הפועלים: "חברות הנדל"ן הן הקורבן של ועדת חודק"

קלרה צברגל, ראש חטיבת הנדל"ן בבנק, אמרה הבוקר בכנס הנדל"ן של S&P מעלות ומכון כצמן לנדל"ן כי "הקורבן של המלצות הוועדה יהיו חברות הנדל"ן - יהיה להן יותר קשה לגייס מהמערכת הבנקאית והתוצאה תהיה פחות צמיחה ופחות פיתוח". לדבריה, "יש מקום לשתף את הבנקים יותר לפני שמגישים את ההמלצות".

ועדת חודק ממליצה להקשיח את תנאי הנפקת האג"ח הקונצרניות, לרבות הפרטיות שבהן, בין היתר על ידי הצבה של רשימת אמות מידה פיננסיות שחברות מנפיקות יידרשו לעמוד בהן. בצורה כזו מקווים באוצר שאופן העמדת האשראי בשוק ההון יהיה דומה יותר לנורמות הנהוגות במערכת הבנקאית.

תחזית שלילית

לדברי צברגל, "אני לא מבינה מאיפה מגיעות ההמלצות של ועדת חודק לעניין אמות המידה הפיננסיות. ברגע שנקבעו קובננטס, סביר להניח שבמערכת הבנקאית הם יהיו קשיחים יותר והבנקים לא יכולים לאפשר שהמוסדיים יהיו לפניהם. מסקנות הוועדה יצרו מצב שחברות הנדל"ן יהפכו לקורבן, וחבל".

"המערכת הבנקאית לא משתוללת עכשיו והיא לא סגרה את הברזים גם כשהייתה ההאטה", הוסיפה צברגל, שאמרה שלא חל שינוי בשיעורי המימון לענף. לדבריה, "סביר להניח שהמערכת הבנקאית לא תוכל לתת מענה ל-25 מיליארד שקל שצריכים להיפרע בשנה הבאה, ושוק ההון יצטרך להשתתף במחזור. מבלי לנבא, כמה מהחברות שהסתמכו על מחזור החוב יקלעו לקשיים. אני רואה יותר חברות נדל"ן מגיעות להסדר ב-2010".

גם בחברת דירוג האשראי S&P מעלות נקבו היום בתחזית שלילית לענף הנדל"ן, על רקע ציפייה להמשך הירידה בערך הנכסים, סיכוני נזילות שייצרו לחץ על תזרים המזומנים יחד עם הרעה בתנאים המאקרו כלכליים. "משבר הנדל"ן לא מאחורינו", אמר גדי בארי, סמנכ"ל S&P מעלות. "הסבירות להורדת דירוג של חברות הנדל"ן שנה קדימה מאוד גבוהה".

יעל אנדורן, מנכ"לית קרנות הפנסיה הוותיקות, עמיתים העריכה שקיימת ציפייה בשוק לראות כיצד יסתיימו ההסדרים הגדולים. "ב-2010 נראה הסדרים של חברות יותר קטנות". אנדורן, שחתומה בין היתר על מתווה הסדר האג"ח המתגבש בצים, אמרה ש"צריך להתבונן בשיעורי ה-Recovery, כלומר מה יוכלו לקבל הנושים במקרה של הסדר לעומת התמורה בפירוק".

בתוך כך ציינה מנכ"לית S&P מעלות, דורית סלינגר, כי המעבר לסולם דירוג האשראי הבינלאומי צפוי לסייע לגידול בהיקפי ההשקעה של הבנקים הזרים באג"ח קונצרניות בשוק המקומי.

אריק פרץ, סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, המגבש כיום את ההמלצות לרפורמה באגרות החוב, אמר ש"לאף אחד לא היה אינטרס לשפר את המוצר שנקרא איגרת חוב". לדבריו, "יושבים שלושה-ארבעה משרדי עורכי דין בתל אביב שמייצרים תשקיף, וגם אם הגופים המוסדיים לכאורה לא רוצים לקבל איגרת דפוקה, הם אומרים להם 'אתה לא רוצה, לא צריך. יש מוסדי אחר שירצה'. מכלול העובדות מגיע לכך שאיכות המוצר שמגיע לתיקים הפנסיונים של הציבור נחותה בגלל חוסר היכולת של המוסדיים להתאחד". *