"החשש היה שבעקבות המשבר הכלכלי מפעלי התעשייה הקיבוצית ייכנסו לסחרור של הפסדים גדולים ומתמשכים, שבעקבותיהם תתפתח מצוקת אשראי קשה. פחדנו מקריסת מערכות. בפועל הסתבר לנו שהגבנו בהתייעלות מהירה ונכונה".
כך מסביר עמוס רבין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, את התמודדות המגזר עם המשבר הכלכלי שנחת על העולם.
מסתבר שהתעשייה הקיבוצית חולקת לעצמה שבחים בצדק.
התעשייה, שמהווה כ-10% מסך התעשייה המסורתית בארץ (וכ-35% מהתעשייה המסורתית בפריפריה), הצליחה להתנהל במשבר האחרון באופן מיטבי ובלטה לחיוב על פני כלל התעשייה במדינה.
כך למשל, היא הצליחה לפטר רק 1%-1.5% מסך כל עובדיה, כשבכלל התעשייה עמדו הפיטורים על קרוב ל-7% מאז הרבעון הרביעי של 2008.
כיום מועסקים בתעשייה הקיבוצית יותר מ-40 אלף עובדים, 70% מהם בפריפריה.
בראיון מיוחד ל"גלובס", לקראת כנס התעשייה הקיבוצית שיתקיים השבוע (ה'), מספר רבין על האתגרים שניצבו בפני התעשייה הקיבוצית בתקופת המשבר, ועל האתגרים שעדיין ניצבים בפניה בשנים הקרובות.
"מסוף 2008 גרם המיתון העולמי לירידה חדה בהזמנות. היצוא הישיר ירד ב-50%. בסוף השנה אנחנו צופים שהירידה תתמתן ותעמוד על 25%, כי המצב מתחיל להתאזן", אומר רבין.
*זאת אומרת שהייתה פגיעה משמעותית ברווחיות.
"הרווחיות בהחלט נפגעה, אבל הרבה פחות מכפי שחששנו.
"בעיקר בזכות ההתייעלות של המפעלים שהקטינו מלאים, הורידו שכר, צמצמו שעות נוספות, וכשהיה צורך אף קיצרו את שבוע העבודה.
"למזלנו, הייתה גם ירידה במחירי חומרי הגלם. כך הצליחו המפעלים (בעיקר היצואנים הגדולים) להתמודד עם הירידה הדרסטית במכירות.
"כמובן שסייעה להם גם ההתחזקות של הדולר ששיפרה את הרווחיות".
אבל את האופטימיות הזאת צריך, כמובן, לקחת בעירבון מוגבל.
"אומנם התמונה היום חיובית הרבה יותר ממה שהערכנו בתחילת השנה", אומר רבין, "אבל לא צריך להסתנוור. סה"כ הייתה ירידה במכירות, ברווחיות וביצוא.
"התשובה לשאלה - האם כיוון זה ישתנה ונחזור לצמוח, תלויה מאוד בשני שווקים: האירופי-המשותף וארה"ב. יחד הם מהווים כ-80% מהיצוא של התעשייה הקיבוצית. אם שם תחול התאוששות, היא תורגש גם פה. אם לא אנחנו בבעיה, כי לפתח שווקים חדשים לוקח הרבה מאוד זמן".
אין ספק, כי זהו האתגר הגדול ביותר שניצב היום בפני התעשייה הקיבוצית.
חשוב להבהיר, כי בתעשייה המסורתית - עליה מבוססת התעשייה הקיבוצית - אין כמעט לואו-טק והיי-טק. אבל יש בה תעשייה שמשודרגת בעזרת טכנולוגיות היי-טק.
כך למשל, אפשר למצוא מפעלים רבים שעוסקים בטכנולוגיות מים, כולל מפעלים מובילים בעולם כמו נטפים ונען דן ג'יין.
גם בנושא המזון יש לתעשייה הקיבוצית בולטות, היצואניות הגדולות של מזון מעובד הן חברות כמו פריגת וטבעול.
