מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר על פרויקט הקמת תחנת כח באגירה: "המגמה בתשתיות מתהפכת"

חברות בנייה ותשתית כבר לא מסתפקות במכרזים קונבציונליים בתחומי הכבישים והרכבות, והן מנסות להרחיב את פעילותן לתחומים חדשים כגון חשמל, מים (התפלה, מט"שים) וגז טבעי. בשבוע האחרון אישרה למשל הרשות לחשמל, הרגולטור של משק החשמל את התעריפים אותם יקבלו יזמים שיקימו תחנות כוח פרטיות בשיטת אגירה שאובה - המנצלת הפרשי גבהים בין מאגרי מים לצורך ייצור חשמל.

מאחר והממשלה אסרה על חברת החשמל להקים את התחנות, השוק הפרטי נטל את ההובלה וכיום יש מספר חברות בהן תה"ל וכלל אנרגיה שמקדמות פרויקטים להקמת תחנות כוח בשיטת אגירה שאובה. בסך הכל מתוכננת הקמת תחנות מסוג זה בהספק של כ-500- 450 מגאווט - כ-5% מכושר הייצור במשק.

הבולטת מבין החברות, היא קבוצת אלקטרה שבשליטת משפחת זלקינד, שמקדמת שני פרויקטים להקמת תחנות כוח באגירה שאובה באזור הגלבוע (220 מגוואט) ובצוק מנרה (300 מגוואט), בהשקעה של מאות מיליוני דולרים. "בתחום התשתיות של כבישים ורכבות אנחנו לא שחקנים גדולים, והגענו למסקנה שכאשר מדובר בתשתיות בתחום המים, החשמל וגז טבעי, אנחנו יכולים להביא את היתרונות היחסיים שלנו בהיבט של היזמות, יכולת ההקמה והתפעול", אומר מנכ"ל אלקטרה, איתמר דויטשר.

"לפרויקט מסוג זה יש תועלת כפולה. הוא מייצר לקבוצה תשואה כיזם ועבודה כקבלן ביצוע וכמפעיל. אחרי שהפרויקט יקום הוא הופך למעשה לנכס מניב לתקופה של 20-25 שנה, עם כל יתרונות מרכיב ההפעלה שאנו מכירים. הפרויקטים בהם מדובר הם בהיקף של מאות מיליוני דולרים ויש יתרון עצום למדינה ולמשק החשמל בהקמת מתקני אגירה שאובה".

גלובס: אין הרבה חברות תשתית שנכנסו לתחום. אתה צופה כניסה של עוד יזמים?

דויטשר: "בשנה האחרונה היתה תקופה של עצירת פרויקטים משני הכיוונים - היה קושי של היזמים להגיע לסגירה פיננסית, ומנגד מכרזים ממשלתיים חדשים בקושי יצאו. יש תחושה שהמגמה בתשתיות מתהפכת. יוצאים יותר מכרזים כמו כביש עוקף קריות, מכרזי חלוקת הגז הטבעי בדרום, המכרזים הסולאריים בנגב ועוד. יש עדיין דאגה לגבי ה"מגה-פרויקטים", כמו הרכבת הקלה בת"א וכביש 531 שתקועים, בעיקר כתוצאה מהמשבר הכלכלי. אבל אם בעבר המכרזים היו יותר של כבישים ורכבות, היום אנחנו רואים יותר פרויקטים בתחום החשמל, גז טבעי. גם בפרויקטים של ביצוע כמו הקמת עיר הבה"דים ובניית מכרז ההדרכה של המשטרה יש יותר דגש על נושא ההפעלה לטווח ארוך. לפרויקטים מהסוג הזה צריך לבוא מוכנים בכל הרמות (הקמה, הפעלה ותחזוקה) ומי שיסתפק רק בצד של הייזום לא יצליח".

התעריפים שקבעה הרשות לחשמל יאפשרו להוציא את הפרויקטים לפועל?

"על פניו נראה שהרשות לחשמל עשתה עבודה טובה. התעריף עומד על 680 שקל לקווט"ש לשנה, שזה יוצא בערך 7 אג' לשעה. התעריף הוא על איחסון חשמל במאגר והוא מצטרף לעלות של שאיבת החשמל בשעות השפל שהיא בתעריף החשמל הרגיל. הטכנולוגיה של אגירה שאובה מוכרת בעולם. אנחנו מתקדמים עם התוכנית בוועדה לתשתיות לאומיות, והתחלנו בבדיקות הגיאולוגיות בשטח. להערכתי אפשר יהיה להגיע תוך שנה לסגירה פיננסית מול הבנקים והמוסדיים. הקמת פרויקט כזה לוקחת בין 3 ל-4 שנים וכוללת את בניית המאגרים, כריית המנהרה, הטמנת צינורות ועוד. אם הכל ילך לפי לוחות הזמנים, בסביבות שנת 2014 עשוי לקום פרויקט ראשון בארץ".