התיקים המנוהלים השיגו תשואה של יותר מ-6% מתחילת 2008

כך קובע אבי מנדה, מנכ"ל קלי שוקי הון ■ מדובר על המסלולים הפופולאריים בתיקים, בהם אחוז ההשקעה במניות הוא של 20% ו-30% ■ באוקטובר השיגו המסלולים השונים בין 0.9%-2.4% ■ זהו החודש העשירי ברציפות של עליות בתיקים המנוהלים, שמחקו את הירידות של 2008

משבר עבור המשקיעים בתיקים המנוהלים הסתיים, כך קובע אבי מנדה, מנכ"ל קלי שוקי הון. מדד מנהלי התיקים אותו הרכיבה קלי הצביע באוקטובר על חודש עשירי ברציפות של עליות בתיקים המנוהלים, שמחקו את הירידות החדות של 2008 במסלולי ההשקעה הפופולאריים.

עד כמה חזקה הייתה ההתאוששות ניתן ללמוד מביצועי התיקים במסלולים של 20% מניות ו-30% במניות. אלה השיגו מתחילת 2008 תשואה מצטברת של 10.9% ו-8.8%, ותשואה שנתית ממוצעת של 6.8% ו-6.5%, בהתאמה. התשואות הללו מחקו למעשה את זיכרון המשבר, במהלכו, בשנת 2008, איבדו המשקיעים במסלולים אלה 11% ו-15.2%, בהתאמה.

המדד של קלי, שעוקב אחר ביצועיהם של מנהלי התיקים המובילים בתעשייה, הצביע באוקטובר על עלייה של 0.9%-2.4% במסלולים השונים, בזמן שמדד האג"ח הכללי עלה ב-0.98% ומדד ת"א 100, המהווה את מדד הייחוס למניות, עלה ב-3.19%.

בסך הכל, עומדת התשואה ב-2009 עד כה על 15% בתיקים ללא מניות ו-61.8% בתיקים עם חשיפה של 100% למניות. נזכיר, כי לאורך החודשים האחרונים הגדילו המנהלים בתיקים את החשיפה המנייתית בתחום המוגדר במסלול שלהם.

שימו לב להגדרת הסיכון

בהמשך למגמה המאפיינת את ביצועיהם מתחילת 2009, מנהלי התיקים פיגרו גם באוקטובר אחר מדדי הייחוס, אך מנגד, סטיית התקן של המנהלים בתקופה זו, נחשבת לנמוכה יחסית בהשוואה למדדי הייחוס, ומבליטה את השמרנות היחסית בה מנוהלים התיקים. שמרנות זו, ששמרה עליהם במהלך המשבר (רשמו תשואה טובה יותר מזו של המדד), עשויה להיות זו שתסייע להם גם בעתיד, אם המגמה בשווקים שוב תתהפך.

מנדה מציין, כי למרות הנתונים הללו, קיימת שונות גבוהה בין המנהלים השונים. לדבריו, אחת הלאקונות בחוק הייעוץ נוגעת לאי חובת ההגדרה המורחבת של הסיכון בתיק. כלומר, במרבית המקרים הסיכון בתיקים מוגדר על פי החשיפה למניות בלבד. במדידת הביצועים בקופות הגמל ובפיקוח על קרנות הנאמנות כבר נעשו ועדיין נעשים צעדים בנושא, אך בתיקים המנוהלים עדיין קיים פער שמאפשר את השונות הגבוהה בין התיקים, שנכללים באותה קבוצה.

הפער הזה בא לידי ביטוי בכך שמנהלים שמוגדרים באותה קבוצת סיכון, כלומר חשיפה מקסימלית של אחוז מניות מסוים, יכולים להיכנס להגדרת סיכון אחרת לגמרי, כשבוחנים את יתר החשיפה של התיק שלהם. כך, למשל, שני תיקים עם חשיפה של עד 20% במניות, יכולים להניב תשואות שונות לגמרי, לעיתים אף בפער של 15%-20% בין האחד לשני.

לכן, חשוב לבחון את סטיות התקן של המנהלים, שגם ביניהן קיימת שונות גבוהה. על פי מנדה, בתיקים המנוהלים קיימים תיקים עם סטיית תקן של 7 ומעלה במסלולים בהם הממוצע עומד על 2. לדבריו, בשוק יורד, תיקים שכאלו יהיו אסון עבור הלקוחות, ועל כן מומלץ לכל משקיע לחשוב טוב לפני שהוא מתלונן בפני מנהל התיק על כך שהתיק שלו הניב רק 15% בשנה החולפת ולא 35% כפי שהשיגו מנהלים אחרים.