גאידמק מסביר מדוע עזב את ישראל: איני חוזר לארץ בשל מום קשה שהתגלה בליבי

בתגובה לעיקול שהוטל על נכסי בנו אלכסנדר בסכסוך עם האחים ויליגר טוען המיליארדר: לא נמלטתי מהארץ כדי להתחמק מחובות - בשל מצבי הרפואי עליי להימנע מטיסות ארוכות ולהיות במעקב רפואי כל 10 ימים

ארקדי גאידמק מספק לראשונה הסבר לעזיבתו את הארץ בדצמבר אשתקד. המיליארדר היהודי-רוסי מכחיש את הטענה לפיה נמלט מהארץ כדי להתחמק מתשלום חובותיו. לטענתו, הסיבה האמיתית לכך שהוא שוהה ברוסיה בימים אלה הינה מצבו הרפואי הקשה, בעקבות מום שהתגלה בליבו ואינו מאפשר לו לטוס לארץ. "בנסיבות אלה לא ניתן עוד לומר כי גאידמק 'נמלט' מהארץ", טוען המיליארדר.

גאידמק מעלה טענות אלה במסגרת תגובתו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבקשה של בנו, אלכסנדר גאידמק, לבטל את צווי העיקול שניתנו במעמד צד אחד על נכסים הרשומים על שמו (זכויות במקרקעין בהרצליה ובתל-אביב). הצווים הוצאו במסגרת תביעה שהגישה חברת יוסי וילי ניהול והשקעות שבבעלות האחים יוסי וצבי ויליגר נגד גאידמק האב בגין אי-פירעון הלוואה.

לדברי גאידמק, נסיבות מושבו ברוסיה הינן מצערות ביותר, והוא סובל ממום משולב בליבו, ובשל מצבו הרפואי עליו להימנע מנסיעות וטיסות ארוכות. כמו כן, עליו להיות במעקב דינמי כל 10 ימים במשטר ביתי למחצה. גאידמק מצרף גם חוות-דעת רפואית של רופאו, פרופ' בוזיאשווילי, המעידה על מצבו הרפואי של ושנחתמה על-ידו, לאחר שבדק את גאידמק באופן אישי.

יכולת פירעון

גאידמק מציין כי בשל מצבו הרפואי נערכה בימים האחרונים חקירתו ברוסיה, במסגרת הבוררות שהתנהלה בפני הבורר, עו"ד עמי אוסנת, בסכסוך בינו לבין אורי שני אשר הסתיים בפשרה. לדבריו, ברור כי אם היה בריא - הבורר לא היה מטריח עצמו לרוסיה לקיום הבוררות, ואף לא היה נענה לבקשתו לקיים את דיון ההוכחות ברוסיה.

גאידמק מבקש מבית המשםט לבטל את הצו שהרחיב את העיקול גם על נכסי בנו, בטענה כי אין לו כל קשר עם נכסים אלה. לטענתו, מדובר ברכוש של בנו שנרכש על-ידו באופן פרטי ועצמאי, ולאחים ויליגר אין כל עילת תביעה נגדו.

גאידמק מציין עוד כי לאור הסכמי הפשרה שהשיג בסכסוכים עם צבי ורותי ויליגר ועם אורי שני, הרי ממילא הנכסים - שכבר מעוקלים במסגרת סכסוכים אלה ממארס 2009 - מספיקים לצורך אבטחת פירעון החוב כלפי האחים ויליגר. בנוסף, לדבריו, הסכמי הפשרה מעידים על יכולתו הכלכלית לפרוע את התחייבויותיו הכספיות.

הלוואה דרקונית

הרקע לסכסוך בין גאידמק לאחים ויליגר נעוץ בעסקה, בה רכש גאידמק ב-2007 מהאחים ויליגר את מניות השליטה בוויליפוד תמורת כ-171 מיליון שקל. באוגוסט 2008 העניקה משפחת ויליגר הלוואה בסך 76 מיליון שקל לגאידמק, ולאחר שלא הצליח להחזיר את החוב, החלו לממש את נכסיו לפי ההסכם.

האחים הגישו נגד גאידמק תביעה בסך 8 מיליון שקל בטענה לאי-פירעון ההלוואה, וגאידמק טען בתגובה כי האחים ויליגר ניצלו את מצוקתו כשהחתימו אותו על הסכמי הלוואה דרקוניים, שכללו ריבית נשך לא חוקית ובטוחות שיאפשרו להם מימוש מהיר בלא פיקוח שיפוטי.

בנוסף הגיש גאידמק תביעה שכנגד בסך 50 מיליון שקל נגד האחים ויליגר, בטענה כי גרמו לו לאבד ללא כל צידוק את שליטתו דה-פקטו בחברות ויליפוד, גילאון השקעות ואמריס. גאידמק טען כי האחים ויליגר הם אלה שהפרו את הסכם ההלוואה עמו, כאשר ביקשו להשתלט שלא כדין על נכסיו.

לדבריו, כתוצאה ממעשיהם נוצרה דעה רווחת בציבור כי הוא אינו עומד בהתחייבויותיו וכי הוא אדם אמיד שירד מנכסיו, וכדאי להימנע מעשיית עסקים עימו. (ת.א. 1308/09).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988