סטנלי פישר מפתיע את השוק: העלה את הריבית במשק ב-0.25% ל-1%; הדולר מגיב בהיחלשות

גלובס tv הסיבה: העלייה בציפיות האינפלציה ■ ההחלטה מתקבלת בהפתעה בשוק ההון - הדולר מאבד כ-0.8% ל-3.77 שקלים ■ בנק ישראל: "ההחלטה להעלות את הריבית תומכת בביסוס האינפלציה בתוך היעד" ■ "הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב יוצאים מהמדיניות המוניטארית המרחיבה" ■ בכיר בבנק ישראל ל"גלובס": ההחלטה להעלות את הריבית החודש הינה נקודתית

בניגוד להערכה הרווחת בשוק ההון - בנק ישראל בחר להעלות היום (ב') את הריבית במשק לחודש דצמבר ב-0.25% והעמידה על 1%. ההחלטה מתקבלת בהפתעה בשוק ההון, שכן ההערכה הרווחת הייתה כי הנגיד סטנלי פישר לא יעלה את הריבית החודש, למעט מספר גופים שדווקא ציפו להעלאת הריבית, כדוגמת מריל לינץ' והראל פיננסים.

הפעם האחרונה שהנגיד העלה את הריבית הייתה בחודש ספטמבר, לאחר חודשים רבים בהם הותרה הריבית על 0.5% בלבד. פישר אמר לאחר אותה החלטה כי מעתה אין לצפות להעלאות ריבית רצופות מדי חודש, ובכך תעתע בשחקנים בשוק. בתגובה, הדולר מאבד כ0.8% ל-3.77 שקלים מייד לאחר פרסום ההחלטה.

גורם בכיר בבנק ישראל מסר ל"גלובס" כי ההחלטה להעלות את הריבית החודש הינה נקודתית ואין בה בכדי להעיד על החלטות הריבית בחודשים הקרובים.

בבנק ישראל מסבירים את העלאת הריבית החודש בעלייה בציפיות האינפלציה, כפי שציין רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, בשיחה עם "גלובס" אתמול. ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עומדות על 2.5%, כאשר בהחלטת הריבית הקודמת בחודש שעבר הן עמדו על 2.2%.

"האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 2.9% ובחודשים הבאים צפויה להיות אף גבוהה מהגבול העליון של יעד האינפלציה, אם כי זאת במידה רבה בהשפעת העלאות המיסים והמחירים המפוקחים על ידי הממשלה", נכתב בהודעת בנק ישראל. "ואולם, בחודש האחרון נרשמה עליה מתונה בצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים והן מצויות בחלקו העליון של תחום יעד האינפלציה, תוך שהן מגלמות צפיות להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה. ההחלטה להעלות את הריבית תומכת בביסוס האינפלציה בתחום היעד בהסתכלות ל-12 חודשים קדימה, לאחר שיפוגו ההשפעות של העלאות המחירים החד פעמיות על ידי הממשלה".

כבר לא דואגים לייצואנים

בנק ישראל התייחס גם לריביות במדינות המערב. נזכיר כי הפדרל ריזרב הותיר את הריבית בארה"ב על 0-0.25% והתחייב להותיר את הריבית ברמה אפסית "לתקופה ממושכת". בארה"ב מעריכים כי הריבית שם תתחיל לעלות רק במחצית השנייה של 2010. עם זאת, ביום שישי אמר נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו, ז'אן קלוד-טרישה, כי יש להתחיל לצאת מההתערבות הממשלתית בשווקים, ובכך אותת על תחילת עידן ההידוק המוניטרי באירופה.

"ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים", נמסר מבנק ישראל. "אולם, הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה החלו לנקוט בצעדים המעידים על יציאה הדרגתית מהיבטים לא שגרתיים של המדיניות המוניטארית המרחיבה. בכמה מהמדינות בהן החלה ההתאוששות להתבסס העלו ריבית".

ומה קרה לדאגה לצמיחה במשק? ובכן, לאחר שנתוני הלמ"ס בשבוע שעבר העידו על צמיחה של 2.2% במשק ברבעון השלישי, צמיחה נמוכה יותר מהתחזיות בשוק שעמדו על 2.8%, בנק ישראל חוזר על החשש כי "קיימת אי ודאות לגבי עוצמתה" של ההתאוששות הכלכלית. אולם בבנק מדגישים כי גם לאחר ההעלאה, הריבית "תעמוד ברמה נמוכה של 1%, המהווה המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה, שנועדה מצד אחד לתמוך בהמשך התאוששות המשק בעיקר נוכח האי ודאות הקיימת ומצד שני תתרום להתבססות האינפלציה בתוך היעד".

"פישר מדבר על 2 דברים שונים בהשוואה לחודש שעבר", אומר ד"ר מיכאל שראל מהראל פיננסים, אשר חזה את העלאת הריבית הנוכחית בראיון לגלובס TV. "הציפיות לאינפלציה עלו והיו גם נתונים טובים בעיקר לגבי הייצוא. גורמים אלה תמכו בהעלאת הריבית. הצמיחה ברבעון השלישי לא הייתה כה חזקה אך ההרכב היה טוב, הייצוא זינק. הגידול בייצוא חשוב למדיניות המוניטארית כי החשש של בנק ישראל היה שאם הוא יעלה את הריבית מהר מדי אז השקל יתחזק והם יפגעו בייצוא. היום, כשהם רואים שהייצוא מתואשש במהירות, הם מרגישים יותר בנוח להעלות את הריבית".