הדרך להפוך את מודו לחברה של מיליארדי דולרים עוד רחוקה

הפיטורים במודו מגיעים בשלב קריטי לחברה, שמדורגת כסטארט-אפ המבוקש ביותר מבחינת העובדים בישראל. זו פגיעה קשה במוניטין של החברה ומשדר חוסר יציבות שעלול לפגוע בתוכניות הצמיחה שלה

הקמת חברה עולה כסף, הקמת חברה גדולה עולה הרבה מאוד כסף - זו מתמטיקה שיודע לעשות כל יזם מתחיל. דווקא את השיעור הבסיסי הזה לא הצליח ליישם היזם הוותיק דב מורן עם הסטארט-אפ Modu שהתיימר לפתח טלפון סלולרי כחול-לבן, הזעיר בעולם.

מודו, שעתידה לקבל בימים הקרובים החלטה משמעותית לגבי המשך דרכה, נתקעה במחסום האולטימטיבי בו נפגשת כל חברה עם שאיפות גדולות ומוצר שנוי במחלוקת: היא לא הצליחה לשכנע מספיק משקיעים לשים עוד כסף.

בחודשים האחרונים, כך נודע ל"גלובס", מודו ניסתה לגייס באינטנסיביות סכום משמעותי יחסית, בין 50 ל-70 מיליון דולר, שהיו אמורים לממן את החדירה של החברה לשוק. זאת, לאחר שכבר גייסה 103 מיליון דולר מהם נותר לפי ההערכות סכום לא גדול במיוחד.

אנשי החברה בראשות מורן אף פנו בתחילת השנה למספר בנקי השקעות, אך רובם סירבו לקבל על עצמם את המשימה בטענה כי לא יצליחו לשכנע את המשקיעים להביא את הכסף. הבנק שבסופו של דבר קיבל את המנדט הוא ברקליס, אך לאחר ניסיון לעניין משקיעים עדיין לא הצליח לספק את המימון הנדרש.

בין היתר, נודע עוד, שמודו ניסתה לעניין גם גם משקיעים מוסדיים ישראליים, כולל שתי חברות ביטוח גדולות, אך כולם קפצו ארנקים. ההערכות הן, כי היא הצליחה בכל זאת לגייס 10-20 מיליון דולר נוספים כעת, וכי הכסף יתקבל אצלה בשבועות הקרובים. התוצאה מהגיוס המכווץ: סבב הפיטורים בחברה התחיל ויערך היום ומחר ויכלול בין 80-100 עובדים מתוך 250 אותם היא מעסיקה (חלקם עובדי קבלן). זהו סבב פיטורים שלישי עבור החברה הצעירה שהוקמה ב-2007.

"לא סיימנו עדיין את תהליך הגיוס", אומר מורן בתגובה ל"גלובס", "הוא כולל מספר שלבים ואנחנו בדרך לקבל חלק מהכסף. אנחנו מקווים לסגור אותו בקרוב". לגבי הפיטורים אמר: "החברה במצב טוב. יש לה תוכניות קדימה ומלבד זה, הכול שמועות". בימים הקרובים תוציא החברה הודעה פורמלית בנושא.

בדרך לחברת ענק

מודו, שהרעיון בבסיסה הוא שליבת הטלפון תהיה רכיב קל וזעיר שיוכל להתחבר למגוון התקנים דיגיטליים על-ידי "חליפות" תואמות, פעלה בתחילה תחת מעטה של איפול מתוכנן. בתחילת 2008 היא שינתה עורה ויצאה לדרך עם מכונת יחסי ציבור משומנת. מורן הצהיר, כי מטרתו היא להקים חברת ענק שתגיע בתוך חמש שנים למכירות של כמיליארד דולר, חברה שתהווה תחרות מול ענקיות כגון אריקסון או נוקיה.

היומרה הזו לא נחשבה תלושה מהמציאות, שהרי הוא כבר מכר בעבר חברה שהקים, את אם-סיסטמס לסנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר, וגם אותה הביא למכירות של מיליארד דולר. מודו אף דורגה כאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס" ל-2009-1010, רשימה שמראה כי קרנות ההון סיכון והמשקיעים הגדולים בהיי-טק הישראלי סברו שהחברה עוד תפרע את הצ'ק.

אולם, המציאות הייתה פחות זוהרת ולמורן ולשוק ההיי-טק התברר, שהמשחק במגרש של הטלפונים הסלולריים בעייתי יותר מאשר בשוק הזיכרונות, בו הצליחה אם-סיסטמס. גם הוא עצמו אמר באחרונה שייצור טלפון הוא לא פשוט, ו"אני מודה שזה יותר מורכב ממה שחשבתי כשהקמתי את מודו".

