פה כי זהו נמל ייעודי לתחנת הכוח, זהו נמל אנרגיה ולא נמל מטענים שיש לו את כל מה שיש מסביב לנמל חיפה. זהו נמל שמותרת בו פריקת פחם לתחנת הכוח, מותרת בו פריקת דלק נוזלי ולא מותרים בו שימושים ותכליות אחרות. אם אני מסתכל על מי משפיע הנמל, הוא משפיע הרבה יותר על קיבוץ שדות ים, על קיסריה ועל השטחים שמצפון מאשר על חדרה, ולכן בין כל מה שנוגע לפונקציונאליות העירונית ובין הסיטואציה הפיזית שקיימת כאן אין ולא כלום".

בנושא הארנונה,הוסיף לביא בדיונים כי "הוספה של מרכיב הארנונה היא הוספה שיכולה להוביל לטענות אפליה של רשויות גובלות. אני יכול למנות רשויות שפשוט באות אלינו כל הזמן וזועקות חמס על העובדה שעיריית חדרה נהנית והם הסובלים".

רק מפנה אשפה

מתגובתו של דובר חברת החשמל, דדי גולן, בעקבות פניית "גלובס", עולה כי החברה ביקשה מוועדת הגבולות לדחות את בקשת העירייה, משום שלדעתה כוונתה היחידה של העירייה היא לגבות תוספת ארנונה. "בגלל מיקום אתר תחנת הכוח כמובלעת המנותקת מהתחום העירוני ליד נחל חדרה", הוא ציין, "האתר לא מקבל כל שירות עירוני מעיריית חדרה (חינוך, ביוב, כבישים, ניקוז ומים) למעט פינוי אשפה. יש לציין כי חברת החשמל משלמת לעיריית חדרה ארנונה בהיקף גדול בגין תחנת הכוח. נמל חדרה נמצא באחריות משרד התחבורה ולא באחריות חברת החשמל. בתחום המוכרז כנמל יש מתקנים של חברת החשמל המשרתים את תחנת הכוח כמו למשל בריכת הקירור, שוברי הגלים ומזח פריקת הפחם. בשונה מנמלי חיפה ואשדוד, נמל חדרה הוא נמל אנרגיה ולא נמל מטענים והוא מיועד למטרה אחת בלבד - פריקת דלק (פחם ומזוט) לתחנת הכוח. הנמל לא משפיע בדבר וחצי דבר על הסביבה המיידית של עיריית חדרה ועל רצף השיפוט העירוני ולא נשען על שירותים ותשתיות עיריית חדרה, למעט פינוי אשפה כאמור.

"חברת החשמל הגישה את הסתייגותה לוועדת החקירה ובה נאמר שאין נימוק תכנוני או סביבתי לצירוף הנמל לתחום השיפוט של העירייה. תחום הנמל סגור ממילא לציבור מסיבות ביטחוניות, בטיחותיות ותפעוליות. לאזור הנמל אין השפעה על תשתיות העיר כמו ביוב, ניקוז וכבישים. לדעת חברת החשמל הנימוק היחיד של עיריית חדרה הוא תוספת ארנונה שתועמס בסופו של דבר על חשבון מחיר החשמל, וכיוון שאין נימוקים ענייניים אחרים ביקשה החברה מוועדת החקירה לדחות את בקשת העירייה".

לטענות אלה, הקשורות בגביית הארנונה כנימוק יחיד, הגיב דובר עיריית חדרה, רז זהבי: "העירייה פרסה בפני ועדת הגבולות את מכלול הנימוקים לבקשתה, כאשר מה שעמד לנגד עיניה הוא האינטרס הציבורי. ברגע שוועדת הגבולות תסיים את עבודתה ותגיש את המלצותיה תיתן גם העירייה פומבי לעמדתה".

במשרד הפנים אומרים, כי הוועדה, שדנה בחודשים האחרונים בבקשתה של חדרה, עדיין לא סיימה בדיקותיה בנושא. *

נמל חדרה

1. הנמל הצמוד לתחנת הכוח "אורות רבין" נבנה בין השנים 1980 ל-1983 ומנוהל על ידי רשות הספנות והנמלים.

2. הנמל מחולק לשניים: מעגן חופי לגוררות ולספינות שירות, ומזח בים הפתוח לקשירת אוניות הפחם ופריקתן באמצעות עגורני ענק למסוע.

3. אורכו של המזח הוא 300 מטר והוא נמצא במרחק של 2,100 מטר מהחוף.

4. עומק המים באזור הפריקה הוא 22 עד 27 מטר ומאפשר פריקת אוניות במעמס של עד 170 אלף טון.

5. הנמל מאפשר את המעבר לפחם, דלק חסכוני יותר ומזהם פחות ממזוט.