"קשה לייצא לוונצואלה, בלי קשר לפוליטיקה"

באחרונה הכריז נשיא ונצואלה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל במחאה על "עופרת יצוקה" ■ למרות זאת מדווחות יצואניות ישראליות על "עסקים כרגיל" ■ האם לישראלים יש עדיין מה לחפש בוונצואלה?

אחרי שהורה לגרש את שגריר ישראל ניתק נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל במחאה על "עופרת יצוקה". צ'אבס, כינה את הלחימה ברצועה "שואה", וקרא להעמיד לדין את מנהיגי ישראל וארה"ב בבית-דין בינלאומי.

בישראל לא מופתעים מהמהלך לאור הברית שהרודן צ'אבס כרת עם איראן, ולאור הביקורת החריפה שהוא משמיע בכל הזדמנות נגד ארה"ב וישראל. למעשה, בארבע השנים האחרונות חלה הידרדרות עקבית ביחסים הדיפלומטיים בין ונצואלה לישראל, ובשנתיים האחרונות גם ביחסים הכלכליים.

לכך יש גם תימוכין במספרים: מספר היצואנים לוונצואלה, שעמד ב-2007 על 180, ירד ב-7% לעומת 2006; היקף היצוא צלל ב-43% בחודשים ינואר-ספטמבר 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007; והיבוא כמעט קרס כשצנח ב-82% בחודשים ינואר-ספטמבר 2008, לעומת התקופה המקבילה ב-2007, והועמד על 700 אלף דולר בלבד.

כעת נשאלת השאלה, האם ניתוק היחסים הדיפלומטיים יוביל לניתוק היחסים הכלכליים ולפגיעה אנושה ביצוא-יבוא? יצואנים לוונצואלה, כמו גם ראשי מכון היצוא, מודאגים מאי-הוודאות. יצואניות כמו רד תקשורת, אלווריון ובייגל בייגל אליהן פנינו סירבו להתייחס לסוגיה. סירוב שאולי מעיד על רצונן לשמור על פרופיל נמוך בנקודת זמן רגישה זו.

"נראה שוונצואלה לא תהיה מוקד עלייה לרגל ליצואנים וליבואנים ישראלים בשנת 2009, למרות הפסקת האש שהוכרזה בשבת", מעריך שאולי כצנלסון, סמנכ"ל מכון היצוא. מאידך, רוב החברות שהסכימו להתייחס לוונצואלה מדווחות על עסקים כרגיל, בטענה שאין קשר בין הדיפלומטיה לעסקים בשטח.

כך או כך, כצנלסון ודני קטריבס, ראש אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, מסבירים שוונצואלה, כמדינה החברה בארגון הסחר העולמי WTO, מחויבת לנהוג על-פי חוקי הסחר. כלומר, אסור לה להפלות בין מדינות לגבי מכסים והגבלות סחר אחרות.

"עם זאת", מדגיש כצנלסון, "לניתוק היחסים עשויות להיות השלכות בכל הנוגע לפרויקטים ממשלתיים או מכירות לגופים הקשורים למשרדים ממשלתיים או מוניציפאליים". קטריבס מוסיף, שבמקרה כזה אפשר להסוות את המקור הישראלי. "הגלובליות של היום מאפשרת זאת", הוא אומר (ראה מסגרת).

בשבוע האחרון פורסם כי גם בוליביה, קטאר ומאוריטניה שוקלות להקפיא/לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בשל התקיפה בעזה.

היצוא הישראלי לבוליביה (בעיקר ציוד טלקומוניקציה, כימיקלים ופלסטיק וגומי) הסתכם ב-2008 ב-6.5 מיליון דולר, עלייה של 29% בהשוואה ל-2007. היבוא משם (בעיקר מוצרי צמחים, עץ, פחם ונצרים) הסתכם אשתקד ב-2 מיליון דולר בלבד, עלייה של 28% בהשוואה לשנה קודמת.

אשר לקטאר, ישראל מקיימת עמה יחסי מסחר ב-13 השנה האחרונות ונציגי שתי המדינות נפגשים באופן קבוע. על-פי גורמים שונים היצוא לקאטר, בעיקר של מכונות וציוד תקשורת, עומד על כ-540 אלף דולר. היצוא למאוריטניה - בין היתר של עץ, ריהוט ונייר - עומד על כ-560 אלף דולר.