סך הכול מקיפה התעשייה הקיבוצית כ-300 מפעלים. 40% מהם עוסקים בייצור מוצרי פלסטיק, 20% בעיבוד מזון, 20% במתכת, 14% במיכון, ו-6% הנותרים מתפזרים על תחומים שונים.
אז מה הם היעדים החשובים ביותר של התעשייה הקיבוצית בשנים הקרובות?
1. פיתוח שווקים חדשים
בעיקר בשווקים המתעוררים באסיה ובדרום-אמריקה
נושא זה חשוב בעיקר למפעלים המייצאים. כאמור, התעשייה הקיבוצית מייצאת כ-80% מתוצרתה לארה"ב ולמערב אירופה.
"האתגר הגדול הוא לפתח את השווקים החדשים שבהם צפויה עיקר הצמיחה בשנים הקרובות: אסיה (סין, הודו וסביבותיהן) ודרום-אמריקה (ברזיל ונספחיה). זה אתגר מרכזי שמצריך הרבה מאמץ, והוא לא פשוט", אומר רבין.
"משנת 2000 עד 2008 היצוא יותר משילש עצמו. בשקלים הוא גדל מ-6 מיליארד שקל ל-20 מיליארד שקל", הוא מספר ומסביר, "היקף זה כולל גם פעילות של חברות בנות, אתרי ייצור וחברות שיווק בחו"ל, שהניבו יותר מ-25% מהסכום".
*מתי התחלתם להבין שהשוק האירופי והאמריקני אינו מספיק?
"הבנה זו קיימת כבר זמן רב. אבל בשנים האחרונות גם באירופה וגם בארה"ב השווקים צמחו והתפתחו, גם השוק המזרח אירופאי היה מעניין, ולכן עיקר היצוא התמקד שם.
"אפשר היה להמשיך לגדול שם, אלמלא המשבר האחרון שגם חידד מאוד הצורך להיכנס לשווקים חדשים.
"במיוחד לשווקים שכיום מסומנים כאלה שצפויים להתפתח הכי הרבה - מזרח-אסיה ודרום-אמריקה, שהיום הייצוא אליהם נמוך מאוד".
*איך אתם נערכים לכך?
"על-ידי תוכניות שפיתחנו יחד עם מכון היצוא ומשרד התמ"ת. חדירה לשוק חדש היא דבר שצריך לבנות. חשוב לזכור, שלבנות את השוק האירופי, שהוא השוק הכי ידידותי, לקח לנו 30 שנה.
גם בשווקים החדשים צריך להבין שדברים לא ייבנו ביום אחד, במיוחד לאור התחרות הקשה והמנטליות השונה, אבל עם הזמן יבואו ההזדמנויות המתאימות".
2. חדשנות ומו"פ
נמצאים בפיגור גם אחרי אירופה וארה"ב
"זה הנושא שיאפשר לנו בעתיד כושר תחרות בשווקים החדשים. במדדים כלל עולמיים בתחום החדשנות והמו"פ בתעשייה המסורתית, אנחנו נמצאים יחסית בפיגור, גם אחרי השוק האירופי וגם אחרי ארה"ב.
"המטרה שלנו היא לקדם מאוד את הנושא הזה, ובדיוק לשם כך אף פיתחנו תוכניות עם המדען הראשי.
"כמות החברות בתעשייה הקיבוצית שנשענות היום על סיועי המדען הראשי גדולה פי-עשרה מהמצב שהיה לפני חמש-שש שנים.
"היום יש יותר מ-50 חברות קיבוציות שמסתייעות בתוכניות של המדען: בפיתוח טכנולוגיות, בפיתוח מוצרים וסלי מוצרים ועוד. התעשייה הקיבוצית נכנסה לזה חזק מאוד בשנים האחרונות. אנחנו מאמינים שזה אחד המפתחות להצלחה של חברות היום בשוק העולמי.
