הידרדרות: ישראל החליטה להקפיא הייצוא הביטחוני לטורקיה

הנשיא פרס מסתייג: "לא צריך לעשות אויבים בטרם עת" ■ פקיד טורקי: "לא יהיה כוח רצון פוליטי להעניק חוזים צבאים לתעשיות הביטחוניות בישראל" ■ אודי שני: "לא צריך להיחפז ולסתום את הגולל על יחסים בעלי חשיבות קריטית"

אפשר להוסיף עוד גשר לרשימת הגשרים שהולכים נשרפים בין ישראל לטורקיה: ישראל החליטה להקפיא כמעט לחלוטין את היצוא הביטחוני של חברות ישראליות לצבא טורקיה, אחד מהלקוחות החשובים ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל במשך שנים רבות. כך מוסר דיפנס ניוז בגיליונו החדש.

לפי מקורות ביטחוניים בישראל, המצוטטים בשבועון, מתכננת ישראל לעכב מתן רשיונות יצוא למכירת מוצרים ושירותים ביטחוניים לטורקיה ולשנות את מעמדה של אנקרה מלקוחה מועדפת למדינה שבדרך שגרה אין למכור לה נשק ומוצרים ביטחוניים אחרים אלא אם כן תתקבל החלטה מפורשת אחרת לגבי עסקה זו או אחרת.

"כל בקשות הרכש מטורקיה ייבחנו אחת לאחת לגופו של עניין, אבל מעתה הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר יהיו צריכים להיות מעורבים בתהליך", אמר גורם בכיר במשרד הביטחון לדיפנס ניוז.

המקור הוסיף, כי משרד הביטחון אינו מגיב, בשלב זה, על בקשות של חברות תעשייתיות מטורקיה לקבל תדרוכים טכניים מחברות ישראליות. משרד הביטחון עמד לארח משלחת של בכירי תעשיות ביטחוניות בטורקיה שעמדה להגיע לישראל בשבועות הקרובים, אך התכניות לביקור הושעו בלי שנקבע לו מועד חדש.

"אנחנו לא אומרים 'לא', ואנחנו לא אומרים 'כן'", אמר המקור. "אנו מקווים שהמשבר יחלוף במהרה ושיחסי העבודה יחודשו. אבל ההחלטה הזו צריכה להתקבל בדרגים הגבוהים".

המתיחות בין ישראל לטורקיה הולכת וגואה מאז שאנקרה החלה להטיח בישראל ביקורות נוקבות על מבצע "עופרת יצוקה". כזכור, גינה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, את מדיניות ישראל בפורום הכלכלי הבינלאומי בדאבוס, כשהוא מתבל את ביקורתו בכמעט נאצות, בנוכחותו של הנשיא שמעון פרס. בשבוע שעבר הציגה רשת טלוויזיה טורקית סרט שמציג את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה רוצחי ילדים.

אבל בראיון לדיפנס ניוז התריע הנשיא פרס מנקיטת פעולה חפוזה. "עלינו להיזהר מפני עשיית אויבים בטרם עת", אמר הנשיא. "אנו צריכים להתאזר במעט סבלנות כדי לקרוא את המפה באופן נכון כדי שלא ניפול קרבן להלך רוח חולף. בגלל סיבה זו, אני מעדיף שנוסיף להעריך את המצב באופן שקול".

אלוף (מיל.) אודי שני, לשעבר ראש סיב"ט (המחלקה לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון שאחראית על אישור חוזים ליצוא נשק), השמיע הערכה דומה: "עסקים יתפסו תמיד מקום משני, מאחורי האינטרסים הביטחוניים הלאומיים. אך, לדעתי, איננו צריכים לפעול בחופזה ולסתום את הגולל על יחסים בעלי חשיבות קריטית".

אבל גורמי ממשל ואנליסטים בטורקיה אומרים, כי מבחינה מעשית חברות ישראליות לא יוכלו לזכות במכרזים טורקיים לפני ששתי המדינות יגיעו לפשרה.
"איננו חושבים שיימצא הרצון הפוליטי להעניק חוזים לתעשיות ביטחוניות ישראליות כל עוד היחסים בין ירושלים לאנקרה מוסיפים להיות מתוחים כפי שהם עתה", אמר פקיד רכש טורקי.

ואנליסט באנקרה אמר, כי אינו מצפה שחברות ישראליות אפילו ישתתפו במכרזים טורקיים. "אינך מבזבז זמן, אנרגיה ומשאבים בתחרויות על חוזים כשאתה יודע בודאות שלא תזכה בהם", אמר האנליסט.

עם זאת אמרו גורמי רכש ואנליסטים טורקיים, כי שני חוזים גדולים שנחתמו ומתבצעים עתה לא יבוטלו.

היחסים האסטרטגיים בין שתי המדינות, שגובשו ב-1996, הניבו לתעשיות הבטחוניות הישראליות חוזי רכש ועבודות שדרוג בשווי מיליארדי דולר בעשור שחלף. בין החוזים הגדולים: עסקה בשווי 700 מיליון דולר לשדרוג צי מטוסי אף 4 ("פאנטום") המזדקנים של חיל האוויר הטורקי; עסקה בשווי 688 מיליון דולר עם תעש לשדרוג טנקי אם 60; וחוזה לאספקת פודים לטיווח ארוך טווח.

מוראד באיאר, העומד בראש משרד הרכש הצבאי הטורקי, אמר בסוף ספטמבר, כי תעש השלימה את עבודות השדרוג של 150 טנקים וכי העבודה על 20 טנקים שנותרו תסתיים לפני סוף 2009. הוא אמר עוד, כי טורקיה עומדת לקיים טיסות מבחן למל"טים מדגם "הרון", במיזם משותף לאלביט, תע"א והחברה הטורקית אסלסאן, בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר.

בעוד שרוב הישראלים מקווים, כי המשבר עם טורקיה לא יאריך ימים, אמרו גורמים בתעשיות הביטחוניות הישראליות ובמשרד הביטחון בתל-אביב, כי היחסים בין שתי המדינות הולכים ומדרדרים בקצב קבוע. בעוד שבסוף שנות ה-90 נחתמו חוזים חדשים בשווי יותר ממיליארד דולר, מראים נתוני משרד הביטחון ששווי החוזים החדשים שהוענקו לחברות ביטחוניות בטורקיה אינו עולה על 80 מיליון דולר ב-2007 וב-2008.

בכיר בתעשיות הביטחוניות אמר לדיפנס ניוז, כי היחסים בין ישראל לטורקיה גוועו למעשה לפני כמה שנים והקרע הנוכחי אינו אלא ביטוי ציבורי למות שותפות שחדלה להתקיים זה מכבר.

צרו איתנו קשר *5988