אלי יונס: "בואו נודה בעובדה - אף אחד לא משלם הרבה כסף על עמלות"

גלובס tv מנכ"ל מזרחי טפחות: "מי שהשקיע את הפנסיה במז' אירופה זה לא לבייב אלא המוסדיים" ■ "תרבות ניהול הסיכונים במערכת הפיננסית שונה באופן דרמטי בין הבנקים למוסדיים" ■ שי טלמון: "אין ארוחות חינם; לא רוצים סיכון? תשקיעו באג"ח ממשלתיות ותקבלו פחות תשואה"

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס, תקף היום (ד') במסגרת כנס החשב-הכללי השנתי של משרד האוצר, את הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של ציבור החוסכים בישראל על רקע העלייה ברמת הסיכון, כדבריו, שנטלו על עצמם המוסדיים, מה שבא לידי ביטוי בגל הסדרי החוב במשק.

כידוע, המשבר הכלכלי הורגש בישראל בעיקר בשוק האג"ח שהשפיע על האפיק הפנסיוני של החוסכים. לא מעט ביקורת הופנתה כלפי רפורמת בכר, במסגרתה הועברו קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לחברות הביטוח, מה שהביא לא רק לעלייה בדמי הניהול אלא גם, כך טוענים רבים, לגידול ברמת הסיכון של השקעות כספי הפנסיה וראייה לכך היא גל הסדרי החוב במשק. יונס, כאמור, תקף את המוסדיים באומרו שהם אחראים לסיכון כספי הפנסיה של החוסכים בישראל.

"תרבות ניהול הסיכונים במערכת הפיננסית שונה באופן דרמטי בין מה שקורה בבנקים ובין הגופים המוסדיים", אמר יונס. "מי שהשקיע את כספי הפנסיה במזרח אירופה זה לא לב לבייב אלא המוסדיים. אי אפשר לומר על המוסדיים: 'איזה גיבורים, הם הצליחו להשיג חלק מהכסף בחזרה'".

כהרגלו במעמדים מסוג זה, העלה יונס לא מעט חיוכים על פני הנוכחים בקהל כאשר שילב הומור בדבריו. "אני אתחיל לדבר ואתם תגידו לי מתי להפסיד", פתח יונס את נאומו וזכה בצחוק הקהל. בהמשך הוא התלוצץ על כוונת המדינה למכור את החזקותיה בבנקים לאומי ודיסקונט, פנה לחשכ"ל שוקי אורן ואמר: "שוקי, אני לא מבין למה אתם מתרוצצים. אני כאן, יש לי כסף אני מוכן לסגור את העסקה עכשיו".

יונס קרא לשילוב מוגבר של בנקים זרים בישראל והביע צער על כך שלא קיימת כאן בכלל פעילות קמעונאית של בנקים זרים.

"השוק מצוי בשליטה של 2 בנקים", אמר יונס והתכוון לבנק הפועלים ובנק לאומי. "אנחנו במזרחי טפחות הרחבנו את נתח השוק שלנו ב-5 השנים האחרונות מ-8.5% ל-14.5%, כאשר בניכוי בנק יהב אנו עומדים על 12.5%. זה נתון מצוין אך הוא לא מורגש. בנק הפועלים הרגיש שהוא איבד נתח שוק? בנק דיסקונט הרגיש שהוא איבד נתח שוק? לא".

יונס ציין כי התשתיות של הבנק שבראשו הוא עומד זהות לתשתיות של הבנקים הגדולים, והצהיר כי "אנחנו רוצים להיות שווי משקל מבחינה מאזנית לשני הבנקים הגדולים". הוא הדגיש כי העמלות שגובים הבנקים הן לא הסיבה למעבר של לקוחות: "בואו נודה בעובדה - אף אחד מכם לא משלם הרבה כסף על עמלות. העמלות הן לא הסוגיה כאן. השאלה היא איזה שירות אתה מקבל תמורת העמלות".

