"חברות לא משקיעות בישראל כדי לא להרוס יחסים עם ערבים"

הברון רוטשילד מעריך כי עליות השערים בבורסות העולם היו מהירות ואולי אף חדות מדי ■ על ההשקעות של נוחי דנקנר באירופה: "בהשקעתו בקרדיט סוויס הוא לא פעל כמהמר; בקרפור יש הזדמנות"

"אם היה שלום בין ישראל לפלשתינאים, הרבה יותר משקיעים מוסדיים היו מתעניינים בהשקעה בישראל. זה לא שחברות לא רוצות להשקיע בישראל, הן פשוט לא רוצות להרוס את יחסיהן עם לקוחותיהן הערביים", כך אמר היום (ג') במסיבת עיתונאים הברון דוד דה רוטשילד, שהגיע לישראל במסגרת ועידת הנשיא השנייה. מאז 2003 עומד הברון בראש קבוצת הבנקאות להשקעות רוטשילד ובנוסף הוא עומד בראש קרן לזכר השואה, הפועלת כיום לסיוע לניצולים.

רוטשילד הסביר כי לגופים מוסדיים באירופה ובארצות הברית יש חשיפה גדולה לעולם הערבי. "יש להם עסקים רחבים עם מדינות ערב. הם לא בטוחים כיצד יגיבו הלקוחות שלהם אם הם ייכנסו להשקעה משמעותית בישראל. בשביל אותם משקיעים, ישראל היא משק קטן. אמנם יש בו הזדמנות והוא מעניין אבל במקרים רבים אנו, כבנק השקעות, נתקלים בגישה שאם לא חייבים להשקיע בישראל אז לא עושים השקעה, כדי לא להרגיז את הערבים".

הביא הרבה משקיעים זרים

כבנק השקעות רוטשילד היה מעורב במספר עסקאות גדולות של הבאת משקיעים זרים לישראל. הידועה בהן היא כניסתו של פטריק דרהי, המשקיע הצרפתי שרכש את השליטה בחברת הכבלים הוט. משקיע אחר אותו הביא רוטשילד הוא קונצרן התעשייה השווייצרי Von Roll, שרכש את חברת אנרקו מידי קבוצת אלקו. בנוסף עובד רוטשילד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה ועבד בעבר עם דלק נדל"ן.

בנק רוטשילד היה מעורב בשנה שעברה בניסיון ההפרטה הקודם של בנק לאומי כשנבחר על ידי משרד האוצר להיות בנק ההשקעות שימצא משקיע שירכוש את לאומי. הניסיון נכשל ואף משקיע לא הגיע לכדי בחינה רצינית של הרכישה. להערכת רוטשילד הסיבה המרכזית לכישלון אינה החשש של משקיעים מתגובת העולם הערבי אלא המשבר הפיננסי.

"היתה רשימה של משקיעים שהתעניינו בבנק לאומי, חלקם גם הגיעו ארצה ונפגשו עם הבנק אבל ככל שהמשבר העמיק, המשקיעים החלו לצאת החוצה. היה משבר נזילות, וגופים לא היו במצב לעשות עסקאות כאלה. מעבר לכך המדינה הציעה למכירה רק נתח קטן ממניות לאומי שיכול לעניין בעיקר משקיעים מוסדיים והיו גם עוד סיבוכים כמו העובדה שסרברוס גבריאל החזיקו במניות הבנק", מסביר רוטשילד.

"יותר סיכון בשווקים"

במשבר האחרון היה הבנק פעיל מאוד בייעוץ למדינות לגב הטיפול בכשלים שנתגלו במערכת הבנקאית. "יעצנו ל-12 מדינות, בהן בין היתר הולנד, אירלנד, צרפת, דנמרק, שוודיה ופינלנד", אמר רוטשילד. להערכת הברון עליות השערים בבורסות העולם היו מהירות מאוד ואולי חדות מדי. "יש הרבה נזילות ושערי ריבית נמוכים שתומכים בעליות השערים. אבל צריך לזכור שיש עדיין הרבה חברות שמתמודדות עם קשיים ועדיין לא עברו את המשבר ובמקביל הכלכלה הריאלית עוד לא התאוששה. כך שלטעמי יש היום יותר סיכון מאשר אפסייד בשווקים", הוא מסביר.

הברון התייחס להשקעת קבוצת IDB בקרדיט סוויס ובקרפור. "בהשקעתו בקרדיט סוויס נוחי דנקנר לא פעל כמהמר, אלא כמשקיע שלוקח סיכון מחושב. בקרפור יש הזדמנות. מדובר באחת מרשתות הקמעונאות הגדולות ואם מדובר בהשקעה שהיא לחמש שנים, אז זו עשויה להיות השקעה טובה. אבל צריך לזכור כי הרשת פעילה בעיקר במערב אירופה, שעומדת להתמודד עם תקופה ארוכה של צמיחה אפסית".

לגבי ישראל סבור הברון כי המדינה זקוקה להשקעות בתחום התשתיות כמו תחבורה, גז וחשמל. "אלו תחומים שיש בהם הרבה מאוד פוטנציאל, אך גם הרבה מאוד הוצאות. אנחנו עוסקים כבר שנים רבות במימון פרויקטים של תשתית. זיהינו שיש צורך בהשקעות בתשתיות בישראל, ויש דרכים יעילות להשיג זאת. לגבי חברות הפועלות בישראל אנחנו רואים הזדמנויות בתחום הטכנולוגיה, באגרוכימיה ובתחום ה-IT, ומחפשים בעיקר כיצד לייצא טכנולוגיות כאלה לאסיה".

צרו איתנו קשר *5988