אתחיל בזה שאני בהחלט בעד הקפאת הבניה בהתנחלויות, ובכלל בעד ויתורים שיכולים להביא שלום. אבל בבחירת האחרונות שמעתי הרבה את ביבי נתניהו. וגם הקשבתי - מה שאדם לא אמור לעשות כאשר פוליטיקאי מדבר.
שמעתי מפיו, ומפי בעלי בריתו, דברים נחרצים. כריתי אוזן לנימוקים שלהם למה העמדות שלהם טובות לעם ישראל. ואמרתי לעצמי: העסק עם הפלשתינים לא זז כבר עשרות שנים אולי ביבי וחבריו צודקים? אולי הדרך שלהם היא הנכונה? וכאשר עלה נתניהו לשלטון הבעתי את התקווה שהוא וחבריו אכן יילכו בדרך שלהם, כדי שנדע אחת ולתמיד מה וכמה היא שווה, אם בכלל.
למה הדבר דומה? להליכת אהוד ברק אצל קלינטון בקמפ דייוויד. במפגש הזה הציע ברק לערפאת יותר מכל מנהיג ישראלי אחר אי פעם. היתה עליו ביקורת שהלך יותר מדי רחוק. בדיעבד כבר ברור שותרנותו המופלגת של ברק היתה ארוע מכונן, אולי היסטורי. שכן ערפאת ורעיו ומרעיו דחו את ידו המושטת, כמעט המופשטת, של ראש הממשלה הישראלי, והלכו לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב: אינתיפאדה.
אז למה ארוע מכונן? משום ששם, בקמפ דייוויד ההוא, התברר שבאמת אין עם מי לדבר, שזה בכלל לא משנה כמה אנחנו מוותרים, זה אף פעם לא יהיה מספיק. וזהו מידע שהיה חשוב לנו מאין כמותו.
הארוע המכונן שלא היה
עליית הימין לשלטון יצרה את הסיכוי לארוע מכונן מן הסוג הזה, אם הימין היה מתמיד בדרכו ובעמדותיו עד הסוף לא הסוף של המדינה, אלא של הימין. ולחילופין, שנקבל את ההוכחה הניצחת על צדקת הדרך של הימין. אבל זה לא קורה. מוכנים לשחרר מאות רבות מאד של מחבלים תמורת שחרור גלעד שליט בניגוד מוחלט לעמדות המוצהרות, של נתניהו בפרט ושל הימין בכלל;
ועכשיו מקפיאים בנייה בשטחים!
אתם מבינים את המשמעות? נתניהו הלך לבחירות כדי להרחיב את אחיזתנו בגדה, ועכשיו הוא מקפיא. וזה לא רק ביבי זה גם אביגדור ליברמן! וזה אפילו בנימין זאב בגין! ואפילו עוזי לנדאו שממשיך לשבת בממשלה המקפיאה, למעשה משמידה, את העקרונות עליהם נאבק כל חייו.
תגידו אתם: בשביל זה היינו צריכים ממשלה ימנית? אני מבקש להזכיר כאן: נתניהו הרי הפסיד את הבחירות לציפי לבני. הוא ומפלגתו קיבלו מנדט אחד פחות מלבני וקדימה. הלכו נתניהו ומפלגות הימין אצל נשיא המדינה ואמרו לו בהאי לישנא: בסדר, נכון שנתניהו הפסיד, זו עובדה - אבל הימין ניצח, ונתניהו הוא מנהיג הימין. כך הפך המפסיד לראש הממשלה לא בזכות עצמו, אלא בזכות תמיכת הימין בו. חשוב מאד לזכור זאת.
כשהמאצ'ו הופך לשמאצ'ו
עכשיו אתם מתבקשים למצוא את ההבדלים: במה שונה מדיניות ממשלת ה"ימין" ממדיניות קדימה? לא רק שאין שוני, אלא קיימת זהות בין העמדות. השוני הוא בסגנון. קדימה הייתה עושה את מה שהימין עושה היום אבל בלי מריבות ומתיחויות מיותרות עם ארה"ב, אירופה ושאר העולם. זה בעצם ההבדל.
אבל כנראה שמצביעי ימין רבים תחושה של מצ'ואיזם, האיש הוא "גבר", ולכן גם אנחנו גברים. קצת לא נעים כשהמאצ'ו פתאום הופך להיות שמאצ'ו אבל יש להם הסבר לכך: זה בגלל אהוד ברק, או ברק אובאמה שלוחצים עליו. כשנתניהו לא עומד בלחצים בשביל אוהדיו זה תמיד אשמת הלוחצים.
מבחינת המדינה זה נורא חבל, אולי מעין טרגדיה. שוב מתחמק הימין מלהעמיד את דרכו ועמדותיו במבחן רציני. שוב מאמצת ממשלת ימין את עמדות המרכז-שמאל. שוב הימין מנצח בבחירות, ומפסיד כממשלה. כך שבעצם, במבחן התוצאה, לא רק ביבי הפסיד בבחירות, אלא גם הימין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