ככלל, במכון היצוא מעריכים כי "עופרת יצוקה" עצרה הזמנות מחו"ל בכמיליארד דולר. בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס און ליין" מכתב שקיבל שלומי רובננקו, מנהל המכירות של חברת "שטראוס יהלומי תעשייה", מלקוח טורקי המסרב לרכוש סחורה עקב הלחימה. "שלומי היקר", כתב הטורקי, "לא נוכל למכור כרגע מוצרים ישראלים בגלל התקפותיה חסרות הרחמים של המדינה שלך בעזה; מאמינים שתחזרו בקרוב להיגיון היהודי הבריא".

גרף ונצואלה 1

יצרן מקומי: "אי-אפשר לתכנן לטווח ארוך כי צ'אבס לא צפוי"

קובי בן זקן (45) הוא ישראלי המתגורר עם משפחתו בוונצואלה ב-15 השנה האחרונות. "כיף לחיות פה", הוא אומר לנו בשיחת טלפון טרנסאטלנטית, "אנחנו חיים כאן ברמת חיים כזאת שבארץ אני יכול רק לחלום עליה: בית על הים ועוזרת קבועה בבית, מבלי להיות מיליונרים. נעזוב רק אם צ'אבס ייתן לנו בעיטה, ולא נראה לי שזה יקרה".

לפני כשלוש שנים הקים בקראקס, עיר הבירה של ונצואלה, מפעל לייצור מאפים קפואים, בשותפות עם החברה הישראלית "עמית דברי מאפה", השוכנת בפארק התעשיות השרון בקדימה, ונמצאת בבעלותם של בני הזוג גאולה ורוני מימון.

"למרות שהמפעל בבעלות יהודים-ישראלים, לא מרגישים כאן שום דבר על רקע ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל", אומר בן זקן. לדבריו, מוצרי המפעל נמכרים בשוק המוסדי ובקרוב גם באריזות אישיות ברשתות השיווק המקומיות.

*ייתכן שהשקט במפעל נובע מהעובדה שאין שום סימן היכר ישראלי או יהודי על גבי המוצרים, ש'מיוצרים עבור השוק המקומי בלבד?

"במפעל אין שום סימן לישראליות או ליהדות רק בגלל שהוא מייצר עבור השוק המקומי. אני לא מפחד להגיד שאני ישראלי-יהודי. אני מפטפט בעברית ליד העובדים שלי, וגם כשאני יושב בבית קפה עם חברים ישראלים.

"כששומעים אותי מדבר בעברית בכלל חושבים שאני מדבר ערבית. העובדים שלי במפעל, 50 במספר, לא יודעים מי נגד מי. הם לא קוראים עיתונים או רואים חדשות. הם לא מכירים את השנאה בין יהודים לערבים בישראל.

"גם בעסק הנוסף שלי, לשיווק קוסמטיקה, הכול בסדר. יש לי כאן חבר, גם הוא ישראלי, שפתח רשת בתי-קפה, וגם אצלו העסקים כרגיל. בוונצואלה חיים הרבה ערבים, וגם איתם אין לנו בעיות. נהפוך הוא, יש לי לקוחות וחברים ערבים והכול בסדר.

"הערבים בוונצואלה הגיעו הנה כי רצו לברוח מפוליטיקה. כאדם וכבעל עסק, אני לא מרגיש שום שינוי. מה שבתקשורת זה לא מה שבשטח. אם כי מוסדות יהודים במדינה נוקטים משנה זהירות, והגבירו את השמירה עד יעבור זעם".

*האם אתה חושש מהקצנה ביחס של צ'אבס לישראלים-יהודים בוונצואלה?

"אני לא חושש. להערכתי, כשהמלחמה בעזה תסתיים ותרד מהכותרות הכול יחזור לקדמותו".

*ובכל זאת, צ'אבס הלאים חברות והיצוא הישראלי למדינה צלל.

"הוא הלאים חברות גדולות, למשל, חברת הטלקום cantv, שלדעתו צריכות להיות שייכות למדינה ולא לאנשי עסקים זרים. כשצ'אבס עלה לשלטון פחדנו להקים עסקים. אחרי שראינו שאחרים התגברו על הפחד, פתחו עסקים והצליחו, פתחנו גם אנחנו.

"אשר ליצוא שצנח, אני יכול להבין למה חברות זרות לא באות להשקיע כאן בגלל אי-היציבות שצ'אבס מייצג. אנחנו, המקומיים, סובלים מהנשיא בהיבט אחר: הוא לא נותן חופשיות וביטחון בכלכלה. אף אחד לא יודע מה יהיה בשנה הבאה. אנשים חיים פה את היום. אי-אפשר לתכנן לטווח ארוך כי צ'אבס, כאמור, לא צפוי".

