כבר התרגלנו לכך שמנהלים בבתי ההשקעות הישראליים רושמים אקזיטים שלא מביישים יזמי היי-טק, ובקרוב יצטרפו שני שמות חדשים לרשימה המתארכת של ברוקרים ש"עשו את זה".
ל"גלובס" נודע כי אם אכן יימכר בית ההשקעות פסגות לפי שווי של 3 מיליארד שקל, יגרוף לכיסו מנכ"ל החברה, רועי ורמוס, סכום של כ-45 מיליון שקל ממימוש אופציות (1.5% משווי העסקה). היו"ר, אריק שטיינברג, ישלשל לכיסו כ-22.5 מיליון שקל (0.75% משווי העסקה).
סך כל האופציות שקיבלו כ-15 מנהלים בכירים בפסגות מסתכמות בעד 5% משווי העסקה, כלומר לסך כולל של עד 150 מיליון שקל. שטיינברג, יש לציין, כבר גרף בעבר סכום נאה המוערך בכ-6 מיליון שקל, בעת שייצג את קרן יורק במו"מ עם בנק לאומי לרכישת בית ההשקעות לפני שלוש שנים.
אתמול נודע כי קרן יורק, בעלת השליטה בפסגות, קיבלה שתי הצעות לרכישת בית ההשקעות מכל בעלי המניות, לפי שווי של למעלה מ-3 מיליארד שקל. ההצעות הוגשו מטעם קרנות הפרייבט אקוויטי אייפקס - שהסניף הישראלי שלה מנוהל על ידי זהבית כהן - והלמן אנד פרידמן.
יורק, שנציגה בארץ הוא ג'רמי בלנק, מחזיקה כיום ב-57% ממניות פסגות. ביתרת המניות מתחלקים קרן מרקסטון שמחזיקה ב-24% מהמניות, פליינפילד שמחזיקה ב-16%, וסנקה לה 3% מהמניות.
חוב של 800 מיליון שקל
ספק אם לפני שלוש שנים, כאשר נמכרה פסגות ליורק, חשבו ורמוס, שטיינברג ושאר המנהלים כי ירשמו אקזיט כה מרשים בזמן כה קצר. שווי האופציות שקיבלו, נגזר מהחלק ששילמה יורק במזומן בעסקה, שעמד על כ-640 מיליון שקל - מחצית מהיקף הרכישה (המחצית השנייה נלקחה כהלוואה על ידי פסגות עצמה).
כעת מדובר על שווי של 3 מיליארד שקל ואף יותר, כאשר חלקה של יורק בעסקה עומד על כ-1.7 מיליארד שקל. כלומר, התשואה של יורק על ההון שהושקע ברכישה עומדת על 165% בתוך כשלוש שנים.
על ההצלחה של פסגות חתומים במידה רבה ורמוס ושטיינברג. מאז רכישתה מבנק לאומי כחברת קרנות נאמנות שניהלה כ-25 מיליארד שקל, הובילו השניים סדרת מהלכים אסטרטגיים של רכישות, שהפכו את פסגות לבית ההשקעות הגדול בישראל, עם כ-120 מיליארד שקל נכסים, מתוכם כ-45 מיליארד שקל בקופות גמל, כ-30 מיליארד שקל בקרנות נאמנות, כ-35 מיליארד שקל בתיקי השקעות וכ-6 מיליארד שקל בתעודות סל.
יחד עם זאת, יש לציין כי על גבה של פסגות רובץ חוב של כ-800 מיליון שקל, שרובו כאמור הוא בגין ההלוואה שמימנה מחצית מרכישת בית ההשקעות על ידי קרן יורק. חלק נוסף מהחוב הוא בגין רכישת קופות הגמל של גדיש מידי בנק הפועלים.
ורמוס מנצח על האופרציה של פסגות מזה כשלוש שנים, מאז היה בן 36 ונכנס לנעליים הגדולות שהשאירה גבי רביד, מנכ"ל פסגות אופק בעת שהחברה הייתה בבעלות בנק לאומי. נתוני הפתיחה של פסגות שקיבל לידיו לא היו פשוטים, אך ורמוס, מצוייד ברקורד של מנהל קרנות נאמנות מוכשר, בעל יכולות ניהוליות ומקצועיות גבוהות, הצליח להצעיד את בית ההשקעות בסביבה תחרותית מאוד, כשהוא מדלג מעל משבר חמור בשווקים והופך אותו לבית ההשקעות הגדול בישראל.
פסגות הוא הגוף הגדול בשוק קרנות הנאמנות ובשוק הגמל כיום, ונחשב גם לאחד הגופים הגדולים בתחום הברוקראז' וניהול התיקים. הוא נהנה ממוניטין מצוין, בעיקר בקרב יועצי ההשקעות בבנקים. בתקופה האחרונה מיצב את עצמו ורמוס כמי שעומד בחזית המאבק של הגופים המוסדיים בהסדרי החוב מול הטייקונים ובעיקר בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב.
שטיינברג, 44, התחיל את דרכו בפסגות כשזאת נרכשה על ידי יורק, אז הוא מונה ליו"ר בית השקעות מטעמה של בעלת השליטה החדשה. הוא אמון על הפיתוח האסטרטגי של פסגות, כאשר בתחילת הדרך היה מעורב גם בניהול, לצד ורמוס. גם לשטיינברג ניסיון ארוך בתפקידי ניהול בכירים בבתי השקעות, כשבאחרון שבהם הוא שימש כמנכ"ל אילנות-בטוחה של כלל פיננסים.
פסגות נקט באסטרטגיה של נתח שוק ובצמיחה דרך רכישות, ומשום כך הוא סובל מהוצאות מימון גבוהות. ההערכות הפנימיות של בית ההשקעות מדברות על הכנסות בהיקף של 760 מיליון שקל בשנת 2009, כשהרווח הנקי אמור להגיע ל-120 מיליון שקל וה-EBITDA יעלה ל-360 מיליון שקל (לעומת 280 מיליון שקל ב-2008).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
