מתחילים את 2009, מדברים על 2010

העונה החדשה ב-NBA נפתחה רק הלילה, אבל בליגה הטובה בעולם מתחילים כבר להתכונן לעונה הבאה, שבה שוק השחקנים צפוי לעבור כמה טלטלות כבדות במיוחד ■ ואם הכסף קובע משהו, אז זהות האלופה הבאה כבר ידועה

הראשונים שהתלוננו על הקיץ השקט היו מערכות העיתונים. איך אפשר לקיים עונת מלפפונים סבירה ל-NBA כשאין עסקאות גדולות? במשך כמה ימים חגגו על המעבר של שאקיל אוניל - שחקן בן 37 וחצי למי ששכח - לקליבלנד. וההחתמה של בן גורדון בדטרויט עבור שכר של 55 מיליון דולר ל-5 שנים היתה הכסף הכי גדול שקבוצה הסכימה להתחייב עליו. כמות העסקאות היתה מאוד נמוכה.

כל זה כמובן סיטואציה של המצב הכלכלי הקיים. אבל בעיקר הידיעה שאת האפקט האמיתי של המצב יראו רק בעוד שנה - בקיץ 2010. זה הגיע לשיא כשקבוצות, בלי להתבייש כמעט, דיברו על כך שלאור המצב הקיים' העונה הזאת משמשת עבורן כעונת מעבר ואל תצפו מהן ליותר מדי.

לא לחינם מדברים כל הזמן על קיץ 2010. ב"שיקגו טריביון" פורסם השבוע כי הנהלת ה-NBA העבירה מסר לקבוצות שיתכוננו לכך שבקיץ הבא תקרת השכר תרד לסכום של 50.4 מיליון דולר. המשמעות: ירידה של כמעט 13% בסעיף השכר תוך עונה אחת. זה אומר עוד משהו: חזרה לרמות שכר ששולמו בליגה לפני 6 שנים.

הנגזרת מכך היא פשוטה: מי שתחתום עכשיו חוזים ארוכי טווח עם שחקנים, תהיה מחויבת לחוזים האלו, תחצה בהרבה את תקרת השכר ותשלם על כך ביוקר בעונות שאחרי זה. גם קבוצות שלא יכולות לצאת לעונה ללא מטרות, דיברו על כך. העיקרית היתה ניו יורק ניקס. במאמר פתיחת העונה של ה"דיילי ניוז" היתה הכותרת: "יוצאים לעונת 2009, העיניים כבר ב-2010". הניקס הצליחו השנה אחרי מאמצים כבדים להעמיד רמת שכר של 82 מיליון דולר - הנמוכה ביותר מזה עשר שנים. אבל ההצלחה הגדולה יותר היא העובדה שמתוך 14 שחקנים בסגל, שמונה מסיימים חוזה בקיץ 2010. הקהל שיבוא העונה לגארדן יודע שעבור חלומות כמו הגעה של לברון ג'יימס או דוויין ווייד לקבוצה ב-2010, הם ישלמו עם עונה תשיעית ברציפות אותה יסיימו הניקס במאזן שלילי.

בעונה הבאה, מתוך 435 שחקנים כ-200 שחקנים ייפלטו לשוק ויאבקו על חוזים חדשים. רוב השחקנים שיחתמו על חוזים חדשים ייאלצו לעשות את זה ברוב המקרים עבור פחות כסף.

מקצרים את הסגלים

מאחר ואי אפשר להוריד לשחקנים בשכר, קבוצות הגיעו למסקנה שיותר קל לקצר את הסגלים. סקרמנטו קינגס של עמרי כספי היא אחת מ-10 קבוצות בליגה שיפתחו את העונה עם 14 שחקנים בסגל, אחד פחות מהמקסימום המותר. ה-NBA פרסמה כי שלוש קבוצות יתחילו את העונה עם 13 שחקנים ו-7 עם 14 שחקנים. חלק מהקבוצות קיצצו במצבת הסקאוטרים ואפילו עוזרי מאמנים. הבעלים של ממפיס גריזליס, מייקל הייסלי, פיטר בקיץ את כל חמשת הסקאוטרים שעבדו במשרה מלאה. חלק מהקבוצות החלו להעסיק סקאוטרים שעובדים במקביל בקבוצות אחרות.