"הדוגמאות שעומדות לנגד עינינו הם מפעלים כמו פלסאון, פלסן, מיטרוניקס, תמה - שכולם חדשניים בתחומם, ובזכות זה מובילים את השוק"
3. שיפור כושר התחרות
ע"י התייעלות השיווק והניהול ומציאת חומרי-גלם זולים
"ברור לנו שללא שיפור תהליכים והתייעלות בתחומי השיווק והניהול הרזה, וללא מציאת חומרי גלם חסכוניים יותר, יקשה עלינו להצליח לשרוד, בעיקר עם התחרות הגוברת בגלל הצמצום בביקושים.
"נושא זה מתחדד מאוד מול בעיית שער הדולר. כשהדולר נחלש, היכולת שלנו - היצרנים המקומיים - להתחרות עם חברות אחרות שמייצרות בארה"ב - או בשווקים אחרים צמודי דולר - קטנה. מן הסתם, כי המוצרים שלנו מתייקרים לעומת המוצרים שלהם.
"כלומר, כדי לשפר את כושר התחרות עלינו לייצר מוצרים טובים יותר וחדשניים יותר, לפתח טכנולוגיות יעילות יותר, לנסות להוזיל את מחירי חומרי הגלם, ולחסוך בכוח-אדם, כך שעם אותה כמות אנשים נייצר יותר".
4. שיפור מבנה ההון
לא מושכים דיבידנדים, מזרימים הון ומכניסים שותפים
"בעשור האחרון התפתח נושא מבנה ההון בתעשייה הקיבוצית בעזרת הכנסת שותפים, הסדרי חוב והנפקות. מהלך זה אמנם מתחייב עכשיו, אבל בעתיד הוא יעזור מאוד לאפשרויות הפיתוח.
"זה קשור להסדרי החובות שהסתיימו (הסדרי הקיבוצים שנולדו בשנים 1989 ו-1996 בעקבות משבר כלכלי חמור אליו נקלעו קיבוצים רבים בשנות ה-80, מ' א'), ולהכנסת שותפים שהזרימו הון לתוך החברות; וזה קשור להנפקות שנעשו (18 מבין החברות הקיבוציות נסחרות היום בבורסת ת"א, מ' א').
"היום, למרות שאנחנו עדיין נמצאים במשבר יש אופק לצמיחה מחודשת, צריך להשקיע ולהגדיל את ההון החוזר. נדרש מבנה הון חזק. איך מייצרים מבנה הון חזק? למשל, לא מושכים דיבידנדים, הבעלים מזרימים הון לחברה, מכניסים שותפים - כל חברה בהתאם לצרכים שלה".
5. ניצול הזדמנויות
מי שיותר זריז ויותר ערני יכול לבצע קפיצות מדרגה
"המשבר האחרון יצר הזדמנויות בתחום של רכישת חברות, שהתמוטטו או שאינן מצליחות להתפתח בגלל המצב הקשה. החברות שלנו צריכות לדעת למצות את ההזדמנויות הללו, ויש כאלה שעושות את זה".
דוגמה שרבין מציג היא רכישת ארקל פלסטיק של קיבוץ בית זרע - שנקלעה להקפאת הליכים - ע"י חברת רביב רבל הבורסאית מקיבוץ רביבים.
"שתיהן פועלות בייצור חלקים לשוק הרכב הסובל מקשיים. רביב רבל, למרות המצב הקשה, הבינה שיש פה הזדמנות ורכשה את ארקל פלסטיק רכישה מלאה. "זו דוגמה קלאסית לניצול הזדמנות בתקופת משבר", מדגיש רבין.
"היום קשה לכולם בעולם, ובמצב כזה, מי שפחות קשה לו ויודע לנצל את ההזדמנויות, מי שיותר זריז ויותר ערני - יכול לבצע קפיצות מדרגה שבמצב שגרתי הרבה יותר קשה לבצע", הוא מסכם.
כתבות
ני"ע
