בן-אליעזר: "בקרוב יפורסמו שני מכרזים להקמת מרכזי מים ואנרגיה בנגב"

נשיא המדינה, שמעון פרס ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן-אליעזר, השיקו אתמול בערב (ג') את תערוכת "תעשיות המחר" במסגרת ועידת הנשיא 2009 בירושלים. באירוע השתתפו גם מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי; מנכ"ל מכון הייצוא, אבי חפץ ויו"ר ועדת הבחירה של התערוכה, ד"ר שוקי גלייטמן.

תערוכת "תעשיות המחר", בשיתוף מכון הייצוא, מאחרת מיזמים נבחרים פרי הפיתוח של ממציאים ויזמים ישראלים.

"כבוד רב הוא לי להשתתף בטקס ההשקה של תערוכת "תעשיות המחר" שיזם כבוד הנשיא פרס המציגה את פרי פיתוחם של יזמים ישראלים בתעשיות המחר. לדאבוננו, מדינתנו לא התברכה במשאבי טבע רבים או במרחבים עצומים כמו רבים משכנינו. המנוע העיקרי מאחורי ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל הינו בראש ובראשונה ההון האנושי שלנו", אמר בן אליעזר באירוע ההשקה.

"שם האירוע הוא 'תעשיות המחר', אבל בתחומים ובטכנולוגיות רבות בישראל 'המחר כבר פה'. אישית שמחתי במיוחד כי כבוד הנשיא בחר גם בענפי האנרגיה החלופית וטכנולוגיות המים אשר מעבר להשפעתם החשובה על איכות הסביבה, יש להם פוטנציאל רב של יצוא שאינו מנוצל עדיין. בימים אלה אני מקים במשרדי יחידה חדשה אשר תעסוק בהכנת התעשייה הישראלית בנושא של איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא", ציין שר התמ"ת.

"מניסיוני כשר התשתיות הלאומיות לשעבר ומתפקידי הנוכחי הופתעתי להיווכח כי בלא מעט נושאים בתחום הקלינטק העולם יכול ללמוד מאתנו והרבה. בראש וראשונה כמובן בתחום האנרגיה הסולרית - עם פריצות דרך טכנולוגיות של חברות כגון מילניום או סולל,שרק בשבוע שעבר התבשרנו על רכישתה ע"י סימנס. במקביל פותחו בישראל טכנולוגיות ייחודיות בנושא אנרגיה גיאותרמית, וכן הפקת גז מתאן מאשפה.

"הישגינו בתחום טכנולוגיות המים גם הם מקור לגאווה לאומית, עם שיא עולמי של 75% במחזור מי שופכין ו-25% מסך מי השתייה המיוצרים ע"י מחזור, השבה והתפלה. ישראל תרמה לעולם את שיטת ההשקיה בטפטוף והייתה בין הראשונות להתמקד בהתפלת מים בשיטת האוסמוזה ההפוכה, עם מתקן ההתפלה הגדול בעולם באשקלון. הייצוא הישראלי בתחום זה עומד על למעלה מ-1.25 מיליארד דולר ומשלב שת"פ עם חברות בינלאומיות. אלה ולמעלה מ-2,500 נציגים מהעולם יהיו בין המבקרים בתערוכת WATEC שתתקיים בחודש הבא בת"א.

מרכזי אנרגיה ומים בנגב

אני רוצה לנצל במה זו כדי להודיע שאנו יוצאים לשני מכרזים: האחד להקמת מרכז אנרגיות מתחדשות בנגב והשני להקמת מרכז מים בשדה בוקר, למחקר, ניסוי והדגמה של היכולות הישראליות הגבוהות בתחומים אלו", אמר בן-אליעזר, ואישר בכך את הפרסום ב"גלובס" מהשבוע שעבר.

לדבריו, המכרז להקמת מרכז טכנולוגי לאנרגיה עתיד לצאת בשבוע הקרוב והמכרז להקמת מרכז טכנולוגי למים עתיד לצאת בעוד כחודש וחצי.

מלבד משרד התמ"ת משתתפים בתקציב הקמת המרכזים גם משרדי האוצר, התשתיות ונגב-גליל.

תקציב ההשקעות הממשלתי הינו 57 מיליון שקל באנרגיה ו-35 מיליון שקל במים.

הפעילות המתוכננת במסגרת זו היא בשלושה מישורי פעולה לביצוע: מחקר יישומי משותף עם האקדמיה; פיתוח מיזמים טכנולוגיים-תעשייתיים וניסוי/הדגמה טכנולוגית בשטחי ניסוי.

בהחלטת הממשלה של המים נקבע כי המיקום יהיה בשדה בוקר ואילו בזו של האנרגיה נקבע כי המיקום יהיה בנגב או בערבה ללא ציון מיקום ספציפי והוא ייקבע במכרז עצמו.

מעבר להשקעה הממשלתית, על הזכיין שיפעיל את המרכזים יהיה להביא תקציב נוסף להשקעות במרכזים ובפרויקטים שיפותחו במסגרתו. היקף ההשקעות של הזכיין משתנה ממרכז למרכז, אך בעקרון מסתכמת לכדי 50% מההשקעה הכוללת במרכז ובפרויקטים.

המדינה מחפשת זכיין אשר יהיו לו את הכשירויות המגוונות ללוות ולתמוך בפרויקטים להגיע לבשלות טכנולוגית ועסקית. זכיין זה צריך להיות בעל ניסיון טכנולוגי ועסקי בשוק הרלוונטי בזירה הבינלאומית, בעל יכולת מימונית ויכולת גיוס הון עבור המיזמים במרכז, בעל ניסיון תעשייתי וטכנולוגי בתחום הפעולה של המרכז ובעל זכות בשטח בו ניתן להפעיל את המרכז.

הזיכיון להפעלת המרכז יינתן לתקופה של 5 שנים.