במקום אג"ח קונצרני, קנו אג"ח בחו"ל

התקופה האחרונה בה חברות, אשר הנפיקו אג"ח, מנסות לנער עצמן מההתחייבויות, מציפה באור ברור את אחת מהבעיות הקשות של שוק ההון בישראל- חוסר איזון וחוסר יכולתם של השחקנים בשוק ההון לאתר השקעות ראויות.

שוק ההון בישראל מרכז 242 מיליארד שקל, רובם מכספי החיסכון ארוך הטווח. סכומים עצומים אלו מחפשים אפיקי השקעה וכאלו - במובן של השקעות בעלות סיכון נמוך - אינם בנמצא בישראל שכן, היקף המסחר בישראל, מהסוג שאמור לעניין גופים מוסדיים המשקיעים כספי חוסכים לטווח ארוך, קטן מכדי לספוג את כמויות הכסף העצומות המועברות אליו. חוסר האיזון הבולט, יצר מצב בו חברות מבוססות לכאורה, יכלו לגייס כספים בקלות כאשר השחקנים בשוק ההון, התעלמו מסימני אזהרה בולטים כגון המשבר הניהולי אליו נחשפה אפריקה ישראל בשנים האחרונות ועזיבת מנהלים בכירים. גם מערכת הבקרה לא פעלה כראוי, לרבות המפקח על שוק ההון המודע היטב לקושי ההולך וגובר לאתר אפיקי השקעה ראויים ולמרות זאת, אפשר לרכוש סדרות אג"ח קונצרניות, לכאורה מדורגות בדירוג גבוה ואולם, ובפועל, בעלות סיכון ניכר.

מבחינה זו, הביקורת שספגו המוסדיים, גם משום ניגודי אינטרסים, הייתה נכונה וראויה, אך היא התעלמה מאילוצי השוק שכן, בהעדר אפיקי השקעה ראויים בישראל ומיצוי האפשרויות להשקעה בישראל היה על כל הגורמים לאתר אפיקי השקעה מחוץ לישראל ובעניין זה נעשה מאמץ קטן מדי.

השקעות ראויות מחוץ לארץ מצויות בשפע. במקום לרכוש אג"ח קונצרני, לא מגובה בביטחונות ומסוכן, ניתן לרכוש אג"ח ממשלתי, של מדינות מבוססות, במערב אירופה או אג"ח של חברות ממשלתיות, המגובות בערבות מדינה. אג"ח מעין אלו מצויות למכביר בכל מדינות מערב אירופה ובמדינות מסוימות אף ניתנה הסכמה עקרונית להנפיק אג"ח מבוסס שקל ובתנאי שהיקף הגיוס יהיה מעל מינימום מסוים. בכך גם ניתן לנטרל את הסיכון הכרוך באחזקת אג"ח הנקוב במטבע זר (אירו או דולר). הריבית הניתנת במסגרת אג"ח אלו הינה נמוכה מהמקובל בשוק הישראלי ואולם, תחת מקסם השווא של תשואה גבוהה (שלאחריה, התמוטטות וירידה בתשואה), מבסס המשקיע תשואה ראויה אשר רמת הביטחון בהשקעה, גבוהה. בכך, החיסכון ארוך הטווח בישראל לא יתבסס על תשואות גבוהות אלא, רמות סיכון נמוכות אשר יבטיחו את התשלום לעת זקנה.

עד כה המפקח על שוק ההון, עשה מעט מידי בכיוון הנראה בעינינו כנכון. אין די באימוץ המודל הצ'יליאני, שנועד להוריד את תמהיל הסיכון של תיק ההשקעות של החוסכים ככל שגילם עולה תוך מתן היתר למוסדיים לרכוש אג"ח ממשלתיות גם של מדינות אחרות המדורגות בדירוג אשראי גבוה.

על המפקח ליצור קריטריונים והטלת אחריות על מנהלי הגופים המוסדיים המנהלים את כספנו. באותה מידה על שוק ההון לעשות את המפנה, לרכוש מיומנויות בתחום אג"ח חו"ל ולפעול לאבטחת כספי המשקיעים בתשואה סבירה המבוססת על השקעות זהירות ולא לחזור לשוק האג"ח הקונצרני עם שוך סערת אפריקה ישראל.

הכותב הוא שותף במשרד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב ושות' העוסק בתחום המסחרי ומתמחה בשוק ההון