אקרמן: "אירועים פוליטיים לא משפיעים על העסקים באלביט"

משבר עם טורקיה? חשש מסנקציות בעולם בעקבות דו"ח גולדסטון? משבר כלכלי עולמי? את נשיא אלביט מערכות זה לא ממש מטריד ■ "אולי עוד כמה שנים זה יקרה, אבל כרגע אני לא רואה כלום" ■ "בתחומים שאלביט פעילה בהם אני לא רואה ירידה צפויה לפחות בשלוש השנים הקרובות"

"עד לרגע זה שבו אנחנו מדברים, אני לא רואה שום השפעה של אירועים פוליטיים על העסקים שלנו. אולי עוד כמה שנים זה יקרה, אבל כרגע אני לא רואה כלום" - כך אומר יוסי אקרמן, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בראיון מיוחד ל"גלובס" מברזיל.

"יש את הפוליטיקה ויש את הפרויקטים ולהערכתי, אין השפעה על אף תעשייה בישראל. מצד שני, אין ספק שנעים יותר לעבוד עם מדינה שהיחסים איתה טובים יותר. אני מאמין שאם יש לך מערכת טובה, אז בסוף הלקוחות יקנו אותה למרות שפוליטיקאים יגידו דברים אחרים", הוא מוסיף.

אקרמן הגיע לברזיל במסגרת משלחת שמוביל בימים אלה נשיא המדינה שמעון פרס לביקור בברזיל ובארגנטינה. אחת המטרות המרכזיות של הביקור היא להרחיב את שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל ואותן המדינות, שמתבטאים בעיקר בתחומי התעשיות הביטחוניות, החקלאות וההיי-טק. אתמול קיים פרס פגישה עם שר ההגנה הברזילאי, נלסון ג'ובים. במהלך הפגישה הצטרפו גם מספר בכירים מהתעשייה הביטחונית, בהם אקרמן.

*האם פגישות אלה באמת תורמות להרחבת הקשרים עם ברזיל?

"פגישה תחת המטריה של פרס זה דבר שונה. אנשים לא מבינים כמה ביקור של אישיות רמת מעלה כמו פרס משאיר אחריו שובל של רצון טוב אצל הצד השני. אני שמח שפרס הקדיש זמן לביקור שכזה והלוואי שהיו עושים את זה יותר".

*במה בעצם מתבטאת תרומה שכזו?

"זה נותן חום ולגיטימציה להמשך השיחות. אחרי שמשדרים נאומים, כמו ששידרו את נאומו של פרס מהפרלמנט, זה נותן תחושה טובה כלפי ישראל".

*בעוד כשבועיים צפוי להגיע לברזיל נשיא איראן, מחמוד אחמדיניג'אד. אתה לא חושש שהוא יפעיל לחצים שלא לעשות עסקאות עם גופים ישראלים, במיוחד בתחום הביטחוני?

"אני מנהל את אלביט הרבה שנים. אני לא זוכר שביקור פוליטי השפיע על יכולתינו לקיים עסקאות. יש אבחנה די ברורה. העסקאות שלנו מבוססות על מה שטוב לשני הצדדים".

*בעוד חברות ישראליות רבות החלו להיות פעילות בברזיל רק בשנים האחרונות, אלביט מערכות היא מהוותיקות שם ופועלת בברזיל כבר 15 שנה.

"מכרנו בתחילה מערכות אלקטרוניות במדינה אבל הבנו מהר מאוד שחייבים להקים כאן חברה משלנו. הקמנו את חברת AEL בפורטו אלגרו והיא אחת מחברות האלקטרוניקה הגדולות בברזיל. סך העסקאות שלנו בברזיל מגיע ל-800 מיליון דולר והפוטנציאל אפילו לא קרוב למיצוי".

*באילו תחומים תפתחו את הפעילות בברזיל?

"התוכנית היא לפתח באופן משמעותי את תחומי הפעילות הקיימים. ישנם ארבעה תחומים: מערכות למטוסים ומסוקים; ביטחון פנים (Homeland Security), שמתחזק לאור האולימפיאדה הצפויה במדינה; מטוסים לא מאוישים שאנחנו מובילים בישראל ונעשה גם פה; ופעילות החלל".

