חשיפה: בטר פלייס תכניס 500 מ' ד' בשנה ממיזם הרכב החשמלי בישראל

דו"ח בינלאומי של דויטשה בנק: ההכנסות השנתיות - מ-2016, מכ-110 אלף מנויים ■ עד סוף 2016 תחזיק בטר פלייס בכ-5% ממצבת כלי הרכב של ישראל ■ המסקנה: עיקר הרווחיות יגיע מפער הארביטראז' בין מחיר רכישת החשמל למחירי הדלק

חברת בטר פלייס (Better Place) תצטרך להשקיע כ-1.1 מיליארד דולר ב-6 השנים הקרובות ברכישת סוללות ובהקמת תשתית טעינה והחלפת סוללות בשוק הישראלי בלבד. כך עולה מדו"ח מחקר בינלאומי בנושא הרכב החשמלי, שפרסם אתמול "דויטשה בנק".

כלכלני הבנק בחנו בשנה האחרונה לעומק את תוכניותיה העסקיות ואת המודל הכלכלי של "בטר פלייס", שכולל השקעה הונית (רכישת הסוללות), "נעילת" עלויות האנרגיה באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם ספקיות חשמל וגבייה מהלקוח באמצעות חיוב חשבונות מנויים.

מסקנת המחקר היא, שעיקר הרווחיות של המודל תגיע מפערי ארביטראז' בין מחיר הרכישה הסיטונאי של החשמל לבין מחירי הדלק. להערכת הבנק ככל שיעלו מחירי הדלק בעולם, וככל שיגדלו ההטבות הממשלתיות על רכב נטול פליטה, יגדלו פערי הארביטראז' ותגדל האטרקטיביות של המודל העסקי של בטר פלייס.

להערכת כלכלני הבנק, המודל של "בטר פלייס" עשוי להיות כלכלי אפילו ללא סיוע ממשלתי אולם בעיקר אזורים מסוימים בעולם, שבהם יש נסיעות ארוכות יחסית ומחירי דלק גבוהים.
על פי נתוני הבנק, שמבוססים בין השאר על הערכות "בטר פלייס", עשויה החברה להחזיק עד סוף 2016 כ-5% עד ממצבת כלי הרכב של ישראל, שהם כ-110 אלף כלי רכב חשמליים.

תחשיב זה מבוסס על קצב הצטרפות שנתי צומח של בין 14 אלף ל-30 אלף מנויים בכל שנה, בין השנים 2012 ל-2016. להערכת המחקר, אם יושג היעד, ובהינתן הכנסות שנתיות של כ-4,250 דולר למנוי, יסתכמו הכנסות "בטר פלייס" בכ-500 מיליון דולר בשנה בסוף 2016.

כלכלני הבנק מעריכים כי עיקר ההשקעה של החברה תהיה השקעה הונית ברכישת הסוללות וכי שיעור הרווחיות של החברה לפני מס (EBITA) ברבעון האחרון של 2016 יעמוד על כ-40.8%.

המחקר מעריך את העלות המעשית של כל "מייל" נסיעה ברכב חשמלי טיפוסי ב-2.5 סנט בלבד, בהינתן טווח נסיעה של כ-4 מייל לקילוואט שעה ומחיר גלובאלי ממוצע של כ-10 סנט לקילוואט-שעה. על בסיס נתונים אלה מעריך המחקר כי למודל של "בטר פלייס" יש בישראל מרווח EBITDA פוטנציאלי של 60% ותשואה להון של 35%. על פי הערכת המחקר בשווקים הראשונים, אליהם תיכנס בטר פלייס, ההכנסות והמרווחים יפגינו עליה חדה בשנים הראשונות.

כלכלני דויטשה בנק לא מציינים זאת במפורש, אולם התחשיב מבוסס ככל הנראה על הנחת מוצא, ש"בטר פלייס" תהיה הספקית היחידה בישראל באותה תקופה וכי לא ניתן יהיה לבצע את טעינת כלי הרכב שלה מרשת החשמל הביתית אלא רק באמצעות עמדות הטעינה והרשת הייעודית של החברה.

שוק הציים בישראל: מתאים במיוחד למודל

המחקר מציין כי לשוק הרכב הישראלי יש מאפיינים ייחודיים, שהופכים אותו מתאים במיוחד לשמש בתור "פיילוט" להשקת רכב חשמלי ותשתית טעינה. בין השאר מציינים בבנק כי "זהו שוק קטן יחסית, עם ריכוזי אוכלוסין צפופים, מחירי דלק גובהים ונכונות רבה לתמיכה ממשלתית ברכב חשמלי".

המחקר מציין כנקודת יתרון את העובדה, שכ-50% עד 60% מכלל רכישות הרכב בישראל הן רכישות של ציים, שכלי הרכב שלהם מתאפיינים בקילומטראז' שנתי גבוה יחסית ומשרתים עובדים "שמשתמשים בכלי הרכב הצמודים בצורה לא פרופורציונאלית בשל העדר הבעלות (ליסינג) ותשלום ההוצאות על ידי המעביד". בנוסף ההערכה היא, שהמעבידים ישתמשו ברכב חשמלי כדי להפחית סיכוני עלויות כתוצאה ממחירי הדלק הבלתי יציבים בעולם.

הוצאות: 750 דולר לעמדת טעינה

ביחס למודל "החלפת הסוללות" של בטר פלייס מציין המחקר כי מדובר במודל "ייחודי אך שנוי במחלוקת", שיתרונו העיקרי הוא הפחתת "חרדת טווח הנסיעה" של הלקוחות.
בסעיף ההוצאות, מבוססים תחשיבי המחקר על הנחה כי מחירי הסוללות המתוחכמות לרכב חשמלי יפחתו בהדרגה מכ-14 אלף דולר ליחידה כיום ועד כ-9,500 דולר ב-2015. בנוסף יחול פחת הדרגתי של הסוללות לאורך 8 שנים ויהיה צורך ברכישת לפחות 12 סוללות "רזרביות" עבור כל תחנת הטענת סוללות כדי להבטיח זמינות מיידית.

המחקר מעריך כי "בטר פלייס" תשקיע בשלב הראשון כ-25 מיליון דולר ב-50 "תחנות החלפה מהירה" לסוללות, שיכסו את כל רשת הכבישים המרכזיים בישראל וכי עד סוף 2011 תפרוש 77 אלף נקודות טעינה בישראל, בעלות של כ-750 דולר ליחידה.