3 שנים מאוחר מדי: רכישת אם-סיסטמס סוף-סוף משתלמת לסנדיסק

מאז רכישת אם-סיסטמס הצליחה סנדיסק לפגוע כמעט בכל הנכסים הטכנולוגיים שרכשה, פיטרה עובדים ומחקה כמיליארד דולר ■ החברה השיקה את טכנולוגיית ה-X4 פורצת הדרך, בתקווה לשנות את המאזן

שלוש שנים עברו מאז שילמה סנדיסק 1.6 מיליארד דולר במסגרת רכישת חברת אם-סיסטמס הישראלית שייסד דב מורן. שלוש שנים ארוכות בהן הצליחה סנדיסק לפגוע כמעט בכל נכס טכנולוגי ועסקי שרכשה - ובהם בחטיבת הדיסק-און-קי ובעסקי ה-SSD (דיסק קשיח המבוסס על זיכרון מסוג פלאש) שבשניהם נחשבה אם-סיסטמס כמובילה בשוק שבבי הזיכרונות.

נוסף לכך, סנדיסק, המנוהלת על-ידי ד"ר אלי הררי, ביצעה מספר סבבי פיטורים של מאות עובדים שמקורם באם-סיסטמס, וכאקורד סיום מחקה מוניטין והפחיתה את שוויים של נכסים בלתי מוחשיים בהיקף של כמיליארד דולר ברבעון האחרון של 2008 - סכום שהגיע ברובו מנכסי אם-סיסטמס.

והנה, את הנכס העיקרי שקיבלה סנדיסק באותה עסקה, שלפי הערכות היה גם הסיבה האמיתית לרכישה, טכנולוגיית ה-X4 של אם-סיסטמס, היא הצליחה להביא סופסוף לידי מימוש, גם אם באיחור כלל לא אופנתי של כמעט שנתיים לעומת ציפיות השוק.

4 ביט זיכרון בתא בודד

סנדיסק הודיעה אתמול כי החלה בהפצת מוצרים המבוססים על ה-X4, טכנולוגיה שמאפשרת לראשונה בתעשייה לדחוס 4 ביט של זיכרון בתוך תא בודד. החברה תייצר ותשווק כרטיסי זיכרון בנפח של 8-16 ג'יגה-בייט, בטכנולוגיית ייצור של 43 ננומטר.

סנדיסק, ששווי השוק שלה הוא 4.8 מיליארד דולר, מתמחה בזיכרון בלתי נדיף המיועד לשמירת נתונים כגון מוזיקה ומדיה בעיקר בהתקנים התקשורת הניידים.

מורן אמר בעת ההכרזה על הטכנולוגיה ב-2006 כי "אין היום מי שחכם מספיק כדי לדעת מה יהיה ב-2010, אבל יש דברים שאני בטוח בהם: ב-2010 יהיה הרבה מאוד פלאש, הרבה X4 והרבה אם-סיסטמס".

ואכן, ה-X4 מסמן פריצת דרך מבחינה טכנולוגית. השם הגנרי שניתן לטכנולוגיה שמאפשרת שמירה של יותר מביט אחד של זיכרון על כל תא הוא MLC, וב-2002 ניתן היה לשמור שני ביטים בלבד על כל תא. הטכנולוגיה הייתה הבסיס להסכם התמלוגים המוצלח שעשתה סנדיסק מול סמסונג, אולם רק בשנת 2005 היא הפכה לפופולרית באמת, כסחורה לוהטת בנגני ה-MP3/4.

מאז 2006 הציעה סנדיסק גם את ה-X3 לשמירת שלושה ביטים של זיכרון על כל תא, וכעת מגיעה תור ה-X4. את היכולות האטרקטיביות הללו היו לסנדיסק כבר בשנת 2006 לאחר הרכישה - אז מדוע רק כיום, יותר משלוש שנים אחרי, היא משיקה את הטכנולוגיה?

פרופ' סימון (שמעון) ליצין, שמכהן כראש מחלקה להנדסת חשמל ומערכות באוניברסיטת תל אביב ואחראי לחלק משמעותי מפיתוח הפטנט שהתבצע באוניברסיטה, לצד שני סטודנטים שלו שהשתלבו לאחר מכן בסנדיסק, אומר כי "סנדיסק קנתה מאם-סיסטמס טכנולוגיית X4 שמתאימה לטכנולוגיית ייצור של 70 ננומטר, אך הוא התחרה בטכנולוגיה הקיימת של סנדיסק.

"כדי שלא תהיה תחרות, סנדיסק העדיפה להרוג את הפרויקט שלנו ולא לתת לו לרוץ. אמנם, היא קנתה את החברה בשביל הטכנולוגיה הזו, אבל בטווח הקצר ההשלכה הייתה שלילית על הפרויקט". כך, סנדיסק החליטה לדלג על דור של טכנולוגיה, ולהציג באופן מסחרי מלא רק את הפיתוח הנוכחי, ב-43 ננומטר.

ליצין, שגם מכהן כיום מדען ראשי לטכנולוגיות חדשות ועמית מחקר בסנדיסק, ואף ייסד את הסטארט-אפ ASOCS, מעריך כי "הטכנולוגיה הזו תהפוך לתקנית בתעשיית הפלאש. התעשייה הבינה שבלי הטכנולוגיה הזו אי אפשר להסתדר".

לגבי הזמן שארך הפיתוח אומר דניאל עמיר, אנליסט השבבים של בית ההשקעות Lazard, "זה לקח להם יותר מדי זמן. כנראה שיש בעיות איכות ב-X4, מה שלא מאפשר לטכנולוגיה להיות שימושית בכל מוצר אלא בעיקר בנגני MP3".

תמלוגים של מיליוני דולרים

הפיתוח של האוניברסיטה תחת ליצין היה של אלגוריתם שנועד לבקר השליטה בזיכרון והוא זה שאפשר את היציאה לדרך של הטכנולוגיה. ההשלכה בטווח הארוך היא יותר מסקרנת.

סנדיסק התקשרה ביוני שעבר בהסכם תמלוגים מחודש עם חברת סמסונג. ההסכם התייחס בעיקר לטכנולוגיות ה-X2/3 של סנדיסק. אלא שמתברר, כי כאשר טכנולוגיית ה-X4 תהיה משמעותית יותר בשוק בעוד כמה שנים, אחוזים מסוימים מהתמלוגים יזרמו לרמות, חברת מסחור הפטנטים של אוניברסיטת תל אביב, מה שיכול להניב לה הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה.

"לא יהיו תמלוגים רבים על X4 בזמן הקרוב", אומר עמיר. "זה יקרה, אבל כנראה שלא ב-2010. מנגד, טכנולוגיית ה-X4 תמקם את סנדיסק בשנה הבאה כאחת המובילות בעולם מבחינת עלויות ייצור".