הנפקת חברות
ביומד בבורסה בתל-אביב נחשבת לרוב כאירוע של גיוס ולא של
אקזיט. שוק ההון הישראלי, כך לפי התפיסה, לא תורם נזילות גבוהה ולא מאפשר שווי של מאות מיליוני דולרים לחברות הביומד הצעירות. זה יגיע, לרוב, רק עם מכירת החברה, רישום שלה גם בבורסה בחו"ל, או אם תחול אצלה התפתחות משמעותית כמו עסקת מסחור.
כלל אצבע נוסף שידוע בשוק ההון הוא, שקרנות ההון סיכון הנפיקו בבורסה חברות שאיבדו בהן עניין. לא משום שהן אינן טובות, אלא גם משום שדרכן התארכה מעבר ללוחות הזמנים הסבירים של הקרנות להחזר על ההשקעה. בנוסף, לחלק מהחברות הללו אין פוטנציאל לאקזיט ענק. לא פעם, גם הקרנות משנות את טעמן ומתמקדות בתחומים אחרים.
התקופה האחרונה היא עת מבחן לאקזיט האפשרי באחד העם. בחלק מן החברות תקופת החסימה (Lock up) - איסור על מסחר במניות לאחר הנפקה, שנקבע בדרך-כלל על שנה וחצי - הסתיימה בין סוף 2008 לתחילת 2009, שעה שמניות הביומד הישראליות היו בשפל. קיץ 2009, שהתאפיין בנסיקה של מניות המגזר מעבר לשאר השוק - מגמה הנמשכת עד היום - שינה את התמונה.
הקרנות איבדו שליטה על הבורסאיות
אמנם, מעטות הן החברות ששבו למחיר ההנפקה המקורי שלהן, אך לעומת ההשקעות ההיסטוריות של הקרנות הן סיפקו החזרים לא רעים, לעיתים של פי 2-3. זה ראוי לציון בעידן שבו חברות בנות 10 ואף בוגרות מכך נמכרות במחצית משוויין.
דוגמאות בולטות למימושים על-ידי קרנות בזמן האחרון הן: מכירת אחזקות ויטהלייף ויוזמה בכן-פייט; המכירות שביצעו גיזה ופיטנגו בביוליין; המימוש של IHCV ודור ונצ'רס במזור; ומכירת המניות של עופר היי-טק במדיגוס.
שחר סיידון, שותף-מנהל בחברת סייבל השקעות, חברת ייעוץ ושירותים פיננסיים, היה בין הראשונים שנתנו מענה לקרנות שרוצות לנצל את הטרנד. לדבריו, יש גם בעיה במהלך - חיסול האחזקה יכול להצניח את המניה. לדבריו, סייבל בנתה מודל המאפשר לקרנות לממש את האחזקות במינימום נזק כזה.
"כאשר הקרנות ניגשות לבדן למכור את החבילה, אין להן היכרות עמוקה עם המוסדיים ועם פעילי שוק ההון. הרוכשים הפוטנציאליים מזהים חולשה, ויכולים להציע דיסקאונט מטורף על מחיר המניה", טוען סיידון.
סייבל משלבת מכירה של מניות מחוץ לבורסה יחד עם מכירה בבורסה, תוך התחשבות בסנטימנט בשוק כלפי המניה ולאירועים הצפויים בה. "הקרנות שהנפיקו חברות בבורסה, איבדו את אסטרטגיית האקזיט. זה כבר לא תלוי בהן", אומר סיידון. "אנחנו בונים להם תוכנית שבה הם רואים שוב מתי ואיך יגיע האקזיט. מחזירים להם את תחושת השליטה באחזקה".
"יש חברות שבהן אפשר היום לקבל בבורסה בתל-אביב שווי שאיננו נמוך בהרבה מזה שהיינו מקבלים בעסקת מכירה", אומר אסיף שטופמן, שותף בעופר היי-טק, שביצעה אקזיט כזה במדיגוס. "יש בכך משהו הוגן: מי שהנפיק נכס טוב וראוי, יכול היום לממש. חברות קטנות יותר אולי לא היו צריכות מראש להגיע לבורסה, אז מדוע שבעל עניין ימכור וירוויח?".
יעל שניצר, שותפה-מנהלת אף היא בסייבל, אומרת כי "הקרנות מזהות את השווי הגואה, אך גם מבינות שהן חיכו שנים עד ההנפקה, ותקופה ארוכה נוספת עד שהותר להן לממש מניות, ולכן אין להן טעם לחכות עוד שנים עד הבוננזה האפשרית". בסייבל סירבו לציין מי מהקרנות נמנית על רשימת לקוחותיהם.
הקרנות מעוניינות לצאת גם משום שאיבדו שליטה על החברות הבורסאיות, ובתחום הביומד הן היו רגילות במיוחד להיות מעורבות.
שטופמן מסכים כי יש צורך לפעול תוך תכנון, כדי למכור מניות בחברות ציבוריות. "מחזורי המסחר בחברות הביומד הם נמוכים, ולכן מכירת המניות היא קשה. עדיף למכור את כל האחזקה לקונה ידוע מראש", אומר שטופמן, ומוסיף כי כאשר עופר היי-טק מכרה את מניות מדיגוס, השוק לא ראה בכך איתות שלילי, כי עופר לא הייתה משקיעה אסטרטגית.
עניין למשקיעים
פרופ' פנינה פישמן, מנכ"לית חברת כן-פייט, לא רואה במכירת מניות בעלי העניין בהכרח מקור ליצירת נזק לחברה. "ויטהלייף מימשה עם ההנפקה, כי אינה מחזיקה בחברות בורסאיות, ובהמשך מימשה משיקולי נזילות. יש קרנות שמחזיקות במניות אצלנו היום, ויכולות לממש תמורת פי שניים מההשקעה, אך מעדיפות להמתין לאקזיט משמעותי".
גם אורי הדומי, מנכ"ל מזור, רואה במימושים מגמה חיובית, למרות שבמקרה שלו המימושים שבוצעו על-ידי דור ו-IHCV לחצו את מניית החברה מטה. "לא תמיד מכירות המניות היו בזמנים הנכונים מבחינת החברה", הוא אומר, "אבל גם לקרנות יש את התזמון שלהן". לדברי הדומי, לאחרונה פנו אליו גורמים מחו"ל המעוניינים להשקיע בחברות ישראליות נסחרות, גם על-ידי רכישת אחזקות של הקרנות המקומיות.
מעניין לעקוב אחרי תנועות כאלה של חיסול השקעה, משום שכל עוד הן נמשכות, יש לחץ על המניה.
ואולי גם ייצא משהו טוב מזה: טעם האקזיט שבכל זאת נעשה בחברות שכבר נחשבו לפחות מעניינות, עשוי לעודד את הקרנות להכניס בעתיד לבורסה חברות טובות, בוגרות ובשלות יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.