אללה אכבר, צעק הפסיכיאטר הצבאי לפני הקטל בטקסס

אללה אכבר, צעק הפסיכיאטר הצבאי לפני הקטל בבסיס בטקסס ■ גורם רשמי בכיר בוושינגטון: השלטונות אינם מוציאים מכלל אפשרות שנידאל חסאן פעל בשליחות ארגון "רדיקלי" ■ עדות: הקב"ן, ממוצא פלסטיני, מסר את כל רהיטיו ועותקים של הקוראן לשכניו, לפני הירי ■ אמר פעם: "אנשים צריכים לחגור חגורות נפץ ולצאת לטימס סקווייר"

"אללה אכבר", צעק הפסיכיאטר הצבאי נידאל מאליק חסאן, לפני שפתח בירי שיטתי לעבר חיילים ואזרחים בבסיס פורט-הוד בטקסס, אמש (ה'). חסן, ממוצא פלסטיני ומוסלי אדוק, חשוד שרצח 13 אנשים ופצע 31 בעת שהקרבנות ניצבו בתור באולם סגור כדי לקבל זריקות חיסון ולעבור בדיקות עיניים לקראת צאתם לשירות בעיראק. עדי ראיה אומרים כי הוא היה קר רוח וביצע את הטבח באופן שיטתי ומחושב.

מתרבים הסימנים, שהקטל נשא אופי ג'יהאדיסטי, אם כי מפקדים בפורט-הוד ופקידי ממשל בוושינגטון נמנעים בשלב זה מלהגדיר בפומבי את הרצח ההמוני בבסיס כאירוע טרור.

חיילים שהיו עדים לטבח דיווחו שחסאן צעק "אללה אכבר" לפני הקטל, אך מפקד הבסיס, לויטננט גנראל רוברט קון, טרם אישר זאת רשמית. במסיבת עיתונאים אמר קון, כי בעוד שאינו יכול להוציא מכלל אפשרות שהרצח היה בעל אופי טרוריסטי, הנתונים הזמינים עתה אינם מצביעים על כך.

אולם גורם רשמי בכיר בוושינגטון, שצוטט היום בערוץ החדשות של פוקס, אמר כי השלטונות אינם מוציאים מכלל אפשרות שחסאן פעל בשליחות ארגון "רדיקלי", שבשמו לא נקב. הגורם לא אמר האם יש ברשותו מידע חדש שמאשש את הדברים.

תחנת טלוויזיה בעיר ווייקו, ליד פורט-הוד, דיווחה היום שחסאן מסר את כל רהיטיו וכן עותקים של הקוראן לשכניו בבסיס לפני הירי.

חסאן, בן 39, נולד בעיר רואנוק, בהרי בלו-רידג' בווירג'יניה, למהגרים פלסטיניים ילידי עיירה קטנה ליד ירושלים. אחד משני אחיו חי בירושלים.

בניגוד לידיעות הראשוניות, חסאן לא נהרג בחילופי אש עם החיילים שירה לעברם. הוא נפצע מארבע יריות שירתה לעברו חיילת, אך נותר בחיים. הוא עצור עתה בבית-חולים צבאי. לפי דיווחים מעודכנים הוא חסר הכרה ומחובר למנגנון הנשמה. כמה שעות לאחר הקטל תיאר מפקד הבסיס את מצבו של הקב"ן כ"יציב". אחר כך אמר: "מותו (של חסאן) אינו ממשמש ובא". הגנראל ציין, כי חסאן "אינו מדבר עתה עם החוקרים".

גדל וחונך בארה"ב

חסאן גדל וחונך בארה"ב ובשלב זה אין כל מידע שהיו לו קשרים עם גורמים ערביים. הוא למד בבית-ספר תיכון בווירג'יניה ולאחר הלימודים התגייס לצבא, למרות התנגדות הוריו. הוא למד במכללה ובבית-ספר לרפואה על חשבון הצבא, התמחה בפסיכיאטריה, ושירת בבית-החולים הצבאי וולטר ריד, בוושינגטון

במסמכים אישיים בתיקו האישי, הוא לא פירט את השתייכותו הדתית או את העדפתו לדת זו או אחרת, אך דודן שלו אמר לניו יורק טיימס כי חסאן הוא מוסלמי אדוק. הוא נהג להתפלל במסגד בפרבר של וושינגטון, לפני שהוצב בטקסאס, אם כי הוא מעולם לא הביע דעות אנטי-אמריקניות.

