השבוע קראתי שדובאי קרסה כלכלית: מה זה אומר?

מי שקרסה היא לא בדיוק דובאי, אלא דובאי וורלד, שהיא חברה ממשלתית בבעלות האמירות דובאי, שהודיעה בשבוע שעבר שלא תוכל לפרוע את אגרות החוב שלה שמיועדות לפירעון החודש

מי שקרסה היא לא בדיוק דובאי, אלא דובאי וורלד, שהיא חברה ממשלתית בבעלות האמירות דובאי, שהודיעה בשבוע שעבר שלא תוכל לפרוע את אגרות החוב שלה שמיועדות לפירעון החודש. דובאי וורלד ביקשה מבעלי האג"ח רשות לדחות את התשלום לפחות עד מאי 2010. מהלך כזה אינו מרמז טובות לגבי מצבה של החברה, אבל טכנית, אין זה מחייב שהחברה תקרוס.

אז מה ביחס לאמירות עצמה ולמצבה הפיננסי?

באופן מפתיע, האמירות הודיעה שהיא אינה ערבה לחובות של החברה ולכן החברה צריכה להתמודד בעצמה עם הנושים. אבל ההשלכות של הצעד של דובאי וורלד ישפיעו מאוד על מצבה של דובאי ועל היכולת העתידית שלה, ושל חברות ממשלתיות אחרות שלה, לגייס כסף בשוקי ההון העולמיים.

האם יש חשש שמדינות נוספות יקרסו?

יש בהחלט חשש כזה, למשל באשר למצבן של יוון ושל אירלנד. אבל חייבים להדגיש: מבנה ההון באמירות כמו דובאי שונה לחלוטין מקריסה של מדינה כמו יוון.

מה ההבדל?

רוב המדינות היו נמנעות מניסיון להפריד באופן מלאכותי בין חוב של חברה ממשלתית לאג"ח ממשלתית, משום שצעד כזה הוא מכה אנושה לאמינות של המדינה בשווקים. לכן, מדינות כמו יוון יעשו הכל כדי לתקן את המצב, בשביל להוכיח לשווקים שהמדינה עמידה בפני קריסה שנובעת מחוסר יכולת לפרוע חובות.

איך מזהים מדינה ש"תעשה הכל" לתקן את המצב?

ככל שאוצר המדינה מתנהל תוך שמירה על תקציב מאוזן יותר, כך אפשר להניח שהמדינה תעמוד בתשלום האג"ח שגייסה. ככל שהגירעון גדול יותר, כך עלולה הממשלה להודיע שאין לה די כסף כדי לשלם. רוב המדינות יעשו הכל כדי לא להגיע למצב כזה, וישתמשו בכל מרחב התמרון שלהן לשם כך, כמו למשל באמצעות העמקה של גביית המסים.

דובאי לא יכולה לעשות זאת?

לא כל-כך. ראשית, בדובאי לא גובים מסים - הכנסות האמירות מגיעות מהנכסים של המשפחה השלטת. יש פרשנים שטוענים שיש פה גם עניין פרסונלי. לחברות יש, למשל, נכסים שונים שאפשר לנסות למכור, גם אם במחיר הפסד, אולם שליט דובאי, שייח מוחמד אל מקטום, מעדיף שלא לעשות זאת.

למשקיעים מבחוץ פחות משנה אם החובות הם של חברה ממשלתית ולא של המדינה. הם רואים את המשבר הזה כבעיה של דובאי עצמה, ומתחילים להתרחק מהסיכונים שבהשקעה בדובאי. מחירי האג"ח כבר צנחו.

כך שהאמירות עצמה אולי לא קרסה, אבל בשנים הקרובות היא עתידה לסבול מירידה ניכרת ברמת החיים. משהו שהאמירות שהרבתה לבנות גורדי שחקים ואיים מלאכותיים בהשקעות עתק, תתקשה להתרגל אליו.