מצאו פשרה: משפחת עופר תזרים עוד 25 מיליון דולר לצים ותוותר על חוב של 150 מיליון דולר

(עדכונים שוטפים) החוב בסך 150 מיליון דולר ישולם לחברה לישראל במקום לחברות הפרטיות של המשפחה ■ מדובר בחוב שישולם עד לשנת 2020 ■ ניר גלעד: "אנו שמחים להודיע שהתכנית לייצוב והבראה של צים, קיבלה היום אישור סופי הנדרש להפעלתה"

החברה לישראל הגיעה לפשרה עם המוסדיים: ההצבעה צפויה לעבור. החברה תשנה את מתווה הסדר החוב של צים. לפי המתווה החדש חוב בסך 150 מיליון דולר שיש לצים כלפי חברות פרטיות של משפחת עופר ייפרע לחברה לישראל במקום לאותן חברות. נזכיר כי מדובר בחוב שנדחה לתקופה של 4 שנים לפחות והוא צפוי להיות משולם במלואו עד לשנת 2020 ובכל מקרה הוא נחות לחוב של בעלי האג"ח של צים.

למעשה, ההסדר כולל רשת ביטחון חדשה. בעוד שלפי המתווה המקורי החברה לישראל הייתה אמורה להזרים 75 מיליון דולר ומשפחת עופר 25 מיליון דולר, במתווה החדש כל אחד מהצדדים יזרים 50 מיליון דולר. הסיכום הוא כי מילניום השקעות, בעלת השליטה בחברה לישראל, מתחייבת להעמיד לצים רשת ביטחון של 50 מיליון דולר במקום 25 מיליון דולר; ושהתאגידים הקשורים לצים של משפחת עופר, שהפחיתו 150 מיליון דולר בדמי החכירה לצים והיו צריכים לקבל אותם בשנים מאוחרות יותר, יוותרו על החוב ויעבירו את הזכות עליו לחברה לישראל.

מהצבעת הקולות הפרטיים עולה כי יש רוב להצעה, אבל אלה הם קולות מועטים. המוסדיים קיבלו שהות עד מחר בצהריים. ההערכות הן כי יהיה רוב להסדר. מוקדם יותר הביעו הגופים המוסדיים שהשתתפו בהצבעה את זעמן על התנהלות החברה, שהתעקשה לאשר את ההסדר היום, ולא לחכות שיפנו לוועדות ההשקעה שלהם כדי לקבל את אישורם.

ההערכות הן כי רצונה של החברה לישראל להעביר את ההחלטה היא משום שראשיה קיבלו הסכמה עקרונית ממספיק גופים, כדי להעביר את ההחלטה, ולכן מאיצים להכריע בעניין באופן מיידי. בין הגופים שאישור ועדות ההשקעה שלהם נדרש להסכם החדש: מגדל, פסגות והראל פיא.

בפתח האסיפה אמר עו"ד צבי אפרת, המייצג את צים: "חברות קשורות לבעלי השליטה ובעלי השליטה עצמם הביעו נכונות את תרומתם להסדר ולפיכך מגדילים את השתתפותם בו".

ניר גלעד מברך על המוגמר

ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל אמר הערב במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר ההצבעה: "לאחר מסע ארוך ברחבי העולם אנו שמחים להודיע שהתכנית, כפי שגיבשנו אותה בחודשים האחרונים והוצגה מספר פעמים, לייצוב והבראה של חברת הבת צים, קיבלה היום את האישור הסופי הנדרש להפעלת התכנית. במהלך השעות האחרונות התקיימה אסיפת בעלי המניות שנדרשו לאשר את ההזרמות עליהן נדרשה החברה לישראל. אני שמח להודיע שההצבעה אושרה ברוב גדול, בתמיכה מאסיבית של הגופים השונים. אנחנו על מנת לא לעכב את כולם ואת הספירות המדויקות נשלים את הפרטים בשעות הקרובות ונפרסם בדוח מיידי. צים יוצאת היום לדרך חדשה, בה בתמיכה מאסיבית של החברה לישראל ושל הבעלים, שתרומתם לייצוב החברה והבראתה הם הרבה מעבר לתמיכה הכספית ולנסיון והידע, תמיכה שהביאה את היכולת שלנו להביא לסיום תכנית מורכבת חובקת עולם.

"אנחנו ערים לאחריות ולעומס המטלה שלקחנו על עצמנו בהשקעת העתק בהצלת החברה. אנו בטוחים כי בעקבות התנהלות החברה והשיפור בכלכלה, גם הספקנים ייאלצו להודות שמהלך זה היה ראוי ונכון".