אבל אנשי צבא שהכירו את חסאן במהלך שירותו בפורט-הוד מספרים סיפור אחר. קולונל בדימוס, טרי לי, אמר לפוקס, כי חסאן הביע תקווה שהנשיא אובמה יחליט להוציא את הכוחות האמריקניים מעיראק ומאפגניסטאן והתווכח לעיתים קרובות עם עמיתיו על צדקת המלחמות בשתי החזיתות. לי תיאר את התבטאויות חסאן בנושאים אלה כ"חריגות".

לדבריו, אמר חסאן, "אנו לא צריכים להיות שם". ובהזדמנות אחרת: "למוסלמים יש זכות לתקוף אמריקנים. המוסלמים צריכים לקום ולהילחם באלה שתוקפים אותם". לי סיפר עוד, כי חסאן אמר פעם, ש"ייתכן שאנשים צריכים לחגור חגורות נפץ על גופם ולצאת לטיימס סקווייר".

הקב"ן הביע שמחה כאשר שמע על רציחתם של שני חיילים אמריקניים במרכז גיוס בליטל-רוק, ארקנסו, ביוני השנה. "זה מה שמוסלמים צריכים לעשות", אמר, לדברי אנשים ששמעו אותו.

דודנו סיפר, שחסאן נחרד מהאפשרות שיישלח לעיראק או באפגניסטאן, לאחר שהצבא הודיע לו כבר לפני שנים שעליו להתכונן להצבה בחזית. עוד קודם לכן, היו לו מחשבות שניות על שירותו הצבאי, לאחר שחיילים הציקו לו בגלל היותו מוסלמי. אבל לאחר שטיפל בעשרות חיילים שסבלו מהלם קרב ומבעיות נפשיות אחרות בעקבות שירות באחת משתי החזיתות, חסאן ידע מה מצפה לו בעיראק או באפגניסטאן.

"הוא היה מבועת מעצם הרעיון שיישלח לשירות קרבי", אמר הדודן. "הוא עשה כל מה שהיה אפשר לעשות, כדי לחמוק מהחזית". לפני כמה שנים הוא שכר עורך-דין שבדק אפשרויות חוקיות לשחרר את מרשו מהצבא לפני תום חוזהו, מפני שסבל הטרדות בגלל היותו מוסלמי. אך עורך-הדין מצא, כי גם אם יחזיר חסאן לצבא את הכספים שהושקעו בלימודיו האקדמאיים, הוא לא ישוחרר.

קודם לכן היו ידיעות, שאף.בי.איי. היה מודע לכמה פוסטים באינטרנט שעליהם היה חתום מישהו שהציג עצמו כנידאל חסאן. הפוסטים עסקו בפיגועי התאבדות והציגו אותם באור חיובי. באחד הפוסטים מצא נידאל חסאן קווי דמיון בין עוז רוחו של חייל שמטיל את עצמו על רימון כדי להציל את חבריו, לבין מחבלים מתאבדים שמקריבים את עצמם כדי להגן על מוסלמים.

"אם מחבל מוסלמי יכול להרוג 100 חיילי אויב לאחר שהצליח להפתיע אותם, זה ייחשב כניצחון אסטרטגי", כתב נידאל חסאן. מכל מקום, האף.בי.איי לא הצליח לוודא, שכותב הפוסטים הוא אכן אתו נידאל מאליק חסאן שחשוד בביצוע הרצח ההמוני.

בינתים מתחילות להישמע ביקורות כיצד לא זיהתה מערכת הסינון של הצבא את הסימנים שחסאן היה למעשה פצצה מהלכת. סביר להניח, שהקטל יתן דחיפה לבדק בית יסודי במערכת שאמורה לעקוב אחר סימנים מעוררי חשד אצל חיילים.