בנק ישראל הגיש היום (ד') את דו"ח האינפלציה לרבעון השלישי של 2009 לממשלה, לכנסת ולציבור. הדו"ח הוכן בפורום המוניטרי הבכיר של בנק ישראל בראשות הנגיד סטנלי פישר.
הבנק מסר כי תחזית הצמיחה ב-2009 היא 0% ו-2.5% ב-2010. תחזית האבטלה ל-2009 היא 8.1% לעומת תחזית ל-8.5%.
"העודף בחשבון השוטף והלחצים להיחלשות הדולר בעולם צפויים לחזק את השקל", אומר הבנק. ב-2009 צפוי בחשבון השוטף עודף של 7.3 מיליארד דולר לעומת 1.6 מיליארד ב-2008.
מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות ברבעון השלישי חיזקו את תמונת התפנית המהירה והחדה שהתחוללה בסביבה הכלכלית והפיננסית בישראל.
"ברבעון האחרון של 2008 ובתחילת 2009 היינו עדים לירידות משמעותיות של היצוא והתוצר, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, לירידות של מדד המחירים לצרכן ולצניחת שעריהן של המניות ושל חלק מאיגרות החוב הקונצרניות; כן אופיינה תקופה זו בצפי להעמקת המשבר, ובכלל זה תחזיות להרעה נוספת במצב הכלכלי".
בבנק מציינים כי שיעור האינפלציה הצפוי ל-2009 היה מתחת ליעד ואפילו שלילי. "בסוף הרבעון הראשון של השנה החל המצב להשתנות בהדרגה: התפנית החלה בהתאוששות של השווקים הפיננסיים במארס - הן עליות שערים והן חידוש של ההנפקות הפרטיות. בהמשך, ברבעון השני, התאוששה הפעילות הכלכלית, ושיעור האינפלציה עלה אף מעֵבר לגבול העליון של היעד".
התפנית
מהבנק מציינים מספר נתונים שימחישו את התפנית: מדד המחירים לצרכן עלה ברבעון הנסקר ב-1.3% שהם 5.2% במונחים שנתיים, אך בין אפריל לאוגוסט הוא עלה בכמעט 9% אחוזים במונחים שנתיים. עליות מחירים חדות אלו נבעו בעיקר מאמצעי מדיניות חד-פעמיים שנקטה הממשלה
התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעונים - האחרון של 2008 והראשון של 2009 ב-2.5% לעומת רמתו ברבעון השלישי של 2008 - אולם ברבעון השני של השנה התחדשה הצמיחה במשק, וזאת בשיעור שנתי של אחוז אחד.
התפנית החדה ביותר הייתה בשווקים הפיננסיים: מאוגוסט 2008 עד סוף פברואר 2009 ירד מדד ת"א 100 ביותר משליש, ומדד תל-בונד 60 ירד ביותר מ-12%. מאז תחילת ההתאוששות, במארס 2009, שבו מדדים אלו ועלו, ולאחרונה רמותיהם גבוהות מאלו של ערב החרפת המשבר, בספטמבר 2008.
"בתחום הפיסקלי", נכתב בדו"ח, "הערכות הגירעון התקציבי ל-2009 הגיעו לכ-6% תוצר ברבעון הראשון של השנה, וזאת לאור ההערכה שצמיחה שלילית תוביל לירידה ניכרת בגביית המסים ולגידולן של הוצאות הקשורות למערכת המייצבים האוטומטיים, כגון תשלומים לדמי אבטלה".
"כן נערכו הרשויות לאפשרות - שלא התממשה - של תמיכה במערכת הפיננסית במקרה הצורך, בדומה לנעשה במדינות רבות אחרות. עד לסיום התקופה הנסקרת ההערכות הן כי הגירעון התקציבי יהיה נמוך מהתחזיות הקודמות, וכי המערכת הפיננסית יציבה".
פעולות בנק ישראל
בדו"ח מצוין כי עם החרפת המשבר בסוף שנת 2008 ותחילת 2009 נקט הבנק מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד והמשיך בכך ברבעון השני של 2009. במהלך הרבעון השלישי החל הבנק להפחית את ההרחבה המוניטרית בהדרגה באמצעות שלושה כלים:
1) לאחר שהוריד את הריבית על מקורותיו במהירות ברבעון האחרון של 2008 ובתחילת 2009 - מ-4.25% בספטמבר 2008 ל-0.5% באפריל 2009 - העלה הבנק את שיעור הריבית לספטמבר ל-0.75% . עם זאת שיעורה הנוכחי של הריבית עדיין נמוך, במיוחד בהתחשב בשיפור בתנאי המשק, כדי להמשיך ולתמוך בהתאוששות, שטרם מוצתה.
2) השינוי בהערכות לגבי צמיחת התוצר והיצוא במהלך הרביע הנסקר הניע את הבנק לשנות את מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח. כשהחלה פעילות זו, במארס 2008, מטרתה הייתה להגדיל את יתרות המט"ח, שהיו אז ברמה נמוכה, בהשוואה בין-לאומית, ולנוכח התגברות הסיכונים על רקע המשבר. עם החרפת המשבר, ולאחר השגת היעד המוצהר של היתרות, המשיך הבנק ברכישה יומית קבועה של 100 מיליוני דולרים, וכך גדלו יתרות המט"ח מכ-28 מיליארדי דולרים בפברואר 2008 לכ-58 מיליארדים באוגוסט 2009. בימים הראשונים של אוגוסט סיים הבנק בהדרגה את המדיניות של רכישת סכום יומי קבוע של דולרים, והחליף אותה במדיניות של התערבות בשווקים במקרים של תנועות חריגות בשער החליפין שאינן עולות בקנה אחד עם התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק.
3) באוגוסט 2009 הפסיק הבנק את פעילותו בשוק האג"ח הממשלתיות מדיניות שנקט במטרה להוריד את שיעורי הריבית, לטווחים הבינוני והארוך. ברכישות האג"ח החל הבנק בפברואר 2009, אז הודיע על תוכניתו לרכישה יומית של אג"ח בסכום של כ-200 מיליוני שקל ליום, עד לצבירת סכום שבין 15 ל-20 מיליוני שקלים. באוגוסט הגיע ליעד זה, בהתאם לתוכנית, וסיים את הרכישות.
מהדו"ח עולה כי השינוי מציב בפני המדיניות המוניטרית אתגר חדש - לאזן בין השאיפה לתמוך בהתאוששות הריאלית, שהיא עדיין שברירית, לבין שיקולים של יציבות מחירים ויציבות פיננסית, לנוכח סימנים לעלייה של מחירי הסחורות, השירותים והנכסים - במיוחד של הדיור.
ההחלטות על גובה הריבית וההתערבות בשוק המט"ח יתקבלו על רקע הערכות שוטפות של מגמות מנוגדות אלו, במטרה לעמוד ביעד האינפלציה תוך המשך התמיכה בהתאוששות הפעילות הריאלית וביציבות הפיננסית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
