דו"ח השכר בשירות המדינה: פרופ' היס מוביל עם 66 אלף שקל

דו"ח הממונה על השכר: השכר החודשי הממוצע במשרד הביטחון עמד על 18 אלף שקל - פי 2 מהשכר הממוצע של עובדי הוראה

הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, הגיש היום (ב') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנת 2008 הכולל את כל משרדי הממשלה ו-22 בתי החולים הממשלתיים, בהם 11 בתי החולים הכלליים.

הדו"ח כולל נתונים לגבי הוצאות השכר של 144,980 עובדים: 57,189 עובדי משרדי הממשלה (כולל משרד הביטחון) ובתי חולים ממשלתיים ו-87,791 עובדי ההוראה בשירות המדינה.

מהדו''ח עולה כי השכר הממוצע לחודש (כולל תשלומים שנתיים והחזר הוצאות) במשרדי הממשלה עמד על 12,654 שקל. עם זאת, בדרגה הנמוכה ביותר (ריפוי ועיסוק) עמד השכר ממוצע על 8,132 שקל לעומת דרגת מוקבלת לשופטים שעמד על 45,782 שקל, כמעט פי שישה.

גם ב-2008 הרוויחו 2,366 עובדי משרד הביטחון הרבה יותר מהמורים: השכר הממוצע במשרד הביטחון היה 18,325 שקל לעומת השכר הממוצע של עובדי ההוראה שעמד על כמחצית - 9,116 שקל. יש לציין כי השכר הממוצע במשרד הביטחון גבוה בכ-50% מהשכר הממוצע בכלל שירות המדינה. עם זאת, השנה ישנו שינוי מרענן: לראשונה מזה שנים גדל שכר המורים בשיעור ממוצע של 9% לעומת השכר במגזרים האחרים שירד.

"העלייה נובעת בחלקה מתחילת יישום רפורמת 'אופק חדש' ובהסכמי השכר שנחתמו בשנת 2008", הסביר לוין. "כיום, מספר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים שהצטרפו ל'אופק חדש' גדול פי ארבעה (כ-1,300 בתי ספר) לעומת התקופה אליה מתייחס הדו"ח. בהתאם לכך, ניתן לומר שגם דו"חות השכר הבאים יעידו על עליית שכר המורה בישראל".

במשרד האוצר מרוויחים טוב

שיאני השכר בעשירייה הפותחת אמנם קצת פחות מוכרים לציבור הרחב, אך בהמשך הדירוג נמצאים גם כמה שמות מפורסמים יותר. כך, למשל, אפשר למצוא את היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהרוויח ב-208 כ-58 אלף שקל בחודש. פרקליטת מחוז דרום, יסכה ליבוביץ', הרוויחה 57 אלף שקל בחודש ב-2008, בעוד פרקליטת מחוז חיפה, לילי בורישנסקי, הרוויחה 54 אלף שקל בחודש. לעומתן, הרוויח פרקליט המדינה, שנכנס לתפקידו בסוף 2007, 50,604 אלף שקל בחודש.

המנכ"ל המיתולוגי של משרד הבריאות, אבי ישראלי, שעזב את התפקיד לאחרונה, הרוויח אשתקד כ-55 אלף שקל. ה"בוס" של עובדי הציבור, נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, השתכר 51,692 שקל בחודש. אהרון אברהמוביץ', שכיהן עד לאחרונה כמנכ''ל משרד החוץ, הרוויח כ-51 אלף שקל. רם בלינקוב, הממונה על אגף התקציבים, שהתפטר לפני כמה חודשים עקב חילוקי דעות קשים עם שר האוצר וראש הממשלה, הרוויח ב-2008 כ-39 אלף שקל והועסק בחוזה אישי.

מחבר דו''ח השכר הקודם והממונה על הסכמי שכר בשירות הציבורי לשעבר, אלי כהן, השתכר ב-2008 כ-35 אלף שקל. שוקי אורן, החשב הכללי באוצר, השתכר קצת יותר מ-36 אלף שקל. ראש מינהלת סלע, צביה שמעון, המסיימת השנה את תפקידה, השתכרה בשנה שחלפה סכום דומה. הממונה על אגף שוק ההון, ידין ענתבי, הרוויח 34,500 שקל, קצת יותר מיו''ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש ויו"ר ות"ת החדש, מנואל טרכטנברג, שנאלץ להסתפק ב-100 שקל פחות. רענן דינור, מנכ''ל משרד ראש הממשלה לשעבר, הרוויח רק 33,860 שקל.

מי מוביל את טבלת שיאני השכר

כמדי שנה מדורגים הרופאים ומנהלי מערכת הבריאות ברשימה הפותחת של שיאני השכר בשירות המדינה. בשנה שעברה אמנם לא עמדו בראש הדירוג רופאים אלא עובדי משרדי המשפטים והביטחון, אך הפעם הם חזרו לככב ברשימה.