" חשיבות צים ברמה הלאומית, הביטחונית, לעובדיה, היו נר לרגלי הבעלים שקיבל החלטה לא פשוטה להעביר מחויבויות בהיקף של 175 מיליון דולר שהיו אמורים להיות חלק ממחויבות החברה לישראל וצים לטובת החברה לישראל, ועל ידי כך לשנות את מבנה הסיכונים. ההפחתה של 150 מיליון דולר שניתנו מדמי החכירה של האניות שצים חוכרת מבעלי העניין ושהיתה אמורה להיות משולמת לבעלים, התמורה מכך במקום לבעלי העניין תועבר לחברה לישראל. הצענו שנפרוס רשת ביטחון נוספת לצים בהיקף של 100 מיליון דולר, גם פה ניאותו הבעלים לשנות את המבנה ולחלק חצי חצי עם החברה לישראל. המהלך הזה של עידן משעות הצהריים הביא לתמיכה מאסיבית של הגופים המוסדיים, שחלקם שינו הצבעתם. על ידי כך התאפשרה ההצבעה היום ברוב הנדרש".

גלעד התייחס למספר נושאים במהלך מסיבת העיתונאים שנערכה לאחר אסיפת בעלי המניות. בפתח הדברים הביע את שביעות רצונו מאישור התכנית על ידי בעלי המניות. לגבי המשך פעילותה של צים בשנים הקרובות אמר כי "אנחנו מצפים לראות ב-2011-12 חברה אחרת לחלוטין ומאמינים שלתכנית השיקום יש שיעורי הצלחה גבוהים. כמובן שהכל מותנה בפרמטר אחד - שיפור בכלכלה העולמית וכבר היום רואים סימנים של חזרה לפעילות נורמטיבית. נפגוש את גל העלייה הרבה יותר יציבים".

יחד עם זאת ציין כי "עדיין צפויות לנו שנתיים קשות והן מתומחרות בתוך תכנית ההבראה". גלעד מתח ביקורת חריפה על מעורבות המדינה למצבה של צים וציין כי "לא ביקשנו סיוע כספי מהמדינה, והמדינה כבעלת מניית הזהב הייתה חייבת להיות מודעת למצבה של צים. התנהלות המדינה באירוע צים אין בה שום תעודת כבוד והיא שונה מהתנהגות של מדינות קצת יותר גדולות כמו הגרמנים והסינגפורים שהבינו שהם לא יכולים לוותר על מוביל לאומי. אנחנו שמחים שלא נדרשנו לבקש ממנה סיוע, את הכול אנחנו עושים בכוחות עצמיים ובתמיכת הבעלים".

לגלעד גם הייתה ביקורת על החלטת הרשות לניירות ערך לגבי בעלי עניין בהצבעה. לדבריו, "העמדה של כל הנושא הזה על חודו של קול ויצירת מנגנון של ניגודי עניין לכאורה, אנחנו חושבים שהוא מאוד בעייתי, מכשלה בפני היכולת לבצע תהליכים מהירים. אבל הבגרות של המוסדיים וגם של מחזיקי האג"ח ראויה לציון".

רפי דניאלי, על חצי שנה ארוכה וייגעה, של רי סטרקט של מבנה החוב של החברה: "שינוי מבנה החוב הייתה משימה לא קלה. קיבלנו שתי אניות שיחד עם הצי הקיים יצעיד את צים קדימה להתפתחות חזרה למקום בו הייתה לפני המשבר. אין לנו ספק שנצליח לעבור את המשבר בהצלחה ולהשיג תשואה נאותה לבעלי המניות".

מה היה לפני האסיפה

על אסיפת בעלי המניות של הקבוצה, שבשליטת משפחת עופר, אמר מוקדם יותר היום אחד המוסדיים: "בעלי השליטה צריכים להכניס את היד לכיס". לאחר אספת בעלי המניות תכנס הנהלת החברה מסיבת עתונאים.

עד לשנת 2013 (טווח השנים הרלוונטי להסדר החוב של צים) אמורה צים להעביר לחברות של משפחת עופר עוד 464 מיליון דולר, בגין הסכמי רכישה וחכירה. החל משנת 2014 היא אמורה לשלם לאותן החברות סכום נוסף של 430 מיליון דולר. כלומר, סך החוב מסתכם ב-894 מיליון דולר. עד כה עמד הויתור של החברות של משפחת עופר לצים על 150 מיליון דולר. תשלום זה אמור להידחות לפחות עד לשנת 2014, ולהיות נחות גם לתשלומים למחזיקי האג"ח של החברה.

נזכיר כי ביום ראשון הייתה אמורה אסיפת בעלי המניות של החברה לישראל לאשר את ההזרמה לצים, אולם בחברה לישראל הבינו כנראה שההצבעה הולכת ליפול, והחליטו לדחות את ההצבעה ביומיים. ככל הידוע, גם הניסיונות ביומיים האחרונים, בראשן להביא לכך שקולות כלל ביטוח, שהיא בעד ההזרמה, ייספרו בהצבעה לא צלחו. לכן משהבינו בחברה לישראל שההצבעה לא צפויה לעבור, הם מנסים למצוא פשרה, שבה יאשרו המוסדיים את ההזרמה לצים.

בנוסף, שלח מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, מכתב חריף להנהלת פועלים סהר שהוציאה בשבוע שעבר המלצה למוסדיים להתנגד להצעה. בחברה לישראל רתחו על העבודה. במכתב קרא גלעד להנהלת פועלים סהר לשנות את החלטתה, אולם בפועלים סהר הסבירו כי אין כוונה לשנות את מסקנות העבודה.

33