*איך זה לעשות עסקים בוונצואלה?

"מוסר התשלומים פה טוב. אין הרבה צ'קים חוזרים. העם הוונצואלי טוב ותמים. אין תחמנים כמו בארץ. קל לייצר פה עסקים כי רוב המוצרים מיובאים".

*האם זה נכון שקשה מאוד להוציא כסף מהמדינה?

גאולה מימון: "כרגע אני לא מפחדת שלא אוכל להוציא כסף מהמדינה, כי המפעל מצוי בשלבי הקמה וכל הכסף שנכנס הולך להשקעה במפעל".

יצואן: "השלטון הוונצואלי מעתיק תהליכים מקובה"

חברת "הזרע ג'נטיקס", יצרנית זרעים לירקות ולגידולי שדה, מייצאת לוונצואלה זרעי מכלוא של בצל ועגבנייה, בהיקף שנע בין 300 ל-700 אלף יורו בשנה.

לדברי אמנון סילוק, מנהל המכירות של הזרע ג'נטיקס בדרום אמריקה, לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין ונצואלה וישראל אין לפי שעה כל השפעה. "עם או בלי קשר ליחסים, קשה לייצא לוונצואלה", הוא אומר.

*למה קשה לייצא לוונצואלה?

"בגלל כל מיני מגבלות שאני מעדיף לא לפרט בעיתון. מה שאני כן יכול לומר, שהשלטון הוונצואלי מעתיק תהליכים מקובה, על כל המשתמע מכך. כלומר, מערים קשיים בירוקרטים, דורש אישורים על גבי אישורים על יבוא ומקשה על הוצאת כסף מהמדינה.

"בעניין זה, יש גוף שנקרא cadivi, המשמש כנציבות המטבע הזר של ונצואלה, ומפקח על תשלומים במטבע זר ועל הוצאת כספים החוצה. ונצואלה נחשבת ליצואנית נפט גדולה. על רקע הצניחה במחירי הנפט נוצר לה מחסור רציני במטבע חוץ, ולכן היא מקשה על הוצאתו החוצה. זו בעיה קשה ליצואנים אך במיוחד למשקיעים זרים במדינה".

*אז למה בכל זאת להמשיך ולייצא לוונצואלה?

"אנחנו עושים את זה מכוח האינרציה. מאחר שיש לנו כבר מפיץ מקומי שפיתח את השוק הוונצואלי ומאחר שאנחנו כבר מושקעים שם, אין טעם להתנתק. אם נתנתק לא נקבל כלום בתמורה. מה גם, שעכשיו לשחקנים חדשים קשה הרבה יותר לחדור לשוק הזה. אנחנו שומרים על הקיים ולא נוקטים בפעולות להרחבת הייצוא, ומקווים שיהיה שם טוב יותר בעתיד".

*מה הטיפ שלך ליצואן שרוצה לייצא לוונצואלה?

"שיתמקד בקולומביה. זה מקום טוב להשקיע בגלל קצב צמיחה אדיר, סיוע ממשלתי למשקיעי חוץ, שמירה על מסגרת תקציבית ונשיא שפועל לשיפור איכות החיים".

יצואן: "ללקוחות חשובים הפתרונות לא הפוליטיקה"

גם בחברת אי.סי.טל, הנסחרת בנאסד"ק ונמצאת בבעלות אי.די.בי ומשקיעים זרים, לא מרגישים בשינוי כלשהו על רקע ניתוק היחסים. לאי.סי.טל, המתמחה בפיתוח תוכנות להגנה על הכנסות של חברות טלפון, שני לקוחות בוונצואלה, שתי חברות טלקום, איתן היא עובדת משנת 2004.

"ללקוחות שלנו חשובים הפתרונות הטכנולוגיים ולא הפוליטיקה", אומר בני יחזקאל, סמנכ"ל מכירות באי.סי.טל. לדבריו, הקושי היחידי טמון בקושי שבהוצאת הדולרים החוצה.

תיירות: "ונצואלה נמחקה ממפת התיירות הישראלית"

יהודה זפרני, משנה למנכ"ל קבוצת "אופיר טורס", מצייר תמונה עגומה. לדבריו, מאז עלה צ'אבס לשלטון "ונצואלה נמחקה ממפת התיירות הישראלית. לפני עלייתו, ונצואלה היתה יעד שני בדרום אמריקה".

