מה מהות היחסים בין יו"ר מרחב בהסתדרות לאיתן ורטהיימר?

הכימיה בין שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר ובין התעשיין הוותיק סטף ורטהיימר בלטה לעין. "אני נדהם ממפעל החיים שיצרת בגליל", פרגן השר לחתן פרס ישראל בעת ביקורו בתחילת החודש במפעל ישקר, שאותו מכר ורטהיימר לפני כשלוש שנים לענק ההשקעות וורן באפט. כשוורטהיימר אמר שיש להקים אזורי תעשייה נוספים במודל תפן, הבטיח השר שיסייע ככל שנדרש.

החזון של ורטהיימר אכן הביא לפריפריה אלפי מקומות עבודה. בישקר לבדה מועסקים כ-2,500 עובדים, ובחברה האחות, טכנולוגיות להבים, מועסקים כ-1,400. אלא שבעוד ההיקף מרשים, על האיכות לא ידוע יותר מדי, משום שתנאי ההעסקה במפעלי ורטהיימר נשמרים תחת מעטה של סודיות. דבר אחד בולט בהם, בניגוד לרבים ממפעלי האזור - העובדים של ורטהיימר אינם מאורגנים.

ורטהיימר התגאה בעבר שאצלו אין צורך בוועדי עובדים, שכן "נהיינו כמו משפחה אחת גדולה". אלא שמשיחות עם עובדים עולה תמונה ורודה מעט פחות: לפני כחודשיים החלו שלושה מעובדי טכנולוגיות להבים לפעול להקמת ועד, לאחר שלטענתם ההנהלה הרעה את התנאים במפעל באופן חד-צדדי. מדובר ב"פגיעה ורמיסת זכויות העובד באופן בוטה ביותר", כתבו במנשר שהופץ לעובדים. "הפחתה של דמי הבראה, שינוי לרעה בתשלום דמי מחלה, ביטול תקציבי רווחה לכלל העובדים, פגיעה במנהלים, במעמדם ובתנאי שכרם... ההנהלה בחרה לפגוע ולרמוס את מעמדם של העובדים, תוך כדי זלזול וחוסר רגישות באופן לא אנושי ולא מתחשב".

דוד אלקסלסי, מיוזמי המאבק, טוען שישנם עובדים המשתכרים שכר מינימום שמונה שנים ויותר. בהסתדרות אומרים ששכרם של עובדים פשוטים לא התעדכן זה שש שנים. אחד העובדים טוען ששכר מינימום הוא מנת חלקם של כ-500 עובדים, נתון שבהנהלה לא מכחישים. "המוטו של הבעלים הוא להשאיר את הכול מעורפל, אבל לתת בתקשורת תחושה שהתנאים פה הם הטופ של הטופ", הוא אומר. ואלקסלסי מוסיף: "יש פה דברים מכוערים, שפוגעים במטרה של קיום תעשייה בריאה ומכובדת. לא הכול שחור, אבל ודאי שלא הכול ורוד כפי שזה מצטייר מבחוץ".

ופה אשר שמואלי נכנס לתמונה. מי זה אשר שמואלי? בראש ובראשונה הוא יו"ר מרחב הגליל המערבי בהסתדרות, מי שאמור להיות הכתובת הראשונה של עובדי טכנולוגיות להבים המתוסכלים. משום שרוב עובדי המפעל חברים בהסתדרות, הדבר הופך אותה לארגון היציג שלהם בפני ההנהלה. מעבר לזה, שמואלי היה גם מועמד לראשות עיריית נהריה אשתקד. ומי תמך בו וסייע למערכת הבחירות שלו? יו"ר להבים טכנולוגיות, הבעלים איתן ורטהיימר. הפרט הזה הפך את כל הטיפול שלו בעובדיו של ורטהיימר להרבה יותר מורכב.

כאשר פנו העובדים לשמואלי, לטענת אלקסלסי, ציפתה להם אכזבה מרה. "בהתחלה שמואלי ניסה להתנער מהעניין בכל מיני תירוצים. אחר כך הוא כאילו נרתם לעסק, אבל בפועל הוא נוקט אפס מעשה טוטאלי ולא מקדם את הקמת הוועד. קיבלנו תחושה שהוא משרת יותר את האינטרסים של המעסיקים מאשר את האינטרסים של העובדים", הוא אומר.

האכזבה של אלקסלסי החריפה, כשהתגלה לו שוורטהיימר יזם מודעות תמיכה בולטות למען שמואלי בבחירות לפני שנה. מעבר לזה, בדיקת G העלתה כי ברשימת התורמים של שמואלי נמצא לא אחר מאשר מנכ"ל טכנולוגיות להבים דאז עמרם זעפרן (שבינתיים עזב). גם לבנו גלעד, המשמש מנהל בחברה אחרת של ורטהיימר, היה חשוב לתרום לשמואלי, על אף שהוא כלל אינו תושב נהריה.

פרגון הדדי

ורטהיימר הוא לא בעל ההון היחיד שהתלהב מאיש ההסתדרות. ברשימת התורמים של שמואלי אפשר למצוא גם את משפחת שטראוס, שבבעלותה מפעלים ששמואלי מייצג את עובדיהם מולה: רעיה, עירית ועידית תרמו כולן למאמץ, וכמובן גם האב מיכאל, חבר ותיק של איתן ורטהיימר.