שי טלמון: "אין ארוחות חינם; לא רוצים סיכון? תשקיעו באג"ח ממשלתיות"

שי טלמון, מנכ"ל כלל ביטוח שבד"כ מתרחק מהתקשורת, דיבר היום בכנס החשכ"ל ודבריו זכו לתשומת לב רבה, במיוחד על רקע גל הסדרי החוב במשק, ובראשם מתווה ההסדר עם אפריקה ישראל שהושג בשבוע שעבר בין המוסדיים והנהלת אפריקה. על רקע הביקורת המוטחת כלפי המוסדיים בדבר העלאת רמת הסיכון לכאורה של השקעת כספי החוסכים, קיבל טלמון הזדמנות להשיב למבקרים. והוא השיב.

תחילה, טלמון הדגיש כי ועדת בכר לא גרמה לבדה לצמיחה בשוק האשראי החוץ בנקאי. "זה מיתוס", הוא אמר, וציין 2 מהלכים בהם נקט משרד האוצר בתחילת העשור: הוא הסיר את המגבלות שהוטלו על המוסדיים בכל הקשור להשקעות בחו"ל, וכן הוא יצא בהדרגה מסבסוד קרנות הפנסיה, סבסוד שנעשה באמצעות הנפקת אגרות חוב בריביות של 5% ויותר.

"מבחינת המוסדיים, הוסרו המגבלות", אמר טלמון. "אז מה עושים? אולי היה ראוי להשקיע בנכסים סולידיים. אך הנכסים הסולידיים לא נתנו שיעורי תשואה מתקבלים על הדעת של 4%-5% ריאליים על פני זמן. אם המוסדיים היו משקיעים באפיקים סולידיים, הם היו צריכים לקצץ מדי שנה בזכויות העמיתים".

כאשר מולו יושב אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות שרק דקות לפני כן ביקר את הגופים המוסדיים ורמז כי הם נוטלים סיכונים גבוהים יותר מאשר הבנקים ובכך מסכנים את מסכנים את כספי החוסכים, שיגר טלמון עקיצה לעבר הבנקים ואמר כי הם עצמם נטלו סיכונים גבוהים ב-2007, כאשר ועדת בכר יצאה לדרך וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות עברו מידיהם לידי המוסדיים.

"אני יכול לומר, ובזהירות רבה, שכשהקופות עברו מהבנקים למוסדיים - החשיפה של קופות הגמל הייתה חשיפה לנכסי סיכון של מניות ואג"ח קונצרניות בהיקפים משמעותיים; והם נוהלו במערכת הבנקאית", אמר טלמון. "אין ארוחות חינם. לא רוצים לסכן את הכסף? שישקיעו את הכספים באג"ח ממשלתיות ויקבלו פחות תשואה. יש שקיפות מלאה של הגופים המוסדיים וכל התהליך הזה מוביל גם לתחרות ביניהם - ולוקחים סיכונים".

טלמון לא התחמק מהביקורת ולא חסך גם בהלקאה עצמית. הוא הודה כי "אף אחד מהמוסדיים לא היה מוכן לשוק יורד", והדגיש כי בעוד שהבנקים היו עתירי ניסיון וידעו לטפל בחובות בעייתיים, "אצל המוסדיים זה לא היה קיים ורק ב-2008 התחילו לפתח פתרונות".

אך בתום שלב ההלקאה העצמית, טלמון סיפק מספרים להוכחת טענתו שניהול הסיכונים של הגופים המוסדיים אינו נופל מזה של הבנקים: "היקף הבעיה של סך החובות הבעייתיים מסך האשראי הוא 7%, התקופה היום קשה ולכן המספר גבוה. כאשר משווים זאת למדינות אחרות בעולם ואפילו למערכת הבנקאית כאן בארץ - המספרים סבירים לחלוטין, שכן שיעורי החובות הבעייתיים של הבנקים הם מעל 10%. לכן, 7% זה מספר סביר לתקופה זו".

"אני לא מבין איך אנחנו מחלקים מדליות לעצמנו", אמר יונס בהתייחסו לטענות שיצאנו מהמשבר. "מי שחושב שהמשבר חלף חייב להבין שהתלות שלנו בשווקים הגלובליים היא דרמטית ומוחלטת. יותר מ-40% מהתמ"ג שלנו בא מייצוא. כל זעזוע מחוץ לישראל משפיע על הגופים הפיננסיים בישראל. אנחנו חיים בתוך העולם הגלובלי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988