סוף הדרך: לבקשת הבנקים מונה כונס נכסים ללידקום

סוף עצוב אך צפוי לחברת התשתיות הסלולריות לידקום . לאחר שהחברה הודיעה בשבוע שעבר כי היא אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, פנו היום הבנקים הנושים לביהמ"ש המחוזי, וזה אישר במעמד צד אחד את מינויו של עו"ד עופר שפירא, ככונס נכסים זמני לחברה.

לידקום חייבת לבנקים (לאומי, פועלים, דיסקונט ו-BNP פאריבה הצרפתי) 151 מיליון שקל, ואילו לבעלי האג"ח היא חייבת כ-106 מיליון שקל נוספים. הבנקים טענו בדיון, כי לידקום נמצאת למעשה במצב של חדלות פרעון. לבקשה של הבנקים צורפה גם הודעת דואר אלקטרוני שהועברה להם במהלך סוף השבוע שעבר, המבהירה כי גם לדעת הנהלת החברה אין מנוס ממינוי מיידי של כונס נכסים, על מנת למנוע קריסת מערכות מוחלטת ומיידית לחברה ולעסקיה המשועבדים לטובת הבנקים.

כעת, בשלב הראשון, בכוונת הבנקים לתפוס כל נכסי החברה ועסקיה. לכונס הזמני ניתנו סמכויות שיאפשרו את הפעלת עסקי החברה כ"עסק חי" במתכונת מצומצמת ככל שנדרש לשם שמירה על עסקי החברה, כאשר הבנקים הביעו הסכמה עקרונית לממן את הפעלת החברה כ"עסק חי" לתקופה קצרה ומוגבלת, וזאת כדי למנוע קריסה של העסקים והפסד ערך הבטוחות.

דירקטוריון לידקום כולל מספר מנהלים מוכרים במשק - ביניהם, יוני קפלן, נציב מס הכנסה לשעבר; יעקב פרי, יו"ר בנק מזרחי; שכי גרליץ, מנכ"ל נס; ויצחק אנג'ל, מנכ"ל ליפמן בעברו, המכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון - ואמש הם הצטרפו למנכ"ל הפורש, עופר בלוך, והתפטרו מתפקידם. בהודעה לבורסה מסרה החברה כי הדירקטוריון סבור שאין ביכולתו לאשר את הדוחות הכספיים, וזאת לנוכח המצב העסקי של החברה, ולנוכח פקיעתו של ביטוח נושאי המשרה של החברה.

תהליך גבייה מורכב במיוחד

לידקום עסקה בהקמת מגדלי תקשורת עבור מפעילי רשתות סלולר בשווקים מתעוררים. בשיאה היא העסיקה למעלה מאלף עובדים, שמרביתם עבדו בחו"ל ו-150 מהם עבדו בישראל. החברה נקלעה לקשיים ומצוקת נזילות לאחר הפסד של 41 מיליון דולר בשנה וחצי האחרונות, וניסתה להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח.

בחודש שעבר אישרו מחזיקי האג"ח מתווה להסדר חוב, שכלל גם את הבנקים שמימנו את החברה, אולם בשבוע שעבר הודיעה לידקום כי היא אינה יכולה להמשיך ולנהל את עסקיה החל מהרבעון הראשון של שנת 2010, וזאת עקב בעיות מימון.

לאור אי הבהירות במצב החברה, שבפועל נראה שכבר נכנסה לפירוק, השעתה הבורסה את המסחר בניירות הערך שלה. אלה ירדו בשבוע האחרון בצורה חדה, ומחזיקי האג"ח צפויים להתכנס בעוד יומיים ולהעמיד לפירעון מיידי את האג"ח.

כעת נראה שהנעלם הגדול הוא כיצד יתחלקו יתרת נכסי החברה בין הבנקים, עובדי החברה, הספקים שלה, ומחזיקי האג"ח. זאת כשתהליך הגבייה מהלקוחות החייבים כספים לחברה נראה ככזה שעומד להיות מורכב במיוחד, היות שאלו מפוזרים במדינות שונות ברחבי העולם.

מלבד עובדי לידקום, הבנקים ובעלי האג"ח, הנפגעים העיקריים מקריסת החברה הם בעלי המניות, ובראשם קבוצת אלקו של גרשון זלקינד, שהפסידה עשרות מיליוני שקלים בניסיון השתלטות עקר.

מנגד, המרוויחים הגדולים הם מי שידעו לצאת מהשקעתם בלידקום ברגע הנכון - האחים אלי ומשה שושן, וגד ודב סלוק, מקימי קבוצת התקשורת אלגדקום (כיום נקראת Fore Group), ממנה יצאה לידקום. שושן את סלוק השכילו להנפיק את לידקום פעמיים באנגליה, ולבסוף מכרו אחזקותיהם בחברה - בימי הגאות העליזים של תחילת שנת 2006 - וכך גרפו לכיסם כ-60 מיליון דולר.