המועצה לצרכנות יוצאת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש

עו"ד דרור שטרום: "ביטול העמלות הוא הפיתרון המתבקש ליצירת תחרות בין הבנקים; פיקוח על מחירים לא יוכל לעשות זאת" ■ איגוד הבנקים: "היוזמה לביטול עמלות העו"ש נשענת על סיסמאות ריקות ומתעלמת מהעובדות"

כשבאמתחתה חוות-דעתו המקצועית של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, עו"ד דרור שטרום, פתחה המועצה הישראלית לצרכנות במאבק ציבורי בקריאה לביטול מוחלט של עמלות העו"ש ב חשבונות הבנקים תחת הכותרת: "הבנקים חולבים אותנו! עמלת עו"ש? לא בא בחשבון!".

במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ב') - בהשתתפות מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג; יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דני דנון; והפרופ' לכלכלה דוד לבהרי - הציג שטרום את חוות-הדעת שערך בנושא.

לדברי פלג, "הכסף הנזיל בחשבונות העו"ש, המגיע לסכומים של מיליארדי שקלים בשנה, מאפשר לבנקים להרוויח מהשקעות והלוואות, ובמקרה של חשבונות הנמצאים ביתרת חובה - הלקוח נאלץ באופן מיידי לשלם ריביות גבוהות. רווחים אלה לא מונעים מהבנקים להרוויח על חשבוננו גם פעם שנייה על-ידי גבייה לא מוצדקת של עמלות בגין פעולות עו"ש. הורדת 'רעשי הרקע' שיוצרות עמלות העו"ש תאפשר ללקוחות לבחון את הבנקים על-פי מדדים פשוטים וברורים ותעודד את התחרות".

"למרות שאין עוררין על כך שלא קיימת תחרות ראויה בין הבנקים, הרי שכולם 'נתקעו' בשלב הפיתרון", אומר שטרום. "העיוות במבנה מחיר העמלות הבנקאיות לא נפתר על-ידי שלל הוועדות, המוסדות והגורמים שעסקו בו עד היום. עד היום לא ניתן פיתרון יסודי לבעיה. הפתרונות שאומצו השלימו עם הבעיה וניסו לעדנה או לצמצמה, לרוב ללא תועלת מהותית לציבור (לעתים אף בנזק). הנטל הכולל של העמלות - שהוא מיותר ביסודו - לא ירד, ואין הוא צפוי להיעלם. הפיתרון המתבקש הוא להורות על ביטול העמלות הבנקאיות החלות על חשבון עו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה, מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים, ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית".

מנתונים שהציגה המועצה על-פי בנק ישראל עולה כי הנפגעים העיקריים מעמלות העו"ש הם דווקא משקי-הבית, המשלמים יותר עמלות ושיעורי ריבית גבוהים יותר מהמגזר העסקי, כאשר סיכון האשראי שהם מהווים לבנק הוא הקטן ביותר ונמוך משמעותית מזה של המגזר העסקי. הכנסות הבנקים בגין עמלות עמדו על 12.3 מיליארדי שקל בשנת 2008. חלקם של משקי-הבית בלבד בעמלות העו"ש העיקריות עומד על 900 מיליון שקל בשנה.

שטרום הזכיר עוד את דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים מאפריל 2009, שחשף את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע שסייע להם במדיניות "יישור הקו" של העמלות הניתנות ללקוחות.

ח"כ דנון הוסיף כי "הצעת החוק קובעת כי תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה מלקוח עבור שירותים בסיסיים בחשבון עו"ש, לרבות עמלת מינימום. הרפורמה לא הגבירה את התחרות בין הבנקים. לאור זאת, אין מנוס מביטול העמלות על שירותי העו"ש, פעולה שתקל על הצרכן להתמקד בעלות העיקרית של השירות הבנקאי - גובה הריבית (על האשראי ועל החיסכון), ותקל עליו לבצע השוואה בין הבנקים השונים. בשל הימנעות הפיקוח על הבנקים מביטול העמלות, נדרש ביצוע צעד זה בחקיקה".

במועצה לצרכנות מציינים כי המהלך לביטול עמלות העו"ש זוכה כבר עכשיו לתמיכה ציבורית נרחבת, וכי עד היום נאספו ונשלחו למעלה מ-700 אלף מכתבים למפקח על הבנקים התומכים במאבק המועצה לביטול עמלות העו"ש בחקיקה.

זאת ועוד, מסקר טלפוני שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בימים אלה עבור המועצה לצרכנות עולה כי 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על-ידי חקיקה - ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך שהבנקים בארץ יוותרו מרצונם על גביית עמלות בחשבון העו"ש.

איגוד הבנקים: דמגוגיה זולה

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "היוזמה לביטול עמלות העו"ש נשענת על סיסמאות ריקות מתוכן ומתעלמת מהעובדות. איגוד הבנקים לא ייגרר לדמגוגיה זולה המבוססת על עצומות ומשאלים תוך התעלמות בוטה מהעובדות הפשוטות.

"העובדות היבשות מדברות בפני עצמן:

1. מחקרים בינלאומיים אובייקטיביים בתחום הבנקאות לא מצאו אף לא מדינה אחת בעולם שבה הבנקים אינם גובים מלקוחותיהם עמלות בגין שירותי עו"ש ומבססים את כל הכנסותיהם על המרווח הפיננסי. ההבדל היחיד בין המדינות הוא בהרכב העמלות הבנקאיות. עובדות אלה נכונות גם לגבי מערכות הבנקאות של בריטניה וארה"ב, אליהן מתייחסת באופן שגוי המועצה לצרכנות.

2. מערכת הבנקאות הישראלית דומה למקובל בעולם כולו, לא רק במערך העמלות על שירותי עו"ש, אלא גם במחיר - ההשוואה הבינלאומית העדכנית ביותר פורסמה על-ידי בנק ישראל זה לא מכבר, ולפיה מחיר סל שירותי בנקאות אופייני בישראל עומד על 55.6 יורו בשנה. מחיר זה זול מהממוצע העולמי שעומד על 63.8 יורו לשנה.

3. בניגוד מוחלט לטענות שמעלה המועצה הישראלית לצרכנות, מחירי העמלות בארץ הוזלו. הבדיקות העדכניות האחרונות רלוונטיות לרבעון השלישי של 2009, ולפיהן חלה ירידה של 21% בהוצאה על סל שירותים נפוצים בחשבון העו"ש (כולל מסגרת אשראי) והלוואות צרכניות. הוצאה זו ירדה מ-22.9 שקל לפני הרפורמה למחיר של 18.1 שקל ברבעון השלישי של 2009.

4. קשה להבין כיצד דווקא גוף צרכני האמון על טובת הצרכנים בוחר להתעלם מנתונים ועובדות המצביעים על כך שהעמלות בישראל נמוכות ביחס לעולם ועל כך שמחירי העמלות נמצאים במגמת ירידה. יש לקוות כי התעלמות זו אינה נובעת משיקולים שאינם ענייניים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988