כמה קבוצות חתכו את סעיפי השכר שלהן באופן דרמטי. במקום שחקנים יקרים שסיימו חוזים, הובאו שחקנים צעירים או זולים מאוד. דאלאס מאבריקס וטורונטו ראפטורס ינצלו את העונה הזאת עד הסוף: הראפטורס שהלכו על תהליך בנייה של קבוצה אירופית יקרה מאוד, שהגיעה לשיא בשנה שעברה עם סעיף שכר של 95 מיליון דולר (30 מיליון דולר מעל תקרת השכר), שינו קונספט והחלו בנייה מחדש. הם חתכו את השכר ב-28%, לרמה של לפני 8 שנים. גם בדאלאס הבינו שהריצה עם קבוצה יקרה לתואר הסתיים בכישלון וירדו כמעט ב-20% בהתחייבויות השכר.

"קבוצות NBA הן עסק לכל דבר", כתב מייק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס לסוכנות הידיעות AP. "הזמנים הם קשים עכשיו ואני מצפה שהרבה - אם לא כל הקבוצות - יחזיקו פחות מ-15 שחקנים בסגל".

מי שמאוד לא אוהב את הקיצוצים בסגל הוא יו"ר ארגון השחקנים, בילי האנטר. "מה שקורה עכשיו מאוד מטריד אותנו, כי אנחנו צריכים לספק עבודה לשחקנים האלו", אומר האנטר ל-AP. "אם כל קבוצה חותכת שני שחקנים, זה אומר שהשנה מצטמצמות כ-60 משרות".

כסף שווה הצלחה?

האם הכסף הגדול הוא ערובה להצלחה? בארה"ב ככל שמתקדמות השנים המתאם בין כסף גדול לזכייה בתארים הולך ויורד, כך שייתכן וקבוצות עושות טוב בעצם החיסכון. הדוגמה הטובה ביותר ב-NBA היא כמובן סן אנטוניו ספרס, שלקחה 3 אליפויות למרות שהעמידה סגלים שסעיף השכר שלהם היה אחד הבינוניים בליגה.

במאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" מדברים ראשי הקבוצות על הקונספט שהשתנה, והשנים האחרונות הוכיחו שבאליפות זוכות קבוצות שמשלמות כסף גדול לשחקנים (לייקרס ובוסטון בשנים האחרונות היו שתיים מהקבוצות ששילמו הכי הרבה כסף). אבל לא רק לשני כוכבים, אלא לשלושה וארבעה כוכבים. אם בעבר קבוצות היו יכולות לזכות באליפות עם שני כוכבים, היום השיטה הזאת כבר לא קיימת. זכייה באליפות עם המודל של סקוטי פיפן ומייקל ג'ורדן כבר לא יכול להתקיים. בלייקרס מדברים על קבוצה שמורכבת מארבעה כוכבים יקרים יחסית - גאסול, קובי בראיינט, למאר אודם ורון ארטסט. לסלטיקס יש חמישה כוכבים כדי להתמודד על אליפות - קווין גארנט, ריי אלן, רג'ון רונדו וראשיד וואלס. לאורלנדו יש את דווייט הווארד, ראשרד לואיס, ג'מיר נלסון ו-וינס קרטר. לדאלאס יש ארבעה. לקליבלנד יש שני מגה-כוכבים: שאקיל ולברון ג'יימס, מה שכנראה שוב לא יספיק.

ולכל מי שרוצה תחזיות לעונה הנוכחית, בארה"ב כמעט כל העיתונים כבר יישרו קו: אם קובי בראיינט לא ייפצע, אין סיכוי שהלייקרס לא ייקחו אליפות.