*מה היעדים שלכם?

"אם ב-10 השנים האחרונות עשינו עסקאות בהיקף ממוצע של 70 מיליון דולר בשנה, אנחנו מתכוונים לגדול לכיוון ה-100 מיליון דולר בשנה".

*הצמיחה תיעשה באמצעות רכישות?

"אם תהיה הזדמנות לרכישה נעשה זאת, אבל לא בהכרח. כל היכולות לצמיחה קיימות אצלנו".

*איך התחרות עובדת בשוק הברזילאי?

"השוק פה כבר משוכלל. יש פה תחרות עם חברות אירופאיות וישראליות. הצרפתים, לדוגמה, מאוד חזקים פה. בתחומים שלנו יש יתרון ואנחנו מצליחים לזכות בפרויקטים למרות התחרות. כמו כן, צריך להבין שסך העוגה בתחום הזה בברזיל גדולה. תקציב הביטחון ב-2009 עומד על כ-25 מיליארד דולר".

"המכירות לא יירדו בשנים הקרובות"

למרות ששנת 2009 הייתה שנת משבר בעולם, אלביט מערכות מראה בינתיים דווקא סימנים מוחשיים של צמיחה. את המחצית הראשונה של השנה סיימה החברה עם הכנסות של 5.43 מיליארד שקל, עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה. "אלביט גדלה ב-2009 למרות השנה הקשה ונגדל גם ב-2010", מעריך אקרמן.

*אתה לא חושש שמדינות יקצצו בתקציב הביטחון בשל המצב הכלכלי וזה יפגע בביקוש למוצרים שלכם?

"באופן כללי, לא רואים בעולם ירידה בתקציבי הביטחון. קצב העלייה אמנם התמתן אבל אין ירידה. כמו כן, התחום שאלביט עוסקת בו הוא בעיקר מערכות אלקטרוניקה וזה בוודאי לא ניזוק. מדינות קונות פחות פלטפורמות גדולות ויותר עוסקות בלשפר את המוצרים בתחום החומרה והתוכנה. בתחומים שאלביט פעילה בהם אני לא רואה ירידה צפויה לפחות בשלוש השנים הקרובות".

*מה לגבי התחרות בין התעשיות הביטחוניות בישראל? האם התחרות על המכרזים השונים לא מזיקה לכולם בסופו של דבר?

"כ-80% מהמוצרים של התעשיות הביטחוניות בישראל נמכרים מחוץ למדינה ושם יש תחרות חזקה. לכן כדאי לאחד כוחות כי ככל שנדע לשתף פעולה יותר טוב, נרוויח מכך. בישראל יש יותר מדי חברות בתחום. הגודל הממוצע של כל חברה נמוך בהשוואה למתחרים שלנו בחו"ל.

"בעולם עברו תהליך של קונסולידציה ונוצרו חברות יותר גדולות. בישראל כמעט ולא נעשה תהליך כזה ולכן יש הרבה חברות קטנות שעושות את אותו הדבר. לטעמי, צריך לשפר את כושר התחרות שלנו מול העולם, לאחד חברות ולייצר שתי חברות חזקות. עם זאת, חשוב לזכור שגם אם נאחד כוחות, עדיין נצטרך להתמודד עם תחרות חזקה בעולם".

*למה תהליך הקונסולידציה קורה בעולם ולא בישראל?

"מלבד אלביט, כל שאר התעשיות הביטחוניות הגדולות הן חברות ממשלתיות ולכן קונסולידציה תלויה בממשלה שתפריט אותן. כל שרי הביטחון לשעבר חושבים שצריך להפריט ולאחד. אבל זה נושא רגיש ופוליטי. בכל אופן אם תהיה הפרטה, בהחלט ייתכן שניקח בה חלק. כל עוד זה לא קורה, אין לנו מה לחפש כאן בתחום הרכישות ונצטרך להמשיך ולהתמקד בלבצע רכישות בחו"ל".