תנו לסרבנים הדתיים לסרב

עם אמונה לא מתווכחים, ואין זה הוגן וגם לא יעיל להכריח אדם לפעול בניגוד לאמונתו

לאנשי הימין בכלל ולאלה שבהתנחלויות בפרט, יש טענה - מדוע משגרים את צה"ל לפינוי מתיישבים בלתי-חוקיים? יש כל מיני תשובות לטענה הזאת, החל בכך שמדובר בשטחים שאינם בריבונות ישראל וכלה בענייני תקציבים וכוח אדם. אבל כל התשובות אינן מהסוג שלא ניתן למצוא להן פתרון.

כל כמה שנזעק שהסרבנות פוגעת בצה"ל ובמדינה - זה לא יעזור. כי לא מדובר במקרה זה בהתנגדות רציונלית או אפילו פוליטית. לחלוטין לא נכון לומר שהסרבנים משרתים אינטרסים פוליטיים של הימין, כי זו אינה פוליטיקה, אלא אמונה. ואם מתעקשים להכניס את הנושא לקטגוריה הפוליטית, אז זו פוליטיקה המבוססת על אמונה דתית. ועם אמונה כזאת אי אפשר להתווכח, ובוודאי שלא ניתן לקעקע אותה באמצעות כוח, שלטוני או אחר.

הקנאות והדוגמטיות הן חלק בלתי נפרד מהדת, ולכן אין לה מקום בחיי היומיום של מדינה, ומסיבה זו עשו רוב מדינות העולם הפרדה בינה לבין המדינה. אצלנו הפרדה כזאת לא קיימת, ולכן צריך למצוא פתרונות נקודתיים. אני לא אדם מאמין, אני לא מאמין באלוהים ואני לא מאמין באמונה בו, אבל אני יכול להבין ללבם של החיילים הסרבנים. באים ודורשים מהם שינהגו בניגוד לאמונתם, והמשמעות של זה מבחינתם היא בגידה באלוהיהם. זו לא רק דרישה שהציבור הזה לא יכול לעמוד בה, זו גם דרישה לא הוגנת.

בשונה מהסרבנות השמאלנית

יש אצלנו סרבנות גם מן הצד השני של הפוליטיקה, זו של אנשי שמאל חילונים קיצונים המסרבים לשרת בצבא בכלל בגלל היותו, לטענתם, צבא כיבוש. אסור לעשות גזירה שווה בין שני סוגי הסרבנים. הסרבנות של השמאל מבוססת על אידיאולוגיה, ויש בין הסרבנים כאלה המנצלים אותה כדי להשתמט משירות.

פה מדובר באנשים המשרתים בצבא, וסרבנותם היא לעניין מסוים. אידיאולוגיה היא אמנם דבר משמעותי מאוד, אך היא יכולה להיות היום כך - ומחר הפוכה.

דעתו של אדם אם מותר או אסור לכבוש עם אחר - זו דעה שכדי לשוות לה יתר משקל קוראים לה אידיאולוגיה, אבל היא לא יותר מדעה, ועל כך כבר נאמר אצלנו פעמים רבות ש"רק חמור אינו משנה את דעתו". מעולם לא נאמר ש"רק חמור אינו משנה את דתו-אמונתו".

לפעמים חייבים לא לציית

אי אפשר לפתור את הבעיה באמירה שבצה"ל חייבים לציית. ראשית, משום שזה לא נכון, יש פקודות שאנשי צבא חייבים לא לציית להן בהיותן בלתי חוקיות. באים הסרבנים ואומרים שמבחינתם, מבחינת אמונתם - גם פינוי מתנחלים ומאחזים הוא בניגוד לחוק, חוק האמונה שהם גדלו וחונכו על פיו, והוא עבורם חוק החוקים, החוק שעומד מעל לכל חוק אחר.

למה לשבור אם אפשר לתקן?

להכריח אנשים לפעול בניגוד לאמונתם הדתית זה לא רק בלתי הוגן, אלא גם בלתי יעיל, כפי שאנחנו רואים בעצם ימים אלה. הצבא אומר שהוא ישבור את הסרבנות הזאת - אבל זה לא יקרה. וזה גם לא צריך לקרות. למה לשבור אם אפשר לתקן? למה באמת זה חייב להיות הצבא? למה לא המשטרה? בשעתו נוצר צורך במשטרה למטרות מסוימות, והקימו את משמר הגבול. פורמלית, זהו גוף משטרתי. בפועל, מדובר בגוף צבאי או מעין צבאי.

למה לא להקים יחידה משטרתית למשימות של פינוי מתנחלים? אפשר להפנות ליחידות אלה מתגייסים לצבא, כפי שמפנים לצנחנים או לשלישות. אפשר לתת ליחידה כזאת את כל הסממנים של משטרה, אולי אפילו כפיפות למפכ"ל. וכמובן, ביחידה כזאת ישרתו כאלה שאין להם בעיה דתית או אחרת לעשות את העבודה.

אין ספק שאנשים כאלה יעשו את העבודה ביתר יעילות, ומצד שני לא יהיה צורך לנהל מלחמת דת נגד סרבנים ותומכיהם. ואם צריך לשנות חוקים לצורך זה, או לחוקק חדשים - מה הבעיה, בתחום הזה תמיד היינו מאוד יצירתיים.

matigolan@globes.co.il