הצרכים הפיננסיים של מודו שונים מסטארט-אפ ישראלי סטנדרטי. לרוב החברות דרוש כסף לשם מאמצי הפיתוח ורק לאחר מכן מופנים תקציבים לשיווק וללוגיסטיקה. מודו, מצידה, מנסה לחדור לשוק צפוף בו הכמות ולא רק האיכות היא שם המשחק. החברה נזקקת להון חוזר רב, שיתאים להחדרה אגרסיבית של מוצר שכולל מחירים נמוכים, אחזקה ואספקה של מלאי גדול, וייצור מהיר וזול. כל זה, על רקע המרווחים הנמוכים של תעשיית הטלפונים הניידים.

"החברה זקוקה לכמות גדולה של הון חוזר", אמר מורן בספטמבר שעבר ל"גלובס". "לחברה המפתחת טכנולוגיה ספציפית יש הוצאות נמוכות יותר מלחברה המפתחת מערכת שלמה כמונו. יש גם הבדל עצום בין חברה המפתחת יישום שיימכר לחברה אחרת ובין חברה שרוצה להגיע לשוק בכוחות עצמה".

עיכובים בתוכניות

זו לא הפעם הראשונה שיש למורן קשיים בהשלמת גיוס הון. בסבב השני, אליו יצאה ב-2008, היא תכננה לגייס 100 מיליון דולר אך הסתפקה ב-65 מיליון דולר. המשקיעים בחברה היו בתחילה הקרנות ג'מיני וג'נסיס, חברת סנדיסק ומורן עצמו ולאחר מכן הצטרפו קרן גריילוק, דניאל רקאנטי באמצעות רודיום, קרן עופר היי-טק, וחברת הסלולר היפנית סופטבנק.

בתחילת 2009 הצליח מורן לצרף גם משקיעה אסטרטגית משמעותית - חברת קוואלקום - שגם תהיה ספקית של שבבים למוצרי החברה לאחר ש-TI סיפקה את הרכיבים המתאימים לדור הראשון.

המחסור בכספים והעיכובים בפיתוח המוצר הרחיקו את מודו מהתוכניות המקוריות. היא תכננה להשיק את המכשיר במחצית הראשונה של 2009, אך בסוף זה התרחש באוגוסט. היא תכננה להיכנס בתחילת 2010 למספר שווקים מתפתחים - כגון אינדונזיה, פיליפינים, רוסיה ומקסיקו - שהם שוק המטרה עבור המוצר, מתאים לדור 2.5 שעדיין אין לו גישה לאינטרנט - אבל מחסור בכסף מעכב תוכניות אלה.

כדי שמודו תוציא לפועל את הצעדים הבאים, היא זקוקה ל-50-100 מיליון דולר נוספים, וכאן נתקעה. הצורך הנואש בכספים הוביל את מורן לומר בעבר: "כדי להרים דבר כזה צריך המון כסף, וישראל אינה המדינה האופטימלית לכך. מפחיד אותי שההצלחה תהיה יותר מדי גדולה ונצטרך כסף כדי להרים את זה ולא יהיה לנו".

אלא שלא הכול עניין כספי, וההצלחה עליה מדבר מורן מוטלת בספק. ההשקה של המכשיר ברשת סלקום לפני מספר חודשים הייתה מגומגמת, למרות שבחברת הסלולר האמינו במוצר, כולל מעורבות אישית של ההנהלה הבכירה. מספר חודשים חלפו, והחברה מכרה רק אלפי מכשירים, כמות לא קריטית בתעשייה שמייצרת בהיקפים של מאות מיליוני יחידות בשנה.

פגיעה במוניטין

הפיטורים במודו מגיעים בשלב קריטי לחברה, שמדורגת כסטארט-אפ המבוקש ביותר מבחינת העובדים בישראל. זו פגיעה קשה במוניטין של החברה וגם נזק לתדמיתו של מורן מימי אם-סיסטמס, שנמנע ככל שיכול מביצוע פיטורים. המהלך משדר חוסר יציבות שעלול לפגוע בתוכניות הצמיחה של החברה.

מעבר לכך, עוזבים כעת את החברה גם בכירים, בהם סמנכ"ל השיווק בני אינהורן, שהצטרף לשורותיה לפני כשנה לאחר שביצע תפקיד דומה בקומברס. סבבי הפיטורים הקודמים שהיו בסוף 2008 כללו כ-90 עובדים בסך הכול, ובהם גם מרבית ההנהלה הקודמת - כולל סמנכ"לי שיווק, פיתוח ומוצרים. בכיר בשוק התקשורת המקומי אומר כי "מורן הוא איש יקר שמנסה להילחם ויש לו רקורד טוב. אבל זה שאינהורן עוזב, זה סימן רע".

השאלה הגדולה היא לגבי העתיד. ייתכן שבמודו יקבלו החלטה על המשך פעילות מצומצמת יחסית, שכולל חדירה למספר מדינות נמוך מכפי שהיה התכנון המקורי, ואולי אף דילוג ישיר לגרסה הבאה של המכשיר - דור 3.5 שאמור להיות מושק בתחילת 2010 וויתור על החדרת הגרסה הראשונה. דבר אחד ברור: התחום הסלולרי קשה מאוד, לא סתם חברות ישראליות מתרחקות ממנו כמו מאש, ולא כל דבר שמורן נוגע בו הופך לזהב.