מיכאל שטראוס, שאף הסתובב ביום הבחירות בעיר ושכנע תושבים להצביע שמואלי, חבר לוורטהיימר בפרסום מודעות התמיכה בבכיר ההסתדרות. שמואלי לא נבחר לבסוף, והוא ממשיך בתפקידו בהסתדרות, שבמסגרתו הוא נדרש להילחם עבור עובדיהם של ורטהיימר ושטראוס ולייצגם מול הבעלים. בעוד אצל שטראוס יש ועד, היעדרו של אחד כזה אצל ורטהיימר רק מחזק את ניגוד העניינים.

לטענת אלקסלסי, מאז תחילת המהלכים להקמת הוועד, ההנהלה מתנכלת לו ולחבריו בניגוד לחוק: אחד נשלח לחופשה כפויה, שני פוטר שעות אחדות לאחר שנפגשו עם שמואלי בעניין ההתארגנות, ואילו הוא זומן לשימוע לפני פיטורין ביום למחרת הפגישה. "ההנהלה פתחה במסע הפחדה", הוא טוען. "מבהירים לעובדים שמי שישתף איתנו פעולה ייפגע".

למה מתכוונים ב"ייפגע" הם יכולים ללמוד ממקרה שאירע במפעל לפני כשנתיים, כשעשרות עובדים פתחו ב"שביתה איטלקית" במחאה על תנאי העסקתם, וההנהלה הודיעה שמבחינתה הם התפטרו. שמואלי אומר שסידר להם פיצויים.

בטכנולוגיות להבים, שלא כמו בישקר, פעל בעבר ועד. באמצע שנות ה-90 הוא פורק בהסכמה בתמורה לשיפור תנאים - ויתור חריג שלא זכור כמותו במפעלים אחרים באזור. שמואלי, ששימש גם אז יו"ר המרחב, אומר שההסכם שנחתם אז כובל את ידיו כעת, והוא יפעל להקמת ועד רק אם יוגשו לו חתימות של שליש מהעובדים שיצהירו שהם מעוניינים בכך. אלא שעובדים, מטבע הדברים, מפחדים לחתום על הצהרה כזו. מדוע אינו נוקט פעולה אקטיבית לחיזוקם, למשל ארגון כנס בגיבוי ההסתדרות, שבו יתבהר רצונם? "תאר לעצמך מה תהיה התוצאה אם תעשה את זה והם לא יבואו", הוא משיב, "איך אנחנו ניראה?".

בינתיים ההסתדרות מתפקדת כוועד. לאחרונה, למשל, שכנעה את ורטהיימר לפטר רק כחמישים עובדים במקום מאתיים, ובקרוב, מאמין שמואלי, יושגו תוספות שכר. "15 שנה לא הגענו למצב שאנחנו צריכים לתבוע אותם על דברים שהגיעו לעובדים", הוא מפרגן, "ורטהיימר הוא מעסיק בסדר גמור. יש מעסיקים שמכרו מפעלים ולא נתנו לעובדים שקל. כשהם מכרו את ישקר הם נתנו חמישה חודשי מענק, גם לפנסיונרים ולאלמנות. זה בסדר או לא בסדר?". גם משפחת שטראוס, הוא מחמיא לתורמיו, מעניקה "תנאים טובים מאוד", ולאחרונה שופרו התנאים במפעליה.

אתה מייצג את העובדים מול ורטהיימר ושטראוס, ומצד שני הם סייעו לך בבחירות. זה לא ניגוד עניינים?

"ממש לא. ראש העיר הנוכחי לא מעודד את התעשייה. כשהתעשיינים רואים את התנהגותו ומבינים שיש אדם שרואה את התעשייה בצורה אחרת, בתור דבר חשוב, הם קוראים לתושבים לתמוך בו למען התעשייה בעיר, כדי שיהיה יותר טוב לעיר. מה רע בזה? זה לא פסול שתעשיין שרואה שראש עיר לא מסייע לו, יחפש להחליפו במועמד יותר טוב".

בחסות "שמירת ההון האנושי"

ממפעל טכנולוגיות להבים נמסר בתגובה: "החברה מכירה, כדבר מובן מאליו, בזכות ההתארגנות שהיא זכות יסוד. לא הופעלו איומים או לחצים בקשר להתארגנות עובדים. אשר לשלושת העובדים הנזכרים - אחד פוטר ואחר הוזמן לשימוע מסיבות ענייניות שאינן קשורות להתארגנות. המצב הפוך - אותם עובדים החלו בפעולות התארגנות לאחר שנודע להם שיש כוונה לסיים את עבודתם".

באשר להרעת התנאים: "החברה הנה חלק מהמשבר העולמי. היינו מחויבים לנקוט צעדי התייעלות וחיסכון, ובכללם הקטנת עלות העבודה. שמירת ההון האנושי חשובה מאוד, ולכן העדפנו לבטל הטבות מסוימות כתחליף לפיטורין גדולים יותר, בתיאום עם ההסתדרות. בנושא השכר נעשית כיום בדיקה. ההנהלה לא מגלה יחס מזלזל ומאיים כלפי העובדים, להפך".