הסחת דעת

תמונתו של קשיש בן 89, רדוף וחולה, "שבר כלי" על פי עדותו של עיתונאי הבוקר בגל"צ, מרוחה על פני עמוד השער של עיתון "מעריב". אותו זקן ממושקף הוא גם הגיבור של "ידיעות אחרונות".

נח קליגר, כתבנו לענייני שואה, אפילו נשלח לסקר את משפטו על אדמת גרמניה. 65 שנה אחרי התופת, 16 שנים מאז לא הצליחה להפוך אותו ל"אייכמן 2", התקשורת הישראלית מנסה לסור את החשבון הסופי עם ג'ון איוון דמיאניוק. בשם הקורבנות. בשם הניצולים. בשם מדליקי המשואות. בשם מי, בעצם?

רגע לפני פרוץ 2010, שואת יהודי אירופה שבה ומפציעה בראש מהדורות החדשות. הנקמה תמיד הייתה הדלק של מדינת היהודים והשמחה לאיד היא שם המשפחה של כולנו. ומשום כך, הכוכב השני של עיתוני הבוקר ממשיך להיות חשוד באונס, שיכור וחרמן, ישראלי, לוחם, מלח הארץ, שעומד להתחתן השבוע. הוא אמנם לא נחשד בסיוע לרצח מאסיבי של יהודים על אדמת אירופה אלא רק בניסיון אונס יחידני בשטח נמל תל אביב, אבל קרבתו לראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל עושה ממנו אייטם צהוב, וחברתו התומכת הופכת את הסיפור לטלנובלה שמנונית ודביקה.

גם ביבי נתניהו, ראש הממשלה שלכם, מקבל בוקסה בעמוד הראשון. הוא לא מרגיש טוב, הוא לא יטוס לגרמניה, זה נודף מסתורין, זה מאד חשוב. מאד חשוב? למי בדיוק?

שואה, סקס, שפעת, ראשי תיבות שס"ש, שילוש מביך, מכוון, פתטי, שמסדר לכם את הראש על הבוקר. אם הבעיה הכי גדולה של מדינת ישראל בסוף נובמבר היא משפט משונה באיחור קריטי של כמה עשרות שנים, כנראה שמצבנו טוב ואפשר להמשיך הלאה בחיים האפורים, חסרי הטעם, עם כמה ריגושים זולים לצד הקפה והסיגריות.

פעם טענו נגד התקשורת הישראלית שהיא שמאלנית. היום כבר ברור שבמקרה הטוב היא משרתת את השלטון, ובמקרה הרע את מי שקונה אצלה שטחי פרסום. היא לא באמת מתעדת את המציאות האיומה, היא בסך הכל רוצה לעשות לכם נעים בגב או למשוך את תשומת לבכם לדקות ספורות. העוני המחפיר, החינוך המידרדר, האלימות הגואה, השחיתות והריקבון הכללי, הכיבוש, הייאוש, הם לא נושאים סקסיים. הם דורשים מאיתנו להתנער. לחשוב. להביט במראה. ולומר שנמאס לנו לחיות ככה. ושצריך לשנות את העולם.

עד לא מזמן כונתה העיתונות "המעצמה השביעית". היא חקרה, היא תבעה, היא תלתה בכיכר העיר. היא הפילה ראשי ממשלה, נשיאים ופקידים מושחתים. היום היא בקושי מדינת עולם שלישי. היא עסוקה בהסחות דעת. בהסתרה. בטיוח. בספינים. בניפוח של דמויות שוליות, בבניית מציאות מדומה. היא לא רוצה שאני ואתה נשנה את העולם. כי אז יבואו כבר כולם. ולסחורה המשומשת שלה לא יהיו יותר קונים.