במקום הראשון מדורג פרופ' יהודה ליס, הפתולוג הראשי ומנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שהרוויח 66,613 שקל בחודש ב-2008 וסך עלות שכרו עמדה על כ-948 אלף שקל בשנה. פרופ' היס חוזר למעשה לראש הרשימה לאחר שדורג במקום הראשון גם בדו"ח השכר לשנת 2005.

במקום השני ניצב שלמה נוי, מנהל בית החולים השיקומי בשיבא והמשנה למנכ"ל ביה"ח, עם שכר של 65,976 שקל לחודש. פרופ' שלמה נוי מבקש להגיב על הידיעה אודות שכרו בדוח: "מדובר בשכר שאינו מבטא לחלוטין את שכרי כמנהל בשיבא, אלא את העבודה המקצועית הנוספת אותה אני מבצע כפסיכיאטר, מחוץ לשעות העבודה, בוועדות ערר עליונות של משרד התחבורה. שר התחבורה העניק לי מינוי אישי לכהן בוועדות הפועלות מטעם המדינה. שתי העבודות יחד, המשולמות באותו תלוש משכורת, יוצרות את הסכום המדובר."

ד''ר זוהר אליאל, מנהל יחידת ריאות ושחפת בביה"ח זיו בצפת, מדורג במקום השלישי עם שכר של 65,158 שקל. במקום הרביעי ניצבת טובה שטרסברג-כהן, נציבת תלונות הציבור על השופטים ומי שהייתה שיאנית השכר בשנת 2007, עם שכר חודשי של 64,582 שקל. את החמישייה הראשונה סוגר עוזר מחקר במשרד הביטחון שהרוויח בחודש 64,501 שקל ועלות שכרו עמדה על כ-856 אלף שקל לשנה.

ד"ר מאיר אורן, מנהל בית החולים בהילל יפה בחדרה, שמככב ברשימת השיאנים בשנים האחרונות והגיע בדו"ח אשתקד למקום השלישי, הסתפק השנה במקום השישי עם שכר חודשי של 64,211 שקל. את העשירייה הפותחת סוגרים ארבעה רופאים, שחלקם הפכו בשנים האחרונות לחברים קבועים בדירוג השכר בשירות המדינה: פרופ' זאב קפלן, מנהל בית החולים לבריאות הנפש בבאר שבע, עם שכר של 62,438 שקל בחודש; ד"ר חטיב מוחנא, מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית החולים פוריה, שהשתכר 62,127 שקל; מנהל מרכז רפואי לב השרון, פרופ' אבי בלייך, עם שכר של 62,051 שקל; ובמקום העשירי נמצא ד''ר עמנואל גוטפריד, מנהל מחלקת לטיפול מיוחד לילוד בביה"ח זיו בצפת, שהשתכר קצת יותר מ-60 אלף שקל לחודש.

הנשים משתכרות פחות מגברים, שעובדים יותר שעות נוספות

המגמה שהופיעה גם בדו"ח השכר של 2007, עולה גם מהדו"ח החדש: בשירות המדינה יש יותר נשים מגברים (34,552 לעומת 19,313) אך הן משתכרות פחות (11,244 שקל לעומת 14,787 שקל). למעשה, הנשים מהוות 64% מסך העובדים בשירות הציבורי אך שכרן מהווה רק 76% מגובה שכרם הממוצע של הגברים.

פערי השכר נובעים בעיקר מתפקידים ודרגות תפקיד - לתפקיד העובד ולדרגתו השפעה משמעותית על השכר, מכיוון שמרבית הנשים בשירות המדינה מועסקות בתפקידים מנהלתיים ובדרגות נמוכות יחסית לגברים ומכאן ששכרן הממוצע נמוך יותר.

יותר נשים בכירות בשירות המדינה

בנוסף, נמצא כי מספר השעות הנוספות שמבצעים גברים כמעט כפול מזה של הנשים ולכן התמורה בעד שעות אלה כפולה (נשים מבצעות פחות שעות נוספות בצורה משמעותית). עם זאת, 368 נשים, רובן רופאות או משפטניות, הרוויחו יותר מ-30 אלף שקל והן מהוות כשליש מסך העובדים ששכרם עובר את סכום זה. על אף הפערים שעדיין קיימים, נרשם שיפור ניכר במצבן של הנשים בשירות הציבורי: מספר הנשים הבכירות מתוך כלל העובדים הבכירים בשירות המדינה הכפיל את עצמו בעשור האחרון מ-15% מכלל העובדים בשנת 1997 לכ-30% בשנת 2008.

כמו כן, בדירוג האקדמאים במדעי החברה והרוח נרשמה עלייה משמעותית במספר הנשים המועסקות בשירות המדינה בהשוואה למספר הגברים. הפער בין נשים לגברים צומצם ברכיבי השכר הפנסיוני והחזר ההוצאות ואילו הפער גדל ברכיבי עבודה נוספת ושכר ברוטו.

22