עוד לדבריו, לפני עלייתו מספר התיירים בוונצאולה עמד על כ-10 אלף בממוצע, ואחרי עלייתו ירד המספר בחצי. "להערכתי, ניתוק היחסים הדיפלומטיים יביא לירידה נוספת", הוא אומר.

*איזה נזק כספי נגרם לאופיר טורס כתוצאה מכך?

"לא נגרם לנו נזק כספי, כי במקום לטוס לוונצואלה הישראלים טסים לפנמה. הנזק נגרם לוונצואלה, לא לנו. ההפסד כולו שלהם. הם הפסידו לא רק אותנו, אלא גם תיירים אמריקנים בגלל כל הפעולות האנטי-מערביות.

"להערכתי, לאור החרפת היחסים גם עם בוליביה, אליה טסים כמה אלפי ישראלים בשנה, עלול לקרות שם מה שקרה בוונצואלה".

גרף ונצואלה 2

10 טיפים לעשיית עסקים עם מדינות שניתקו יחסים דיפלומטיים עם ישראל

על-פי דני קטריבס, מנהל אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות התעשיינים

1. להפריד בין הלהבה התקשורתית לבין היחסים המסחריים בפועל

במקרים רבים ההצהרות התקשורתיות אינן מלווות בשינוי המדיניות המסחרית, ולמרות ההצהרות של המנהיגים הפוליטיים קשרי המסחר נמשכים.

2. לזהות נכון את החסם ליצוא

האם הבעיה היא מול הצרכנים שאינם מעוניינים לקנות תוצרת ישראל? או שהבעיה היא מול המפיץ עצמו? או אולי הבעיה טמונה במדיניות הרשמית של מדינת היעד? זיהוי החסם יסייע במציאת דרך ההתמודדות.

3. להחליט האם חשוב לך לשמור על הזהות הישראלית של המוצר

שלוש אפשרויות עומדות בפניך: 1. שמירה על הזהות הישראלית של המוצר כלפי הלקוח הסופי, להבדיל מהמפיץ; 2. השמטת ציון מדינת המקור מול הלקוח הסופי; 3. הסוואה טוטאלית של המקור ושילוח דרך מדינה שלישית.

4. להיעזר בחברות שילוח בינלאומיות

כיום חלק ניכר ממערך השילוח הבינלאומי נמצא בידי חברות רב-לאומיות, שמרכזיהן במדינות אירופה ובצפון אמריקה. ניתן להיעזר בהן על מנת לבצע את היצוא דרך מדינה שלישית.

5. להרחיב ולגוון את צינורות השיווק

שימוש במספר סוכנים ומפיצים, על מנת להקטין את יכולת הפגיעה הממוקדת ביצוא לאותה מדינה.

6. ליצור קשרים עם רשתות שיווק בינלאומיות

במידת האפשר, מומלץ ליצור קשרי מסחר עם רשתות שיווק רב-לאומיות שפועלות במדינת היעד, ללא תלות בקשרים עם ישראל, ומפעילות מערכי שיווק והפצה עצמאיים, כמו מקדונלדס ואיקאה.

7. להקדים תשלומים

מומלץ להקדים את התשלומים והמקדמות, על מנת להימנע ממצב שבו שונתה המדיניות הרשמית במדינה והיבוא מישראל נאסר בשלב שבו התשלומים לא הושלמו.

8. לעבוד עם בנק במדינה שלישית

במקום לבצע עסקה במזומן ישירות מול הלקוח, מומלץ לעבוד עם בנק במדינה שלישית. כלומר, ליצור תחנת ביניים, כך שהבנק הישראלי יעבוד מול הבנק במדינה השלישית, שאיתה יש לישראל יחסים, והבנק באותה מדינה הוא שיעבוד מול הבנק במדינת היעד.

9. להקים מערך שירות מקומי

הפעלת מערך השירות לאחר מכירת המוצר על-ידי עובדים מקומיים או עובדים ממדינה שלישית.

10. להיעזר בגורמים ממשלתיים

מומלץ להציף את הבעיה מול גורמים ממשלתיים וארגוני המעסיקים בישראל, כד שיבחנו דרכים להתמודדות עמה.

ונצואלה - ת"ז

שטח: 912 אלף קמ"ר

אוכלוסייה: 27.7 מיליון תושבים

שפה: ספרדית

משטר: רפובליקה פדראלית

משאבי טבע: גז, זהב, יהלומים, נפט, ברזל ועוד

מטבע: בוליבר ונצואלי

גידול בתמ"ג: 4.2%

כוח עבודה: 12.5 מיליון

אבטלה: 8.5